בשבת קודש י"ג מנחם־אב. יחול יום היארצייט של רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב בעל הספה"ק 'מגלה עמוקות' זיע"א. מורינו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מרבה בשיעוריו להזכיר מתוך הספה"ק מגלה עמוקות. על נושאים רבים. לפניכם מקבץ מיוחד שטרם היה, מתוך שיעוריו של מורינו הרב שליט"א לפי סדר האופנים במגלה עמוקות:

מ"ו: וְלָכֵן אָמַר מֹשֶׁה "וָאֶתְחַנַּן" תְּגַלֶּה לִי אֶת סוֹד הַלִּוְיָתָן, וְאָז אֲנִי יִחְיֶה לְעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי סוֹד הַלִּוְיָתָן אֶפְשָׁר לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרָה בָּעוֹלָם, אֶת הַשְׁוָאָה, אֶת הַכֹּל. ה' אָמַר לוֹ "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה" (אִיּוֹב מ כה) "אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת: הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים" (שָׁם כז) שֶׁבַע יָמִים מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת הַלִּוְיָתָן, וְאָמַר לַה' אַתָּה עוֹמֵד אִתִּי בְּחֹדֶשׁ אַדָּר, מַזָּל דָּגִים, בְּחֹדֶשׁ אַדָּר ה' [מְגַלֶּה?] אֶת סוֹד הַלִּוְיָתָן, וְלָכֵן כָּתוּב בִּמְּגַלֶּה » עֲמוּקוֹת מ"ו שֶׁכָּל הוויכוח בֵּין ה' וּמֹשֶׁה הָיָה אוֹדוֹת הַלִּוְיָתָן, עַל זֶה מֹשֶׁה הִתְוַכֵּחַ עִם ה' שֶׁבַע יָמִים וְשֶׁבַע לֵילוֹת, וְעַל זֶה הוּא שָׁפַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת, שֶׁה' יְגַלֶּה לוֹ אֶת סוֹדוֹת הַלִּוְיָתָן, עַכְשָׁיו חֹדֶשׁ אַדָּר מַזָּל דָּגִים, תְּגַלֶּה לִי אֶת סוֹדוֹת הַלִּוְיָתָן, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שֶׁבְּפוּרִים תָּלוּ אֶת הָמָן, אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְמַחֲלוֹקוֹת יְשָׁנוֹת, אֲבָל בַּסְּפִירָה זֶה וַדַּאי מְסֻגָּל לִתְלוֹת הָמָן, כִּי בַּסְּפִירָה וַדַּאי מִתְגַּלִּים כָּל הַסּוֹדוֹת, כָּל סוֹדוֹת הַלִּוְיָתָן, הַיּוֹם מוֹצָאֵי שַׁבָּת י"ב לָעֹמֶר אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּהוֹד, הוֹד שֶׁבִּגְבוּרָה.

מ"ז: כמו שאול אם הוא היה מחכה לשמואל עוד דקה היה זוכה למלכות עולם, היית זוכה למלכות עולם, עוד דקה היית מחכה לצדיק לשמואל היית זוכה למלכות עולם, אבל אחר כך הוא אמר לו בדר נסיון שני זה עמלק, אז גם בנסיון השני הוא לא עמד, "וירב בנחל", "ירובעל" מריב בעל, הוא רב עם ה', הוא אמר אבל למה תינוקות, אבל זה נחשים, זה נחש אדם, אם אתה אומר שעמלק זה נחש אדם כמו שכתוב במגלה עמוקות מ"ז יש נחש אדם שזה "ויגר בגרר", להכניע את הנחש אדם, אבימלך היה נחש אדם, זה גרר לכן יש בתפילין ארבע מאות שלש מילים, תיבות, שזה בגרר הוא היה הולך כל היום אם התפלין שזה גרר, זה סוד גרר ארבע מאות שלש, אבות זה ארבע מאות תשע, נחש ואדם, אדם ונחש, ארבע מאות תשע, מסביר המגלה עמוקות שכל המלחמה, וזה מובא בתורת שלום על תולדות, הכל פה במגלה עמוקות שכל המלחמה רק עם נחש אדם.

ס"ח: וס"ח כתוב במגלה עמוקות שהבירורים יהיו 50,000 שנה דבר ציווה לאלף דור ודור זה 50 שנה זה היובל הגדול אז הבירורים זה לא פשוט! אנשים חושבים לית דין ולית דין חס ושלום אפשר לעשות ככל העולה על רוחם אי אפשר לדעת כמה בירורים עוד יצטרכו לעבור! יהיו כבר צדיקים שכבר יקומו לתחייה ועוד יהיו רבבות נשמות מליון נשמות שיצטרכו לעבור בירורים נוראים שאי אפשר להבין אותם לדעת לפתור אותם כל מיני יסורים נוראים.

פ"ז: "ומשה הוא התפארת ודבורה היתה תפארת – על הדרך היא קפצה לתוך התפארת תפארת – יעל כי יעל היתה ניצוץ מציפורה – זה אותיות גימ' ציפורה כל זה מגלה עמוקות פ"ז – אומר זה נחש אדם מה זה נחש אדם – להכניע נחש אדם לכן יש ו' זה בדיוק ארבע מאות שלש תיבות – זה ארעב מאות ושלש כי - הולך כל היום עם כל היום עם תפלין כתוב בתורה שלום שהוא היה הולך כל היום עם תפלין הוא לא היה מוריד את התפלין שניה אחת מהראש שזה – ארבע מאות ושש אותיות וזה גימ' נחש אדם –ארבע מאות ותשע כי הנחש ואדם אדם ונחש כי אדם – תאוות האבות באו להכניע את נחש אדם כל הגויים היטלר כל הגוים ערפאת חמאס זה נחש אדם זה לא בני אדם זה נחש אדם – הפך אותם לבני אדם כי זה טירוף יעשה תשובה אז זה נחש אדם יש אנשים שאוכלים את האדם זה לא אדם זה נחש אדם כל זה מובא במגלה עמוקות מ"ז ותורה שלום בתולדות וגרר גרר זה נחש אדם ארבע מאות ושלש אז אדם בא ולכן יעל שסיסרא היה נחש אדם רק היא יכלה להכניע אותו כי היה לה את הניצוץ מציפורה - זה שלש מאות שלשים וחמש גימ' ציפורה צ' פ' ר' ה' ודבורה היתה ניצוץ ממשה זה החיבור בין יעל וציפורה זה החיבור בין משה זה ניצוץ ממשה זה ניצוץ מציפורה ולכן לא לקח את ציפורה לדרך כי ברגע - מילה מיד צריכים לעשות אסור להסס אסור לחשוב פעמיים צריכים מיד לקפוץ לאש להלחם בסיסרא זה לקפוץ לאש תקח עשרת אלפים מאיפה אני יקח אותם מי ילך אשה משתגעת אין לה שום דבר ביד תן לה כמה כדורים להרגעה היא פתאום עכשיו תצא לרחובות תגיד משיח הגיע בא נעשה מלחמה עם סוריא עם רוסיה– מלחמה על רוסיה בן אדם רגיל והוא הולך לעשות מלחמה עם רוסיה אז צריך לתת לו משהו להרגעה אז אפילו אשה צועקת תצאו למלחמה זה הדבר אשר ציוה ה' כמו משה הוא אומר זה הדבר אשר צוה ה' ה' לא צוה אומר רש"י הוא אומר את זה בשם ה' אבל גם היא אומרת בשם ה' רש"י אומר ה' לא צוה היא אמרה אם אתם מקיימים פריעה אז אתם יכולים לצאת למלחמה כי היו מלים כמו הערבים דבורה זה מאתים שנה שלשים שנה אומר בעל הטורים זה יהושע והזקנים ועוד שמונים ושתים ועוד שלשה פעמים שנתיים שזה שמונה שנים זה שלשים ושמונה עוד ארבעים זה שבעים ושמונה עוד שמונה עשרה של עגלון שזה תשעים ושש עוד שמונים של אהוד בן גרה זה מאה שבעים ושש עוד שלשים שנה זה מאה תשעים ושש אז אחרי מאתים שנה מגיע דבורה שכחו איך מלים לא היה כמו היום מוהלים שיעורים סמיכה לאט לאט מלו כמו הערבים באה דבורה אומרת להם ככה לא מלים אתם מלים כמו ישמעאלים אתם לא יודעים למול ומיד היא לימדה אותם הלכות מילה הוא אמר אם ככה עכשיו אפשר לצאת למלחמה מי יאמין לך הוא אומר תלך לזבולון ונפתלי זבולון ונפתלי קופצים לתוך האדש הם נפתלי זבולון עם חרף נפשו למות נפתלי על מרומי שדה כל העבודה של האדם זה לקפוץ לאש מהיום שהוא נולד שיקפוץ לאש הצדיק אומר לצאת למלחמה יוצאים למלחמה עם רוסיה סוריה לא משנה עם מי סיסרא זה יכול להיות אותיות רוסיה סוריה תצאו למלחמה סיסרא – אשל בבאר שבע מה זה אשל גימ' סיסרא שלש מאות שלשים ואחד כבר אברהם התפלל שדבורה תנצח את סיסרא האבות התפללו עלינו שננצח את כל המלחמות הכל מוכן מבריאת העולם כל הניסים ה' התנה את הים לאיתנו לתנאו שהוא יבקע אסתר אומרת איך אני ילך כאשר אבדתי אבדתי איך אני ילך בוא נחכה יום יומים בא נחכה שבוע בא נחכה. אמן אמן.

ע"א: שֶׁהַרֶבֶּ'ה הִגִּיעַ חֲזָרָה לָאָרֶץ שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָכָם עִם אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל תְּפִילִין נִכְנַסְתָּ לָאָרֶץ. בְּחִינוֹת 4 פָּרָשִׁיּוֹת, כָּל בְּחִינָה זֶה אוֹת, אוֹת בַּתְּפִלִּין. שָׁאַל אֶת רַבֵּינוּ בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן בְּחִינָה שֶׁל תְּפִלִּין, תְּפִלִּין זֶה רֹאשׁ, מֹשֶׁה רָאָה רַק אֶת הַקֶּשֶׁר, רַבֵּינוּ רָאָה אֶת הַשִּׁין. כָּתוּב בְּאוֹפֶן ע"א מְגַלֶּה עֲמוּקוֹת, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ זָכָה לְ'שִׁין'. וְסוֹד הַתְּפִלִּין בְּאָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן, שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּאָדָם קַדְמוֹן, שֶׁאָדָם יֵדַע שֶׁאֵין בִּכְלָל עוֹלָם שֶׁהָעוֹלָם לֹא קַיָּם, "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ" (ישעיה מ, טו), כָּל הַגּוֹיִים כְּמַר מִדְּלִי, כָּל הַגּוֹיִים כְּשַׁחַק מֹאזְנַיִם. לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, כָּךְ יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ שֶׁכָּל הַגּוֹיִים לֹא נִבְרְאוּ, הֵם לֹא נִבְרְאוּ בִּכְלָל, הֵם רַק כְּשַׁחַק הַמֹּאזְנַיִם, מַה זֶה שַׁחַק, שֶׁאָדָם כָּל פַּעַם מְנַקֶּה אֶת הַמֹּאזְנַיִם כָּל שְׁנִיָּה מְנַקֶּה אֶת הַמֹּאזְנַיִם וְהֶאָבָק שֶׁמִּצְטַבֵּר בַּשְּׁנִיּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁבֵּין נִקּוּי לְנִקּוּי זֶה הַגּוֹיִים, כָּל הַגּוֹיִים כְּשַׁחַק הַמֹּאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ. ע"ג: כָּל צַדִּיק בָּא לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בָּעוֹלָם, כָּל צַדִּיק בָּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, אֶחָד לֹא מִתְקָרֵב לַשֵּׁנִי וְאֶחָד לֹא נוֹגֵעַ בִּגְבוּל הַשֵּׁנִי וְאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִשְׁמוֹר עַל צַדִּיק אַחֵר, כָּל צַדִּיק הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, כָּל צַדִּיק אֲפִילוּ שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ אַלֶ"ף בֵּי"ת הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי הוּא בָּא לְחַדֵּשׁ דָּבָר חָדָשׁ בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. וְזֶה פָּרָשַׁת רְאֵ"ה זֶה רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רַ'בִּי אֱ'לִיעֶזֶר הַ'גָּדוֹל עֵקֶב זֶה רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא בָּא לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מֵעוֹלָם שֶׁבִּזְכוּת זֶה סָרְקוּ אוֹתוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל רַק עַל יְדֵי שֶׁסּוֹרְקִים אוֹתוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כִּי "אוֹ'ר זָרֻ'עַ לַצַּדִּי'ק וּלְיִשְׁרֵ'י לֵ'ב שִׂמְחָ'ה" זֶה סוֹפֵי תֵּיבוֹת עֲקִיבָה אֲבָל שִׂמְחָה זֶה עִם הֵ"י אֵיךְ הוּא קִיבֵּל אֶת הָאֶלֶ"ף? כְּשֶׁסָרְקוּ אוֹתוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אוֹמֵר מְגַלֶּה עֲמוּקוֹת ע"ג בְּרֶגַע שֶׁסָּרְקוּ אוֹתוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אָז הוּא קִיבֵּל אֶת הָאוֹת אַלֶ"ף. כָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ מִדְרָשׁ רַבָּה (בַּמִּדְבָּר חֻקַּת יט ו) שֶׁמַּה שֶׁלֹּא זָכָה מֹשֶׁה זָכָה ר' עֲקִיבָא כָּתוּב בִּמְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת אֹפֶן ע''ג שֶׁזָּכָה לְשִׁי"ן שֶׁל תְּפִלִּין כִּי מֹשֶׁה זָכָה לַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וּלְקֶשֶׁר שֶׁל יָד וְהוּא זָכָה לְשִׁי"ן שֶׁל תְּפִלִּין וְהָעִקָּר זֶה לְהַגִּיעַ לְשִׁי"ן שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וְשִׁי"ן שֶׁל אַרְבַּע רָאשִׁים שֶׁהַכֹּל זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי כִּי זֶה שִׁי"ן שֶׁל שְׁלוֹשָׁה וְשִׁי"ן שֶׁל אַרְבַּע עַל שֶׁבַע רוֹעִים.

ע"ד: וְלָכֵן לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁ'ה לְעֵינֵ'י כָּ'ל יִשְׂרָאֵ'ל סוֹפֵי תֵּבוֹת הִילֵל שֶׁכָּתוּב בִּמְגַלֶּה עֲמוּקוֹת אֹפֶן ע''ד שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל עַל הִלֵּל כִּי הִלֵּל זֶה הַגּוּף שֶׁל מֹשֶׁה וְרַבִּי עֲקִיבָא יָד שְׂמֹאל וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יָד יָמִין וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַקִּיז אֶת הַדָּם עַל יָד שְׂמֹאל ר' עֲקִיבָא כִּי ה' לֹא גִּילָה לְמֹשֶׁה שֶׁיָּבוֹא בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְזֶה שְׁתֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחְשָׁבָה. וְאָדָם צָרִיךְ שֶּׁבְּסוֹף הַמֵּאָה עֶשְׂרִים שֶׁלּוֹ יָקִּיזוּ לוֹ אֶת הַדָּם שֶׁהוּא יָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' וְאִם אָדָם כָּל לַיְלָה קָם חֲצוֹת הוּא כְּבָר פָּטוּר נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיָּקוּם כָּל לַיְלָה חֲצוֹת יַשִּׂיג מַה שֶּׁיַּשִּׂיג הַנֶּהֱרָג עַל קִדּוּשׁ ה' אִם ר' עֲקִיבָא הָיָה מַגִּיעַ כָּל הַזְּמַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל הוּא הָיָה פָּטוּר מִלָּמוּת עַל קִדּוּשׁ ה'.

צ"ב: כְּשֶׁיֵּשׁ חָתָן וְכַלָּה אַז הוֹלְכִים לִרְקֹד אֶת הָרִקּוּד שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי בַּשֶּׁבַע יָמִים חָתָן וְכַלָּה יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בַּשֶּׁבַע יָמִים הָאֵלֶּה, "כְּשַׂמֵחַךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם", עַכְשָׁיו כוּלָּם נִמְצָאִים בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם, הֶחָתָן וְכַלָּה בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם נִמְצָאִים לְמַעְלָה מֵעַרָבוֹת, לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעִים, כִּי אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים בְּשֵׁם וּמַלְכוּת "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים כְּשַׂמֵחַךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם", עַכְשָׁיו מְשַׂמְּחִים אוֹתָם כְּמוֹ אֶת אָדָם וְחַוָּה בְּגַן עֵדֶן, כִּי זֶה אוֹתָהּ בְּחִינָה, וְכָל הָעוֹלָם הַזֶּה נִמְצָא בְּגַן עֵדֶן, הוּא נִמְצָא בָּעֲרָבוֹת, "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" (דְּבָרִים ג, כה) וְכֻלָּנוּ אוֹמֵר הַ"מְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת" שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּעֲרָבוֹת, מֹשֶׁה יָרַד עַד מָעוֹן, "מְעֹנָה אֱלֹקֵי קֶדֶם" (דְּבָרִים לג, כז), יֵשׁ שְׁחָקִים, שְׁחָקִים זֶה גִּימַטְרִיָּא חָתָן. הַ"מְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת" כּוֹתֵב בְּאֹפֶן צ"ב, חָתָן גִּימַטְרִיָּא שְׁחָקִים, כִּי ך' זֶה 500, וְ-ם' זֶה 600, אַז שְׁחָקִים, אִם מְחַשְּׁבִים שֶׁהָאוֹת מ' סוֹפִית זֶה 600 וְ-ש' ק' זֶה 400 אַז זֶה יוֹצֵא 1,000 עַם הַי' וְהַ-ח' זֶה בְּיַחַד 1,018 0 יֵשׁ 1,018 0 רִבּוֹא מַחֲנוֹת מַלְאָכִים שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, כִּי הֶחָתָן נִמְצָא כָּעֵת בִּשְּׁחָקִים, הוּא לֹא נִמְצָא כָּאן בָּעוֹלָם בִּכְלָל, הוּא נִמְצָא בִּשְּׁחָקִים, וּמֵשְׁחָקִים אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִזְבוּל, יֵשׁ מָעוֹן מָכוֹן זְבוּל, זְבוּלוּן בְּחַגִיגָה י"ב עַמּוּד ב', שֶׁזְּבוּל שֶׁפֹּה נִמְצָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּבָרֶגַע שֶׁקָּרְאוּ זְבוּל, חַמָּה וּלְבָנָה עָלוּ לִזְבוּל.

קצ"ב: ה' דּוֹאֵג לַבֵּן אָדָם, אַרְבָּעִים יוֹם לִפְנֵי הַיְּצִירָה שֶׁלּוֹ כְּבָר מַחְלִיטִים בַּשָּׁמַיִם; יִהְיֶה לוֹ דִּירָה, יִהְיֶה לוֹ פֶּנְטְהָאוּז עִם עֶשֶׂר חֲדָרִים, שְׁנֵי מֶרְצְדֵס, יִהְיֶה לוֹ יַאכְטָה, סְפִינַת טִיּוּל, אַוִירוֹן פְּרָטִי, הַכֹּל מַחְלִיטִים לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלַד, פִּתְאוֹם הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעֵינַיִם וְהַכֹּל הָלַךְ לְאִבּוּד, הַכֹּל הָלַךְ לַסִטְרָאלַסִּיטְרָא אַחֲרָא, כָּתוּב בִּמְגַלֶּה עֲמוּקוֹת אוֹפַן קצ"א אָדָם פּוֹתֵחַ אֶת הָעֵינַיִם הַכֹּל הָלַךְ לַסִּיטְרָא אַחֲרָא, נִהְיָה 'אַנְדְּרָלָמוּסְיָה', 'אַנְדֶר' זֶה אִישׁ 'וּמוּסְיָה' זֶה אִשָּׁאִישָׁהּ, כָּל פְּתִיחַת עֵינַיִם נִהְיָה רְצִיחוֹת, מְפוֹצְצִים אוֹטוֹבּוּסִים, בְּאַרְמוֹן הַנָּצִיב אוֹטוֹבּוּס דּוֹרֵס נֶהֱרָגִים שְׁתֵּי חֲיָלוֹת. אִם רוֹאֶה ח"ו אִשָּׁה וְאָז נִהְיָה אַנְדְּרָלָמוּסְיָא [- מַהְפֵּכָה] בָּעוֹלָם נִהְיָה חוּרְבַּן הָעוֹלָם, חוּרְבַּן הָעוֹלָם נִהְיָה מִזֶּה שֶׁנִּהְיָה חִבּוּר בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה 'אַנְדֶר' זֶה אִישׁ 'לְמוּסְיָה' זֶה אִשָּׁה. כָּתוּב בִּמְגַלֶה » עֲמוּקוֹת (אֹפֶן קצ"ב) כָּל הִסְתַּכְּלוּת מֵבִיאָה חוּרְבַּן לָעוֹלָם מֵבִיאָה תְּאוּנוֹת דְּרָכִים מֵבִיאָה מִלְחָמוֹת מֵבִיאָה הֲרִיגוֹת כָּל הִתְחַבְּרוּת מִיַּד נִהְיָה חִבּוּר בֵּין הַשֵּׁד וְהַשֵּׁדָּה וְהֵם עוֹבְרִים קוֹפְצִים אֶת כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁנִיָּה אַחַת מְכַלִּים אֶת כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁנִיָּה אַחַת.

קצ"ד: כָּל הַיִּסּוּרִים זֶה דָּבָר הֲכִי נִפְלָא שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת הַיִּסּוּרִים, אָדָם צָרִיךְ לָלֶכֶת וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד יִסּוּרִים, כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסָּרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל אָמַר 'מָתַי יָבוֹא דָּבָר זֶה לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ' , סָרְקוּ אוֹתוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, כִּי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים זוֹכִים לִדְבֵקוּת, עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים הוּא זָכָה לְש' שֶׁל תְּפִילִין, כָּתוּב בִּמְגַלֶה עֲמוּקוֹת בְּע"ג וּבְקע"ב שֶׁר' עֲקִיבָא זָכָה לְש' שֶׁל תְּפִילִין מַה שֶׁלֹּא זָכָה מֹשֶׁה, קֶשֶׁר תְּפִילִין הֶרְאָה לְעָנָיו, כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם יוֹתֵר יִסּוּרִים כָּכָה הוּא יוֹתֵר זוֹכֶה לִדְבֵקוּת ה', כִּי הַיִּסּוּרִים מְזַכְּכִים אֶת הַגּוּף, זֶה כְּמוֹ מֶלַח עַל הַבָּשָׂר – מַמְתִּיק אֶת הַבָּשָׂר, וְכָל הַיִּסּוּרִים זֶה כְּלוּם מוּל רֶגַע אֶחָד שֶׁל דְּבֵקוּת, רֶגַע אֶחָד שֶׁל תְּפִילָה, רֶגַע אֶחָד שֶׁל מַחֲשָׁבָה עַל ה', לָדַעַת שֶׁה' חַי וְקַיָּם.

מִי קִבֵּל אֶת הָאֲמָזוֹנָס? עֵשָׂו, לָמָּה עֵשָׂו שׂוֹנֵא אֶת יַעֲקֹב? אַתָּה מְקַנֵּא בַּפִיסַת אֲדָמָה שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב - כַּמָּה דּוּנָם שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב? הַכֹּל חוֹל, וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה יַעַר הָעֲרָבִים שׂוֹרְפִים אֶת הַיַּעַר, וּבַפִיסַת אֲדָמָה הַזֹּאת מְקַנֵּא עֵשָׂו, לָמָּה? אוֹמֵר הַ"מְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת" כִּי פֹּה הַכֹּל רוּחָנִי, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זֶה לֹא אֲדָמָה, זֶה לֹא הַדוּנָמִים, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זֶה כְּבָר בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה, אוֹמֵר הַ"חֶסֶד לְאַבְרָהָם" שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה, לָכֵן הַיּוֹרְדִים שֶׁהוֹלְכִים לְחוּץ לָאָרֶץ יוֹרְדִים מִיצִירָה לַעֲשִׂיָּה, וְהַנְּשָׁמָה מִתְחַלֶּפֶת, כְּשֶׁאָדָם עוֹזֵב אֶת הָאָרֶץ מַחְלִיפִים לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר לָאָרֶץ מַחְזִירִים לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה, עֵשָׂו אוֹמֵר: "הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ז ל"ו) אֲנִי רוֹצֶה בְּרָכָה מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת - אוֹמֵר הַמְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת, לֹא בְּרָכָה מֵעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, לֹא בְּרָכָה גַּשְׁמִית, לְיַעֲקֹב אַתָּה נוֹתֵן אֶת 'בִּרְכַּת אַבְרָהָם' יִצְחָק שׁוֹמֵר לְיַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכָה הָאֲמִיתִּית.

רנ"ב: לָכֵן בְּחֲנֻכָּה זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אַנְטִיוֹכֻס בְּגִימַטְרִיָּא יוֹסֵף 156 שֶּׁפָּגְמוּ בְּיוֹסֵף נִהְיָה אַנְטִיוֹכֻס, (מְגַלֶּה עֲמוּקוֹת אוֹפַן רנ"ב). כִּי כָּל הַשּׁוֹאָה וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה זֶה רַק עַל מְכִירַת יוֹסֵף, זֶה גְּזֵרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְחוֹל לְעוֹלָם, דָּבָר כָזֶה אֲפִילּוּ שֶּׁיּוֹסֵף אָמַר "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי" (בְּרֵאשִׁית נ' י"ט) וְ"שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם" (שָׁם מ"ה ה') אֲבָל זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְלוֹחַ עָלָיו, גַּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, לְעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִסְלוֹחַ עַל זֶה, הַזֹּהַר אוֹמֵר שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּשַׁבָּת צְרִיכִים לָשֶׁבֶת לִפְעָמִים טִפָּה בַּחֹשֶׁךְ, פִּתְאוֹם נִכְבָּה הַחַשְׁמַל אִי אֶפְשָׁר לְהַדְלִיק, פִּתְאוֹם בְּחֶדֶר אֶחָד נִדְלָק בּוֹ חַשְׁמַל, זֶה הַכֹּל לְכַפֵּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף, יוֹסֵף יָשַׁב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בְּחֹשֶׁךְ גָּמוּר, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית סֹהַר, וְגַם בְּבֵית פַּרְעֹה הוּא הָיָה בְּחֹשֶׁךְ, לָכֵן זוֹרְקִים יְלָדִים חַיִּים לְתוֹךְ בּוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁזָּרְקוּ אֶת יוֹסֵף לְתוֹךְ הַבּוֹר בְּדֹתָן, וְכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, בְּגַשְׁמִיּוּת, בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת, הַכֹּל כִּי עֲדַיִן לֹא כִּפַּרְנוּ עַל מְכִירַת יוֹסֵף, וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִמְצוֹא אֶת הַצַּדִּיק, לְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַצַּדִּיק בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!.

אֵצֶל סַנְחֵרִיב כוּלָּם עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבָא מַלְאָךְ ה' וְהִכָּה בָּהֶם בְּלַיְלָה אֶחָד (סַנְהֶדְרִין צ"ה עַמּוּד ב'), בְּלַיְלָה אֶחָד אֶפְשָׁר לְהַכּוֹת אֶת כוּלָּם, שְׁנֵי מִלְיָארְד שֵׁשׁ מֵאוֹת מִלְיוֹן, שְׁלִישׁ עוֹלָם. וְאַחֲרֵי זֶה הָיָה עוֹד שְׁלִישׁ עוֹלָם, אֵצֶל אַבְרָהָם הָיָה שְׁלִישׁ עוֹלָם, אֵצֶל חִזְקִיָּה שְׁלִישׁ עוֹלָם, רַק רִקּוּד, תַּעֲשׂוּ רִקּוּד אֶחָד, שִׁיר אֶחָד, נִגּוּן אֶחָד, אוֹמֵר הַ"מְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת" הָיוּ נִלְחָמִים עִם עוֹד שְׁנֵי מִלְיָארְד, וְהָיוּ מְבַעֲרִים אֶת כָּל הַדַּאעֶ"שִׁים, אֶת כָּל הַנָּאצִים, אֶת כָּל הַמְּחַבְּלִים, הָיוּ מְבַעֲרִים אֶת כוּלָּם, "לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד" (שׁוֹפְטִים ד' ט"ז) כָּתוּב אֵצֶל יָעֵל, "עַד אֶחָד", "לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד", "וְאָמַרְתְּ אָיִן" (שָׁם שָׁם כ'), יָעֵל יָדְעָה לְהוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, יָעֵל הָיְתָה נְבִיאָה, פַּעַם כָּל יַלְדָּה הָיְתָה נְבִיאָה, פַּעַם כָּל יַלְדָּה יָדְעָה לְהִתְנַבְּאוֹת, כָּל יַלְדָּה רָאֲתָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאֲתָה חַנָּה, "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים" (שְׁמוּאֵל-א' ב' ד') הִיא רָאֲתָה שֶׁכָּל הַקְּשָׁתוֹת נִשְׁבָּרוֹת, "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תְּהִלִּים ל"ז ט"ו).

יְהוֹשֻׁעַ זֶה פִּי שְׁתַּיִם לִיהוֹשֻׁעַ הָיָה הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ מֹשֶׁה אוֹמֵר "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" (דְּבָרִים ג כה) אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַנֵּס שֶׁל חֲנוּכָּה בִּמְגַלֶּה עֲמוּקוֹת הוּא כּוֹתֵב שֶׁחֲצִי מֵהַתְּפִלּוֹת הָיָה שֶׁמֹּשֶׁה רוֹצֶה לִהְיוֹת בַּחֲנֻכָּה מֹשֶׁה רוֹצֶה לְנֵצַח אֶת אַנְטִיּוֹכוּס הוּא רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת סִיסְרָא עֶשֶׂר תְּפִילוֹת רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת סִיסְרָא תִּתֵּן לִי לְהִכָּנֵס אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַנִּיסִים.

שימו לב: לא זכינו לקבץ את כל דברי הרב שליט"א מכל השיעורים שנמסרו במהלך עשרות השנים. ובעיקר הם מהשנים האחרונות. ועוד חזון למועד...! שיהיו הדברים לזכות נשמתו הטהורה של בעל המגלה עמוקות רבי נָתָן נָטָע ב"ר שלמה שַׁפִּירָא זיע"א.