הדרך הבטוחה לנצחון

בזמן ש'מסביב יהום הסער' ועיננו משתהות לנוכח השינויים הדרמטיים, המתחוללים כנגד עיננו. העולם כולו רוחש כמרקחה, ממלכות מתנגשות אחת בשניה ואחרות נופלות כמגדל קלפים. ומבית קמות, כנגד מחנה הקודש, קבוצות, שעד עתה המתינו דוממות ולא העזו להחציף פנים. שואל בית ישראל, מה יעשה כנגד הסכנות הרבות מבית ומחוץ ואיך תשרוד כבשה תמימה אל מול שבעים זאבים, הצמאים רק לדמה. נוהרים רבים אחר דרכים לא לנו, שוכחים שהפתרון השורשי נמצא מתחת לאפנו.

"דע כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר אלא ע"י בחינת ארץ ישראל" (לקוטי מוהר"ן נה' א). רבי נחמן מגלה לנו כי הדרך היחידה לראות במפלה השורשית והסופית של שונאי ישראל היא בכלל לא ע"י מאמצים פוליטיים והתכופפות מיותרת אל מול אומות העולם, אלה, אף יעכבו אותנו מלהגיע לפתרון האמיתי. אך, רגע לפני שנגלה ביחד איך רבנו יוביל אותנו בדרך הבטוחה לארץ ישראל, כדאי שנתבונן במדרש פליאה שעולים מדברי רבנו, רק כמה שורות בהמשך התורה.

רבי נחמן מגלה לנו שכעת, בגלות המרה בה אנו נמצאים וכשעם ישראל נמצאים תחת יד הסטרא אחרא, יש כח ביד הרשעים בעזרת הרע עין שלהם, לקום כנגד הצדיקים ואין יכולת ביד הקדושה להתגלות. ואיך ניצלים מיד הרשעים?

"והאדם נצול מרע עין הזה ע"י למוד זכות שלמד על הרשע"

(שם ג).

מה? לא נכון? לא מספיק שהרשע מחפש להרוג את הצדיק, יבוא זה שמסר את כל כולו עבור הקדושה וישפיל עצמו כנגד הרשע? איפה הצדק?

כן, כן, ולא רק זה, אלא, בעקבות למוד הזכות של הצדיק על הרשע, בא "הקב"ה בכבודו ובעצמו ומלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע וגו', ולא עוד, אלא שזוכה בדין, שנאמר 'מרום משפטיך מנגדו'"(שם).

ורק בכדי לחזק במקצת את הפליאה נסכם בקצרה את הדברים שמגלה לנו רבנו אודות הנהגת השי"ת בעולם. יש רשע מרושע שכל פועלו בעולם הוא אך ורק לרדוף צדיקים ולהתריס נגד בורא עולם. ומנגד עומדת לה תולעת יעקב, זכה ותמימה שרק רוצה להנציח את שמו של בורא עולם. ולמי הכח? לקליפה המרושעת! ממש כך. איפה הצדק? למה שהצדיק יצטרך לצאת לגלות מרה, בזמן שרשעים יושבים בגלוי במרכזה של קריה?

היכן האמת? שצדיק האמת שמסר את שמו, משפחתו, גופו וכספו עבור הצלת נשמות ישראל ומנגד מעיזים רשעים לעוות את המציאות בעזות מצח מרתיחה?

אך באמת, דווקא כך מתגלה כבודו של בורא העולם, ודווקא אז מתגלה עד כמה גדולה צדקותו של הרב. כי השי"ת "חושב מחשבות לבל ידח נידח", וכמו שכל הורה רוצה בהצלחת כל ילדיו, ומחכה אפילו לאלה שסרחו יותר ממקצת. על אחת כמה וכמה השי"ת, האבא האוהב ומחכה לילדיו שיחזרו אליו. אך מה לעשות והעולם נברא במידת הדין, לכן על כל אחד להתעורר ולהרויח את 'לחם הבושה' שלו. אבל בגלל רחמנותו של בורא עולם הוא שיתף את מידת הדין ברחמים ושלח לעולם בכל דור ודור צדיק אמיתי שיהיה מוכן למסור את כל כולו עבור עמו ישראל.

אז, כשהצדיק נרדף ובמקום לעשות את הפעולה, הכביכול, מתבקשת ולהחזיר לרודפיו מנה אחת אפיים, במקום זה הוא מקבל את הדין באהבה ומלמד זכות ומוצא בהם נקודה טובה. אז, יכול השי"ת, במסגרת הכללים שקבע בהם יונהג העולם, להוציא אפילו את המרוחקים ביותר, מכיליון ולהביא את הגלות המרה לסופה המיוחל.