"ע"י השמחה מוחים את עמלק" - דברי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א לפרשת 'כי תצא'

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק.., תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק"

"ע"י שמחה ניצולים מכל החטאים, שמחה זה אותיות שמ'ח'ה' (כוכבי אור, ששון ושמחה) שע"י השמחה מוחים את עמלק, מוחים את העברות, ע"י השמחה יוצאים מכל העברות שבעולם. ידוע שצריך האדם להיזהר מאוד להיות בשמחה תמיד כי ברגע שיש טיפת עצבות, מחמת עברה, או דאגת הפרנסה וכו' אז אדם עשוי ליפול לחטא יותר גדול מחמת העצבות."

"יש אנשים שהתענוג הכי גדול אצלם זה העצבות, כל החיים שלהם הם בתוך עצבות, אם אתה טיפה מנסה לשמח אותם אז אתה פשוט מרגיז אותם... הם לא טעמו טעם של שמחה בחיים שלהם. "והכלל שצריך להתגבר מאוד בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא ייסורים על כן צריך להכריח את עצמו, בכח גדול להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן, כד' תנינא)."

"אדם נכנס לעצבות בשביל להשכיח את כל הייסורים שעוברים עליו, העצבות מכניסה אותו למין מרה שחורה, מרדימה לו את המחשבה, משתקת לו את החושים, עצבות זה סם מרדים, שנותן  "שקט", "שלווה", אבל זה רק דמיון. להפך - העצבות היא רק מגבירה את הייסורים ומגדילה אותם. לכן עיקר העבודה של האדם, זה המלחמה עם העצבות, ולזה צריך מסירות נפש, לא לתת אף פעם לעצבות להשתלט."

"אומר ר' נתן להילחם ביאוש צריך מסירות נפש, השמחה לא באה ככה סתם, השמחה זה הכי קשה מכל הדברים, המניעות הכי גדולות זה על השמחה, כל מה שהשטן נלחם זה רק בשמחה. בזה הוא נלחם, כל המלחמה שלא תהיה שמח, זה מעשה השטן שלא תהיה בשמחה, שלא תרקוד, ולא תשמח?

"כל אחד עובר עליו עלבונות וביזיונות, הרפתקאות בגוף ונפש. יש הרבה סיבות להיות בעצבות, וזה הטבע של האדם להיות בעצבות, אבל עם שמחה אפשר הכל לסדר, אם אדם רוקד ושר  לה', אז כל השפע מגיע אליו."

"אין שום סיבה להיות בעצבות, לכל אחד יש שכל אדיר, כל אחד יכול להגיע לכל הדברים שבעולם, רק אדם צריך לצאת מכל היעצבויות. עם שמחה זוכים להפוך את הירידה לעליה, להמתקת כל הדינים, לכל הישועות."

"עיקר קטרוגו והתגרותו של המן עמלק הוא על השמחה, הוא לא יכל לסבול את השמחה של עם ישראל, הם רוקדים, שמחים, שרים, בחגים ובשבתות וכו'. מה זה שבת? שבת זה שמחה וריקודים, ששה ימים קיבלת אוכל, ברוך ה' אתה לא חולה, תתחיל לרקוד ולשמוח, אשתך בריאה תתחיל לרקוד ולשמוח, יש לך ילדים? תתחיל לרקוד ולשמוח, עוד אין לך ילדים? בזכות השמחה והריקודים יהיה לך ילדים, עוד אין לך שידוך? בזכות השמחה יהיה לך שידוך."

"מגיע שבת צריך לשבת עם הילדים לשמוח אתם, ולשיר אתם בהתלהבות וחשק, לא להגיד אני מסכן, אני מיואש, קשה לי לשמוח, מה זה קשה לי לשמוח? לכולם קשה לשמוח, צריך מסירות נפש להגיע לשמחה."

"ע"י השמחה אדם מכניע את כל הקליפות, נטהר מכל הטומאות, ע"י השמחה אפשר לרפאות את כל המחלות שבעולם. אדם רואה שהוא נכשל, שהגוף התגבר עליו, עמלק התגבר עליו ורוצה להפילו בעצבות ומרה שחורה, אף על פי כן אסור לו ליפול בדעתו, הוא צריך מיד לחפש חברים, לרקוד אתם, לשמוח אתם, להגיד תהלים, לחפש כל מיני עצות איך להיות שמח."

"אדם צריך לדעת שהעבירות לא שייכות לנשמה שלו, הנשמה תמיד צדיקה, תמיד טהורה, תמיד קדושה, כל מה שאדם נופל לחטאים, זה מחמת שהוא לא מספיק שמח, ולכן אסור ליפול בדעתו משום דבר בעולם משום חטא שבעולם, אם נכשלת באיזה עברה, תעשה תשובה..., תתחיל לשמוח, לשיר, לנגן, להגיד תהלים, העיקר לא ליפול בעצבות."

"כי זה המלחמה בין הנשמה לעמלק – היצר הרע, שרוצה להפיל אותך לעצבות, זה לא שנהייתה רשע ח"ו, אלא זה "המלחמה" זה קרב בין הנשמה האלוקית לעמלק. וצריך להמשיך הלאה את הקרב, עם שמחה, שירים, נקודות טובות."

" "ועל כן ע"י שאינו מניח להפיל את עצמו ומחיה את עצמו במה שמחפש ומבקש ומוצא בעצמו איזה נקודות טובות... עי"ז נעשים ניגונים ואזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה' " (ליקוטי מוהר"ן, רפ"ב), כי עמלק רוצה להשכיח מהאדם את הנקודות הטובות שלו. המלחמה של עמלק היא בכל אחד, להגיד לו – אתה כבר לא שווה, אין לך שום טוב. אבל הצדיקים מלמדים אותנו להיפך - אתה מלא נקודות טובות, אתה מלא טוב!"

"כי אם נכשלת אז עכשיו תשמח עוד יותר. תראה איזה יצר הרע קיבלת, תראה עם איזה יצר הרע אתה מתמודד כל יום! ואתה במצב הקשה הזה עוד מתגבר ועושה מצות? אתה עוד צם ביום כיפור? אתה עוד שומר שבת? אתה עוד מניח תפילין? שזה הכתר של המלך, מתעטף בציצית? שזה הלבוש של המלך. אז ראוי שתשמח יותר ויותר..."

" אדם עבר עליו ירידות, הוא יכול להחזיר את כל העולם בתשובה, הוא יכול לספר לאנשים גם עלי עבר ככה, גם לי קרה ככה, להגיד לאנשים: תעשה תשובה – קשה לך, אתה לא יודע איך? תראה אני הייתי שם, באותו מקום שאתה היית, הנה אני עשיתי תשובה, תעשה גם אתה. כל הירידות שאדם עבר, זה כדי שהוא יהיה מורה דרך, הוא היה בתוך הקליפות והוא יצא, כדי שיראה לאנשים איך יוצאים מהקליפות."

"כל הירידות שאדם עבר, איפה שהוא עבר, הוא רק היה שליח, הוא רק כמו צוללן שמורידים אותו לעמקי ים, להוציא אנשים ולהציל אותם. אומר "הנועם אלימלך" יש קליפה שלא נותנת לגאולה לבוא, לא נותנת לגאולה להתגלות. וצריך לדעת איך לשבור את הקליפה הזאת, איך לפצח אותה. כל אדם נמצא בקליפה מסוימת, קליפה של תאוות ,קליפה של עצבות ,קליפה של "סתימו דמוחין". אם רוצים להכניע את הקליפה צריך להיות בשמחה כי אי אפשר להכניע את הקליפה רק ע"י שמחה וכשאדם מחזק את עצמו ומתגבר להיות בשמחה אז כל העצבות וכל הגלויות וכל הצרות נופלות ומתבטלות."

באדיבות העלון 'צמאה נפשי' - 052-763-9126