פרשת ויקרא מאת מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"ויקרא אל משה" (א', א')

"כשמשה כתב את התורה הוא לא כתב את התורה על פי הזיכרון, או על פי רוח הקודש, אלא ה' אמר לו עכשיו תכתוב ב' של בראשית, הוא כתב ב'! עכשיו תכתוב ר', הוא כתב ר'! עכשיו תכתוב א' הוא כתב א' עכשיו תכתוב ש' הוא כתב ש' עכשיו תכתוב י' הוא כתב י' עכשיו תכתוב ת' הוא כתב ת'. וכשהגיע למילה "ויקרא" אמר לו ה'- עכשיו תכתוב ו' הוא כתב ו', י' הוא כתב י', ק' הוא כתב ק' ר' הוא כתב ר', תכתוב א', אמר משה א' אני לא יכול לכתוב! מה אתה לא יכול לכתוב?"

"מה קרה לך? תכתוב א'! כבר כתבת לי ספר בראשית, כתבת לי ספר שמות פתאום אתה מתעקש! משה מה קרה לך? תכתוב א'! אמר משה- אני לא יכול לכתוב את הא' של ויקרא! ויקרא זה אומר שאתה קורא לי! מה אני ראוי שתדבר איתי?! מי אני שאתה מדבר איתי אני אפס אפסים אני הכי גרוע מכולם אני לא יכול לכתוב ויקרא שישאר "ויקר" – בלי א'! כמו שכתוב על בלעם "ויקר ה' אל בלעם", כמו שאתה מדבר עם בלעם אז אתה מדבר איתי, אולי אני גם חתיכת בלעם? אומר בעל הטורים שמשה רצה לכתוב רק "ויקר" אמר ה' למשה תפסיק להתווכח תכתוב א'! אמר משה טוב אני אכתוב א' קטנה קטנה אני אכתוב א' קטנטונת."

"מי זה משה רבינו? מה זה משה רבינו? משה רבנו זה כזה אחד שלא מוכן לכתוב את ה-א' כי באמת משה החזיק את עצמו כל החיים שהוא בלעם, גם במחלוקת קורח משה החזיק שהוא קורח וקורח החזיק שהוא משה, משה הלך לקורח וביקש סליחה אולי פגעתי בך? הלך לדתן ואבירם אמר אולי לא התנהגתי יפה אני בא לבקש סליחה, אמרו לו עכשיו אתה בא.. כבר כל העדה איתנו, ולמשה לא נשאר אפילו מניין, ובאמת משה מותר לו לחשוב שהוא בלעם כי זה הדרגה שלו! אבל אלא שחושבים שמשה הוא בלעם, שהוא איזה מכשף גדול, ה' ירחם כולם נשארים מתים במדבר."

"אומר המדרש רבה (ויקרא טו') "ויקרא אל משה" מכאן אתה למד שכל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו – מה זה נקרא דעת? מה זה דעת? – דעת זה נקרא ענווה ושיפלות דעת נקרא שאני לא ראוי לשום דבר, אם אדם חושב שהוא יותר טוב ממישהו, יש לו איזה הרהור שהוא יותר טוב ממישהו אז "נבלה טובה הימנו", אפילו משה רבינו אדון כל הנביאים שהוציא את ישראל ממצרים עשה 10 מכות ואין סוף ניסים, בקע את הים, הוריד תורה מהשמים, היה בשמים בלי לחם ושתיה 120 יום הוא אומר- מה עשיתי? מי אני בכלל ? מה? עשיתי משהו בכלל זה ה' עשה! אני לא עשיתי כלום! זה היה משה, זה היה הדעת של משה. כשמשה למד תורה הוא ידע שזה מתנה מהשמים, הוא עלה לשמים והוריד תורה הוא ידע זה מתנה מה', אם אין לאדם את הדעת הזו אומר המדרש רבה שנבלה טוב הימנו."

"אומר ה"מתוק מדבש" שכל הצדיקים עשו את המשכן, תיקנו כל פרט ופרט כל אבר ואבר, עשו כוונות עשו ייחודים על כל מסמר על כל אדן, על כל נקודה הם עשו ייחודים וכוונות! אבל כשהיו צריכים לחבר את החלקים ולהקים את המשכן, שום חלק לא התחבר בחלק השני, הם אמרו- משה מה קורה כאן? אמר להם משה אין שום ברירה, אפילו אם תנסו מיליון שנה להקים את המשכן לא תצליחו לחבר שום דבר.  וזה שכתוב ויקום משה את המשכן, רק משה הקים את המשכן! אף אחד חוץ ממנו לא יכל להקים את המשכן! איך שרק הגישו לו את החלקים הכול התחבר לבד! ברגע  שהביאו את זה ליד של משה אז כל חלק נכנס מאליו!"

"אומר ה"מתוק מדבש" שהצדיק הוא למעלה מכל המושגים, זה לא איזה אחד שהתפלל הרבה, התפלל טוב, ולמד טוב, הלך אל ההרים וצעק לה', כמובן שעל ידי הדברים האלה אדם נהיה צדיק, אבל עניין הצדיק שהוא בחינת משה זה משהו אחר שאין בזה שום תפיסה, זה לא תלוי בתפילות או בלימוד אלא זה משהו שאין בו שום השגה, כמובן מגיעים לזה על ידי תורה ותפילה, קודם צריך לדעת את כל התורה, להתפלל את כל התפילות עד כלות הנפש, להתעלף בכל מילה ומילה, אחרי זה נפתח מעיין חדש! דרגה חדשה, ספירה חדשה שאין בזה שום השגה לשום אדם בעולם, והצדיק בחינת משה זוכה לזה רק על ידי ענווה ושיפלות, רק על ידי "אין"."

תפילה לעני

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כל יָכוֹל אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמְּך מְזִמָּה זַכנִי לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה וּבְכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה וְאֶזְכה לִרְאוֹת אוֹתוֹ פָּנִים בְּפָנִים. וּתְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהַצַדִיקִים אֲמִתִּיִּים תָּמִיד וְאַל יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ וְאַל יִתְעַקֵּם שִׁכְלֵנוּ וְלִבֵּנוּ וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה לָנוּ עֲלֵיהֶם כלַל אֲפִילוּ בְּעֵת שֶׁדַּרְכֵיהֶם נִפְלָאוֹת מֵאִתָּנוּ עַד מְאֹד עַד שֶׁנּוֹפְלִים עָלֵינוּ קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת וְנִתְעַקֵם וְנִתְבַּלְבֵּל הַמֹּחַ לְגַמְרֵי מֵרִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתְּמִיהוֹת אָנָּא ה' אַל יִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם כי רַק עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הֵם הַמָּסַכִים הַחוֹצְצִים בֵּינֵינוּ לְבֵין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים רַק נִזְכה לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּלְהָסִיר עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה אֶת כל הַמָּסַכִים הַחוֹצְצִים בֵּינֵינוּ לְבֵין צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּמַה שֶּׁעָשְׁתָה יִרְאָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׁתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוּלְיְתָא וְתֵן בְּלֵב הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ לַמְרוֹת עֲוֹנוֹתֵינוּ וְיִתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ בֶּאֱמֶת כדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד אוֹתְך בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵיצָה.

באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126