צפו: סיפור הזוי, אך אמיתי - הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א מציל עובר עם בעיות לב

  

"אני ממש מבקש ממך לכתוב, שלא הוספתי מילה מיותרת בסיפורי. כיון שהסיפור הזה נשמע הזוי אני מאריך, אך מדייק מאוד בפרטים. אני לא איש שמתרגש מכל שטות".

"שמי יצחק ריצ'רד ואני אברך ליטאי שגדל וצמח בישיבות ובעולם הליטאי. יש לי חבר שהתקרב לברסלב, וביקש ממני באחד הימים שאעשה איתו סדר על ליקוטי מוהר"ן. הסכמתי, אך לא משום שהספר עניין אותי, אלא בבחינה של 'דע מה שתשיב לאפיקורוס'. הכוונה, שאם יגיע איזה ברסלבר ויכנס איתי בדברים, אדע מה לענות לו. יש לי ב"ה בקיאות טובה בהרבה מספרי המוסר וכן בתניא, ועתה נפלה לידי אפשרות להשלים גם את החור הזה".

"באחד הימים שאני יושב ולומד איתו, פנה אליי אחד הלומדים בבית המדרש והציע לי שאבוא איתם לאומן לר"ה. לפני שהוא מסדר לי את הכרטיס שאלתי את אשתי שענתה שמבחינתה וודאי שאני לא נוסע, אלא שאעשה מה שאני רואה לנכון. הלכתי לסדר דרכון לנסיעה וגיליתי שאני בכלל לא ישראלי, אמנם נולדתי בישראל, אך נחשב אזרח צרפת. אחרי סיפור בכלל לא פשוט ובעזרת חבר טוב הצלחתי להוציא דרכון חירום מהקונסוליה הצרפתית".

"ב"ה הגעתי לאומן, לציונו הקדוש של רבי נחמן, נתתי פרוטה לצדקה ואמרתי תיקון הכללי. מרגע זה הרגשתי שהכול היה שווה, שאני יהודי".

[caption id="attachment_3344" align="alignright" width="376"] ציונו הקדוש של רבי נחמן באומן[/caption]

"בליל שבת שהיה לפני ר"ה נכנסתי לקלויז, ו"בחכמתי" הגדולה הצלחתי לראות את הרע שבכל אחד. התפללתי לה' יתברך שיציל אותי מהרע שבי, אח"כ הלכתי לציון והתפללתי שיזכה אותי לראות את הטוב שבכל אחד. היה לי קשה עם זה, משום שבעברי הייתי גם תלמיד חכם ובעל בטחון ולדוגמא, אם ראש הישיבה שלנו היה חסר הייתי מחליף אותו. ועם זאת הייתי גם חברמן שאנשים אוהבים אותו. פתאום, אני מגיע לציון של רבנו ומראים לי שאני לא יכול להמשיך ולשרוף ככה את העולם. לא ידעתי מה לעשות, עד שהלכתי לאיזו פינה ונתתי שאגה אדירה שהשם יושיע אותי".

"לפני התשליך הרגשתי שאני לא ברסלבר. כולם באחדות, ואני כזה חכם עצום שמצליח לראות רק את הרע שבכל אחד. אמרתי לעצמי, 'אתה ממש מסריח, אתה פשוט לא יכול להמשיך כך'".

[caption id="attachment_3345" align="alignleft" width="320"] התשליך באומן ברוב עם הדרת מלך[/caption]

"אני יורד לתשליך ובדרך ניגש אלי ילד קטן ששואל אותי אם אני יכול ללוות אותו. תוך כדי הליכה הוא שואל אם אני ברסלבר. לא יודע, אני בדיוק מתלבט בשאלה הזו. מה אתה אומר? לא! אז מה אני צריך לעשות בשביל להיות ברסלבר? קודם, אתה לא יכול להיות ברסלבר בסוד, הוא זורק לעברי. הרגשתי מעין התרוממות, פתאום מגיע ילד ואומר לי את הרגשות ליבי".

"בר"ה השתדלתי להתחזק באמונה ובטחון, לזרוק את השכל וללכת בדרך שהשם מוביל אותי. הדבר התבטא בין השאר בזה שבדירה לידנו נמצאו חבר'ה מאשקלון שלא הלכו להתפלל. ביררתי איתם את הסיבה לכך, הם ענו שגם בבית הם לא מתפללים, כעת הם עושים את אותו הדבר, רק ליד רבנו. המשכתי ושאלתי, במידה ואסדר פה מניין האם הם תבואו להתפלל? הם אישרו. זו הייתה ממש מסירות נפש עבורי, להימצא באומן ולא להתפלל בציון, ואכן המניין הלך וגדל. הרגשתי בתוכי שהמסירות הזו תזכה אותי בהארה מהי"ת, וכך הסתובבתי בציון וחיכיתי לאור הזה, מחפש ולא יודע מה. תוך כדי הליכה נכנסתי לקלויז וראיתי חסיד מבוגר מתפלל, ופשוט לא הצלחתי להפסיק להסתכל עליו. מעולם לא ראיתי דבר כזה, הוא היה מאיר, ממש משהו כביר. כשהסתיימה התפילה שאלתי לשמו ואמרו לי שזה הרב שמשון ממאה שערים".

"בחזרה מאומן ישבו לידי שניים שכל הדרך סיפרו לי סיפורים על הרב אליעזר ברלנד שליט"א, נכספתי לראות אותו. לשמחתי התברר שאחד מהם בקשר עם הרב שליט"א ובנוסף גר ליד הורי בשערי חסד (אני עצמי גר בשכונת קטמון). קבענו שאבוא אליו ויחד נתקשר אל הרב שליט"א. הגעתי לבית הורי עייף מהדרך, עם זאת לא התאפקתי מלספר על החוויות שעברו עלי. לבסוף, כבדרך אגב, התחלתי לספר על סיפורי הניסים ששמעתי אודות הרב. עוד אני מדבר אבא שלי שחשש לעתידי אמר לי, זה רב מוזר, הרבה עלילות, תתרחק. אני גוזר עליך אתה לא מתקרב אל הרב הזה. עכשיו אתה מוחק את הטלפון של זה שרצה להפגיש אותך איתו. אמרתי לעצמי בטח עוד רב הזוי. מחקתי, ולא יודע מה הפסדתי".

"באמצע החורף הייתי בתקופה של מוחין דקטנות, ופתאום דופקים לי על הדלת שני ברסלברים, נחמן ניסים ועוד אחד שאני לא זוכר את שמו.

[caption id="attachment_3347" align="aligncenter" width="340"] שיעור של הרב שליט"א בישיבה[/caption]

אורו עיניי, משום, שאני רוצה להתבודד, רוצה להתקרב להי"ת ושום דבר לא הולך. אני שואל לרצונם והם עונים שהם באו לזכות אותי בהוראת קבע לשובו בנים. 'הופה', אני אומר לעצמי, בטח משוגעים יושבים אצלי בסלון. אני מספר להם בהתלהבות על הרב שמשון שראיתי באומן, ואחד מהם מספר לי שהוא זה שהחזיר אותו בתשובה. 'הייתי חילוני גמור כשהרב שמשון פגש אותי ברחוב וישב איתי כל הלילה, קובע עובדות בשטח'. ואז הוא זרק את הפצצה – 'אתה יודע? הרב שמשון הוא תלמיד של הרב ברלנד שליט"א'. חטפתי שוק וניסיתי לעקל את משמעות הדברים. לבסוף אמרתי לעצמי שאני לא מאמין להוריי בנושא הזה, ולא לאף אחד אחר. אני יודע שראיתי אדם מתפלל כמו שלא ראיתי בחיי, ואם הוא תלמיד של הרב ברלנד, אף אחד לא יבלבל אותי. חתמתי להם על הוראת קבע ולמעשה ברגע שהתחלתי לתת כסף לצדיק, נקשרתי עימו. הצדיק מתחיל לעבוד איתי".

"באותה תקופה הייתי הולך לשול דחסידי ברסלב במאה שערים, ומצטרף לטנדר שנוסע משם בשתיים בלילה לשדה. כמה לילות הסתובבתי וחיפשתי בתיבות הדואר את השם של הרב שמשון. אשתי לא הבינה מה קורה איתי, הייתי יוצא לחלון בבית ומבקש מהשם שיזכה אותי למצוא אותו. בחג השבועות, לאחר שנכספה נפשי להגיע שוב לאומן, נסעתי לציון הקדוש. זכיתי לעבודת קודש ליד רבנו וזכיתי גם לפגוש את רבי שמשון. הרגשתי שאני הולך להתעלף. לא העזתי לדבר עם הרב שמשון מילה, רק הלכתי אחריו במשך שעתיים לכל מקום שהלך. אחרי מעריב של יום טוב ראיתי את הרב שמשון שוב והייתי בטוח שאין לו איפה לערוך קידוש, מה שבדיעבד התברר כטעות, הרי הוא שהה עם משפחתו באומן. אך, כשהצעתי לו לבא אלינו לקידוש הוא התבטל להצעתי ובא מיד".

"בדרך לא יכולתי יותר להחזיק מעמד ושאלתי אותו: הרב שמשון, מה הסיפור עם הרב ברלנד? הוא נעצר ואני רואה שהוא מתעבר בחרדת קודש רגע לפני שצעק, 'הרב זה מסירות נפש, אין לנו השגה בגודל מעלתו וקדושתו של הרב שליט"א'. הרב שמשון התחיל לדבר כאלה דיבורים נוראיים בגודל קדושתו ומעלתו של הרב שליט"א, הרגשתי שאני נדלק וחייב לראות את הרב. אחרי הקידוש לא ראיתי אותו, עד ליום בו הרב שליט"א ביקש להגיד ב'שובו בנים' את כל התהלים. משם הלכתי לישיבת 'חוט של חסד', ואחד החסידים שם לקח אותי לביתו של הרב שמשון. חשבתי שהוא יהיה מופתע לראות אותי, אך מיד שראה אותי אמר, 'אתה רואה, מי שרוצה בסוף מוצא. הוא חיזק אותי מאוד לבוא לעצרות שעושים בחצות לילה עבור הרב שליט"א, ובעניינים רבים בעבודת השם".

"היה לי רק דרכון חירום אותו הוצאתי בשנה שעברה ושפג תוקפו בדיוק בר"ה. ניסיתי להוציא דרכון חדש, אך לא הצלחתי. שאלתי את הרב שמשון מה לעשות, והוא יעץ לי לערוך שש שעות התבודדות בכותל. עשיתי זאת וסיימתי בתפילת שחרית בעתיקה, שם התפרצתי בבכי. אמרתי להשם: 'איפה אתה רוצה שאהיה בר"ה, בשערי חסד'?! אח"כ הלכתי לרב שמשון וכשהוא ראה אותי אמר, כל הכבוד, כאילו שהוא ידע שהתפללתי. שתהיה נסיעה טובה, נראה אותך באומן. שבוע לפני ר"ה עדיין לא הצלחתי להשיג דרכון, אך השלכתי יהבי על השם וקניתי ארבעה כרטיסים באלף דולר כל אחד, לאבי, לשני אחיי ולי. בדרך לשדה התעופה אמרתי כמה תיקונים הכלליים להצלחת הרב שליט"א ונכנסתי לביטחון בנתב"ג. הבחור שואל אותי: 'אחי, מה אני אעשה עם הדרכון הזה'? תסתדר עם זה, זה מה שיש, אני עונה לו. אני לא יכול בשום אופן להעביר אותך, הוא הולך לשאול את הממונה עליו וחוזר אומר לי כנס. אני ממשיך לצ'ק אין ועובר גם כן, ממשיך לביקורת דרכונים וגם שם לא שמים לב. אני עולה למטוס עם דרכון בלי תוקף".

"אוקראינה, מעבר הדרכונים, ואני נופל על הפקיד הבכיר והקשוח ביותר. הוא שולח מבט מהיר בדרכון: 'זה לא טוב'! הוא קובע. זה מצוין, אני עונה. כל החבר'ה סביבי אומרים, כנראה שאתה הולך לעשות ר"ה בשדה תעופה, משום שהגענו בערב ר"ה. אך, חבר שלי מתערב ואומר, תראה יש לו יומיים תוקף והוא חוזר מחר. הפקיד חתם".

"זכיתי לר"ה אצל רבנו, אך בחזרה לא נותנים לי לצאת. כולם עברו ואני נשארתי באוקרינה, בלי דולר, בלי בגדים ובלי טלפון. הפקיד קורע לי את הכרטיס מול העיניים ואומר לי 'מיסטר גו' (לך). מתחילים להגיע טנדרים של החוזרים מאומן ואני בלית ברירה מתחיל לעשות שנור. בנס היו איתי ארבע מנות חמות עימם שרדתי בימים הבאים, וכן מס' טלפון של עסקן מוכר. התקשרתי אליו והוא נתן לי כתובת של הבית כנסת בקייב. הייתי בטוח שיש שם אנשים שיקבלו אותי, בדיעבד התברר שהמקום נעול, חושך ואין אף אחד. אחרי זמן מתוח פתח לי מישהו חלון אליו טיפסתי בשארית כוחותיי. הייתי מותש אחרי כמה ימים ללא שינה, עד שהקאתי שם. למחרת בצום גדליה נסעתי לקונסוליה הצרפתית, אחרי יום מתיש של סידורים חזרתי לבית הכנסת ללא אוכל, ללא בגדים וללא מקלחת. בלית ברירה לקחתי חדר במלון, אך אע"פ שעשו לי הנחה משמעותית, עדיין לא היה לי כסף לשלם. יום חמישי הגיע ואומרים לי שעדיין אין אישור מהקונסוליה הישראלית".

"המצב קשה, אפילו שיחה של ראש התאגדות כל הקהילות היהודיות בצרפת עם הקונסול לא קידמה את העסק. משום, שלהוציא דרכון קבוע ולקבלו בקייב לוקח חודש וחצי. נפלתי ברוחי, לכן התקשרתי לרב שמשון וסיפרתי לו על הגזירה. מה פתאום, זה הכול מתנות מהשם, תגיד שלושה ארבעה תיקונים הכלליים על הרב שליט"א ותראה ניסים! הוא ענה".

"אני אומר ארבעה תיקונים לזכות הרב אליעזר בין עטיא שליט"א ויורד לשתות קפה בלובי, פתאום הנייד שלי מצלצל. אישה שאיני מכיר פונה אליי ואומרת כי אולי היא יכולה לעזור. גדולים ניסו, עניתי לה חצי מיואש. האישה חוזרת אליי אחרי שעה ואומרת, בשעה שלוש בדיוק תהיה בקונסוליה, הדרכון שלך מוכן! קניתי כרטיס ליום ראשון וחזרתי לארץ.

"בסוכות הלכתי בעצת הרב שמשון ליארצייט של רבנו בשובו בנים. היה לי קשה, למרות זאת נשארתי עד הבוקר. לאחר מכן, בהקפות שניות קיבלתי כיסופים לקנות את ההקפה של יצחק אבינו, אך התלבטתי, לכן שאלתי בליבי את הרב שליט"א מה לעשות. באותו הרגע יצא מישהו מהמעגל, הסתכל אליי וצעק, יצחק, יצחק, למה אתה לא קונה? מסתבר שהוא פנה לחבר שלו שהיה לידי, אך באותו הרגע לא הבנתי זאת. קניתי עליה והכנסת ספר תורה, ובדיעבד התברר שהממון לישיבת הרב שליט"א פעל כפדיון ושמר אותי מכל החולקים שבאו עלי ברגע ששמעו כי התקרבתי לרב שליט"א".

"באותו הזמן אשתי הייתה במצב ולצערנו גילו בעיה בלב של העובר. התקשרתי לרב שמשון והוא אמר לי לדבר עם נתן סלומון הגבאי בכדי שיעביר שאלה לרב שליט"א. הייתי בטוח שהרב יאמר לי לתת פידיון, אך הרב שליט"א אמר, 'אם הוא רוצה שייתן פדיון, הוא לא חייב'. נכנסתי למלחמה עם היצר עד שלבסוף השלכתי את השכל ונתתי סכום מכובד לפדיון. למחרת אשתי מתקשרת אליי ומבשרת לי בשורות טובות אודות העובר. מזל טוב למשפחת ריצ'רד להולדת בנם".