"כל יהודי בא לעולם לעשות ניסים ונפלאות"

"נשני אלוקים את כל בית אבי" (מ"א, נא'). כל יהודי בא לעולם לעשות ניסים ונפלאות, ה' ברא את העולם רק בשביל שיהיו ניסים ונפלאות, רק בשביל זה הוא ברא את העולם, הניסים והנפלאות זה לא רק כשאין ברירה ואין כבר דרך אחרת!.

 אומר רבינו הקדוש בתורה צ"ז "קודם בריאת העולם ה' יתברך עידן וקישט את עצמו  בתפילתם של צדיקים".- ה' ראה שיהיו צדיקים שיפעלו כל מה שירצו, שישנו בתפילתם את כל מערכות הטבע ואת כל חוקי הטבע, וזה הדחף שהיה לקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, בשביל התענוג שיהיה לו מהצדיקים שיעסקו בתפילה וישנו את הטבע. עוד לפני בריאת העולם ה' השתעשע עם הניסים הנפלאות שכל אחד יעשה עם התפילות שלו, זה היה  השעשוע שלו והתענוג שלו, בשביל זה הוא ברא את העולם. ממשיך רבינו ואומר, "וזה פירוש 'לי גלעד' שנתגלה התענוג שהיה לה' יתברך קודם בריאת העולם", 'גלעד' זה גילוי העידון, גילוי התענוג, כי אין תענוג לה' יתברך כמו התענוג שהוא רואה איך שאדם מתפלל ומצליח לפעול מה שהוא רוצה וממשיך ניסים וחסד לעולם.

אם אדם רוצה לשנות את הטבע, לפעול ניסים, צריך להתפלל בענווה ושפלות, בהכנעה, לדעת אני איש קטן, קטן יותר מכל יהודי שבעולם, ואז יכול לפעול כל דבר בתפילתו. וזה סוד מה שקרא יוסף לבנו "מנשה" – "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי", כי לכאורה איך אפשר להבין את יוסף? איך אפשר לתת כזה שם "מנשה" לבנו? שפירושו שכחתי מאבא שלי, שכחתי מכל האחים, מכל האימהות, שכחתי את כולם, את כל בית אבי, וכי יוסף נותן שם לשכוח את אבא שלו? אבל לפי מה שמסביר רבינו בתורה צ"ז אפשר להבין את הסוד הזה: יוסף זכה לבחינה של "מנשה" – שזה ענווה ושפלות, וזה הפירוש בפסוק "כי נשני אלוקים את כל בית אבי" – שזה הייחוס, "ואת כל עמלי" – שעמל בעבודת הבורא", אדם מתחזק בתפילה, בעבודת ה', כי יש לו אבא חשוב, אימא חשובה, סבא חשוב, אבל יוסף הצדיק אמר אני עובד את ה'! אני לא מתפלל כי יש לי אבא חשוב או סבא חשוב, אני מתפלל בשביל ה', החיזוק שלי זה שה' ברא אותי, שיש ה' בעולם, ה' יתברך חי וקים, אני רואה אותו חי וקים לכן אני עובד את ה', יוסף הצדיק חי מה', הוא לא חי לא מאבא ולא מאמא אלא רק מה', וכך הגיע לכל הדרגות שלו, ולכן קרא לבנו "מנשה" – לשון נשיון ושכחה, "נשני את כל עמלי ואת כל בית אבי", בשביל לזכות למשול בתפילה ולפעול ניסים בעולם צריך אדם לשכוח את כל ייחוסו ואת כל עמלו בעבודת ה'.

רבינו גילה שיש כזה כח בעולם שהוא כח התפילה, ועם הכח הזה אדם יכול לפעול כל מה שהוא רוצה, כל דבר, וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה הזאת – למשול בתפילתו. "ועמך כולם צדיקים" זה הולך על כל יהודי ויהודי, כל יהודי הוא צדיק, כל יהודי יכול לפעול בתפילה, כל דבר טוב שיהודי רוצה הוא יכול לפעול בעולם. כל אחד מישראל יכול לחולל ניסים ונפלאות בתפילה, זה תכלית הבריאה, וזה רצון ה' שכל אחד ואחד יחולל ניסים ונפלאות. ה' הוא בעל הניסים ה' הוא בעל הנפלאות, הוא מתכנן את הכול כבר קודם בריאת העולם. כל הניסים והישועות, ה' הכין אותם קודם בריאת העולם, אבל כדי לגלות אותם, להפעיל אותם, להוציא אותם מהעלם אל הגילוי צריך תפילות, אם לא תתפלל הניסים לא יתגלו. ה' הכין לכל אחד אין סוף ניסים ואין סוף נפלאות, תפילה זה הדבר הכי חזק בעולם, אין דבר יותר חזק מתפילה, אין שערים נעולים בפני התפילה, אין שום כח שיכול לעצור תפילה, תפילה זה כמו סכינים וחרבות שזה חותך את כל רקיעי השמים ואת כל המסכים. כל הישועות שלך מוכנות, הכול מוכן, רק תבקש, תתפלל, וה' ישמע אותך! לכל יהודי צריך להיות אין סוף ניסים – רק צריך להתפלל, לבקש.

ה' התנה עם כל מעשה בראשית לפני בריאת העולם שכשיהודי יעמוד בתפילה יתנו לו את כל הבקשות, את כל מה שהוא מבקש, ה' התנה עם הים עוד לפני בריאת העולם שיקרע לפני בני ישראל. ה' התנה עם האש ואמר לאש – תדעי לך יהיו חנניה מישאל ועזריה ואין לך רשות לשרוף אותם. וכשברא ה' את האריות ביום השישי הוא אמר להם אני בורא אתכם בתנאי שלא תבלעו את דניאל, ולא תבלעו שום צדיק, הוא עשה תנאי עם כל האריות שבעולם לכל הדורות שאם יעמוד יהודי ויתפלל אין שום רשות לשום אריה לגעת בו. אז ה' עשה תנאים לפני בריאת העולם שכל מה שאדם יבקש, כל מה שהוא יתפלל ה' יתן לו, כל דבר. אתה רוצה דירה, עשירות, רפואה, ילדים? הכול ה' ייתן לך – רק תתפלל, תפתח את הפה הכול מובטח לך. עוד לפני שה' ברא אותך, הוא כבר הכין לך את הכול, את כל הניסים, את כל הישועות, רק הצינור זה התפילה, הכלי זה התפילה.

כל יום ה' עושה לאדם עיכוב חדש, בעיה חדשה, הילד חלילה חולה, האשה חולה, אין פרנסה, זה הכול כדי שאדם יבוא להתפלל, ועי"ז יהי' נס ועוד נס, בשביל זה ה' ברא את העולם. העבודה של כל יהודי זה להיות בטל ומבוטל לה', ולכן קשה לאדם להתפלל כי קשה לו להתבטל לה', קשה לו להשפיל את עצמו לפני ה', אדם חושב – מה ה' יעזור לי? הוא ייתן לי פרנסה? אני יסתדר לבד. יש לי שכל, יש לי שתי ידיים, יש לי שתי רגלים, אני צריך את ה'?... אוי ואבוי! על זה נאמרה הקללה "נחש עפר לחמו", כי הנחש אינו צריך להתפלל ולא צריך לבקש וזה בעצם העונש של הנחש שאיפה שהוא הולך הוא מוצא אוכל, האוכל מזומן לו כמו עפר והוא לא צריך להתפלל, כי ה' לא רוצה לשמוע אותו. כל החיות בוכות לה', "כאיל תערוג על אפיקי מים" האיל בוכה לה', האיל מחפש אפיקי מים, מבקש מים, אז הוא בוכה לה', "כסוס אגור כן אצפצף" – הסוס מצפצף לה', כל החיות בוכות לה', החיה היחידה שלא בוכה לה' היא הנחש, אם אדם לא בוכה לה', לא מתפלל כראוי, הוא יודע להסתדר לבד, הוא לא צריך את העזרה של ה', אז ה' ירחם זה קללת הנחש!.

אדם מתפלל שלוש תפילות ביום, עומד מנחה שתי דקות, ומעריב חמש דקות וגמרנו, הוא הולך הביתה ופתאום רואה שהילד חולה, האשה חולה, אין פרנסה, ואז הוא שואל, למה האשה חולה? למה אין לי פרנסה? הרי יש לי פאות וזקן וכו', אבל הכול תלוי בתפילה, מה עם התפילה, איפה התפילה? ביקשת מה' רפאנו? אמרת לאט לאט ברך עלינו? תתחיל לפתוח את הפה תגיד את המילים לאט לאט, אל תמהר, אל תרוץ. לכל יהודי מוכנים כל הניסים הנפלאות, רק שיתחיל לבקש, שלא יחפש את המניין הכי קצר, וכבר ירוץ הביתה "אשתי מחכה לי אני חייב לרוץ" בסוף כשהוא מגיע הביתה גם אשתו חולה ה"י, תעמוד 18 לאט לאט, תגיע הביתה תמצא אשה בריאה, ילדים בריאים, תראה ניסים ונפלאות.

ענווה אמיתית זה "אין עוד מלבדו", רק ה', ענווה זה לדעת שרק ה' יכול לעזור לי, אם אדם היה יודע כמה ה' גדול, כמה ה' אין סוף, כמה הוא יכול לעזור לו, היה מתפלל לה' ופועל כל דבר בעולם, בג' תפילות אפשר לפעול את כל הדברים, וצריך לבקש את כל המשאלות את כל הדברים שצריכים בחיים, תתפלל, תבקש! אל תרחם על הקדוש ברוך הוא, אל תרחם עליו, ה' רוצה שתבקש את כל הבקשות שבעולם ואתה מרחם עליו? אדם מבקש 'תן לי חודש לחיות' 'תן לי קצת פרנסה', לא! תבקש את הכול, תבקש את כל מה שצריך, לך לאשתך לילדים שידוכים פרנסה, הכול תבקש, תתפלל תעשה פלאות כי ה' ברא את העולם רק בשביל שיהיו ניסים ונפלאות.

באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126