"השירה והניגונים שמנגנים לפני ואחרי  התפילה זה הכי גבוה"

החיזוק היומי מהגה"צ מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, יום א', ז' אב תשפ"ד

אסתר אמרה לצום שלושה ימים - התבטלה הגזרה, תלו את המן. כזה נס כבר לא יהיה, אפילו יבוא משיח לא יהיה כזה נס.

כמו שאומר ר' הילל: "אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" (סנהדרין צט א). מה זה אין משיח? שכבר אכלוהו בימי חזקיה!

אם חזקיה מלך המשיח היה עושה ריקוד אחד, הוא היה נהיה מלך המשיח. אז ה’ אומר לו תתחיל לרקוד, תשיר.

ענה חזקיה: אני לומד תורה, אל תפריע בלימוד התורה, אבל השירה זה הכי גבוה. השירה והניגונים שמנגנים לפני התפילה ואחרי התפילה - ע”י זה התפילה עולה, ע"י זה עולה ספירת העומר.

בברסלב ספירת העומר היתה לוקחת שעתיים, היו מכינים את ספירת העומר שעתיים. לפני ספירת העומר היו גומרים את כל התהילים, היו אומרים לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא, הרני מוכן ומזומן. אמרו שעה שלימה מוכן ומזומן, אחרי זה שרו למנצח בנגינות ושרו אנא בכוח.

ספירת העומר לקח שעתיים, לא פחות משעתיים. גמרו את כל התהילים, ככה הרב שמואל הורביץ מביא בספר ימי שמואל (קפ”ב בחלק הראשון), גמרו את כל התהילים לפני ספירת העומר בבכיות, ספירת העומר זה כל השפע.

"יושפע שפע רב" (תפילה אחרי ספירת העומר), אנשים רואים שפע רב בורחים, אני מבין, הם שונאים גשמיות. אנשים לא רוצים שפע אני מבין אותם, אבל מה אפשר לעשות אנחנו צריכים אוויר.

אם אין קמח אין תורה אז צריך לכוון בשפע רב, לשיר את זה שעה שלימה, יושפע שפע רב שלכל אחד יהיה קמח.

ה’ ברא את העולם עם קמח, בלי קמח אי אפשר לחיות, אפילו לאכול כזית, לאכול משהו. הא לחמא עניא, אכלו מצה, מצה היו אוכלים, רק מצה. במשך 200 שנה רק מצה, מצה אחת ביום זה היה כל האוכל.