'מעלת הכותל המערבי' - מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

'מעלת הכותל המערבי' - מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א[DriveChip:הרב בכותל.jpg,image/jpeg,null,13OUP8NDZCly-ajSU4gMxP5ONBaUYjmuT-g, drive.google.com/file/d/13OUP8NDZCly-ajSU4gMxP5ONBaUYjmuT-g/view?usp=drivesdk ] בית המקדש נחרב פעמיים, הסיטרא אחרא התגברה פעמיים להחריב את בית המקדש, אבל מעולם ה‘ לא עזב את האבן שתיה, מעולם ה‘ לא עזב את הכותל, מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי. אדם צריך להרגיש כיסופים לאבן שתיה, כיסופים להגיע לכותל, כמו שכתוב ”נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה‘” חצרות ה‘ זה אבן השתיה, חצרות ה‘ זה הכותל. כשאדם אוהב מישהו אז הוא משתדל להיות במחיצתו! אותו הדבר אם אדם אוהב את הכותל ומרגיש שזה השורש שלו אז הוא ישתדל להיות כמה שיותר פעמים בכותל. למה אדם לא מרגיש את קדושת האבן שתיה?, למה אדם לא מרגיש את קדושת הכותל? יש כאלה אנשים ששנים על גבי שנים לא באים לכותל, בירושלים גרים חצי מיליון יהודים, בקושי רואים אותם בכותל. אומר ה“חתם סופר“ – בזה שאנחנו לא באים לכותל המערבי לאבן השתיה אנחנו מעליבים את הכותל, ששם מקום השכינה, זה עילבון שאין לו מחילה, שה‘ רואה שמזניחים את ירושלים, מזניחים את הכותל ולא מתאמצים להגיע זה מעורר אף וחמה, כמו שכתוב ”אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה“ – ”אבן מאסו“ זה אבן השתיה, כמה שהדבר יותר גדול יותר נעלה, אז ככה הוא יותר מאוס ויותר נעלם, השטן יודע מה טוב לאדם הוא יודע בדיוק מה מועיל לו ולכן הוא פועל להרחיק אותו כמה שיותר מהדבר הזה. כולם מאסו באבן השתיה, כל הצדיקים שנקראים ”הבונים“ מאסו באבן השתיה, חוץ מדוד המלך שהוא היחידי שזכה לדעת את הסוד של האבן הזאת, הוא זכה לדעת שבלי האבן הזאת בלי הקדושה שלה אי אפשר להגיע לשום עבודה, שום עבודה לא מתקבלת בשלימות, כל השתדלותו של דוד הייתה רק באותה האבן. כל החיפושים שלו, כל הכיסופים שלו ”נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה‘“ הכל זה היה לאבן השתיה, למקום בית המקדש. לפני שה‘ ברא את כדור הארץ את עולם העשיה, הוא ברא את אבן השתיה הוא ברא את הר הבית הוא ברא את הכותל. מסביר ר‘ נתן שאבן השתיה זה שורש הבריאה מהאבן הזאת נברא העולם (יומא נד ב‘) ושם שורש הבחירה. בזה שאדם הולך לכותל מזה לבד הוא יכול לצאת מהבחירה שלו ולבחור בדרך הטוב, הכותל זה הכתר של הבריאה זה הקדושה העשירית זה ספירת ה“כתר“ ולכן שם מתבטלת הבחירה לגמרי, שם מקבלים רק בחירה טובה. כשאדם הולך לכותל הוא בכלל לא עומד בזה העולם, הוא בכלל לא נמצא בזה העולם הכותל זה קודש הקודשים, זה עולם אחר לגמרי, אפילו אם נדמה לך שאתה עומד בזה העולם שאתה נמצא כאן בעולם תדע! שאיך שהגעת להר הבית, לכותל אתה נמצא כבר בעולם האצילות! אתה עלית ישר לעולם האצילות וזה רק נדמה לך שאתה נמצא כאן בעולם הזה כי אתה נמצא בכזה ערפל, בכזה דמיון, אבל באמת אתה נמצא עכשיו בעולם האצילות, כל פעם שהגעת לכותל ונתת נשיקה לכותל אז מיד נכנסת לעולם האצילות. כשבאים לכותל הטבע משתנה! אפילו הגוף משתנה הכל משתנה, אדם מקבל טבע אחר גוף קדוש, כל פעם שאדם בא לכותל אז הוא זוכה שמיד מאירים לו כל האורות מעולם האצילות. הכותל הוא ממש קודש הקודשים הוא ממש אבן השתיה, אדם הולך לכותל הוא הולך ממש לגן עדן! בפרט בחצות לילה באשמורת הבוקר, כי ה“נהר היוצא מעדן“ זורם מתחת להר הבית מתחת לכותל, ולכן שאדם בא לכותל הוא מרגיש ממש טעם גן עדן, הוא רואה את הגן עדן, הוא מריח את הגן עדן, הוא מרגיש שהוא נמצא עכשיו בגן עדן, כמו שהיו אדם וחוה בגן עדן. אומר ר‘ נתן (הודאה ו‘ נ‘) – ”ועל כן כשיצאו ממצרים בנסים נפלאים וקרע להם את הים בנס נפלא ונורא, אמרו בהשירה תבאמו ותטעמו בהר נחלתך, שהוא הבית המקדש שמשם עיקר הנסים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שהעיקר היה כדי לבוא לשם כמו שכתוב ואותנו הוציא משם להביא אותנו כו‘...“ – צריכים לדעת שהכותל זה שורש כל הניסים שבעולם, כל הניסים מימות עולם נמשכים מהכותל המערבי. אברהם עשה ניסים, משה עשה ניסים, אפילו הניסים של יציאת מצרים נמשכו מהכותל, כל הניסים שהיו במצרים, עשר מכות, קריאת ים סוף זה הכל נמשך מקודש הקודשים, הכל נמשך מהכותל, זה החידוש של רבי נתן ”תביאמו ותטעמו בהר נחלתך“ – שמשה רבינו קישר את עצמו ”להר נחלתך“ לקודש הקודשים, חיבר את עצמו לכותל לאבן השתיה וכך המשיך את כל הניסים והנפלאות. אז איך אדם יכול לא ללכת לכותל?! הרי יש בו את כל הניסים! ניסי קריעת ים סוף, ניסים של עשרת המכות, ניסים של ענני כבוד, ניסים של עמוד אש. ניסים שעפו באויר הכותל זה השורש של כל הניסים, השורש של כל הנפלאות, השורש של כל הישועות, כל הרפואות, כל התשועות, כל הפרנסות הכל בא מהכותל, אם אדם יגיע לכותל הוא יוכל לפעול כל נס שבעולם.