מה ראשי תיבות 'מ.ת.נ.ב.א.י.ם'? ומה הייתה הטעות של אלדד ומידד? ומה היה קורה אם המרגלים היו מסכימים להכנס לארץ למרות פטירת משה כביכול? את התשובות לשאלות תמצאו במאמר היומי שלפניכם שכתב אותו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מלא וגדוש בחידושים נפלאים שלא שמעתם אוזן.

לפניכם המאמר המלא לקריאה ולהורדה:

סוד "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה"

ואלו השבעים זקנים זכו להתנבא ע"י פתח אהל מועד, מקום השראת השכינה, ואז רוח השכינה נחה עליהם, וקבלו השראה מעצם השכינה ששרתה באהל מועד. ואלו אלדד ומידד לא היו צריכים להתקרב לאהל מועד ולהתכנס ליד אהל מועד, אלא בתוך המחנה — בתוך כל פשוטי העם כשהם היו בתוכם, ושמה התנבאו ושמה קבלו את רוח הנבואה. ומה היתה הנבואה? — "משה מת ויהושע מכניס". ועברו בכל סמטאות המחנה, והכריזו "משה מת", כי "מתנבאים" ר"ת משה תנוח נפשך בגן אלקים, יהושע מכניס. וכך הם הלכו בכל המחנה והכריזו: תדעו לכם, שברגע שתכנסו לארץ ישראל, באותו רגע ימות משה. מיד כל עם ישראל יחד עם המרגלים החליטו שבלי משה לא נכנסים לארץ. ואיך שמשה עלה להר סיני כבר אז החליטו כל עם ישראל שאם ח"ו משה לא ירד — כי שום אדם שעלה לשמים לא ירד יותר, כמ"ש (משלי ל, ד): "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד" — כי חוץ מאליהו הנביא לא קרה שאדם עלה לשמים וירד, וכן חשבו נדב ואביהוא שאמרו "מתי ימותו שני זקנים אלו ואנו ננהיג את הדור", כי לא האמינו אחרי שראו את אביהם הולך עם משה, ולפי הבנתם גם אהרן יעלה לשמים עם משה, לא יתכן שאח"כ הם ירדו למטה בחזרה, כי "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד" וּ"מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו" וּ"מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ". ולכן אומרת הגמ' בסוטה [לה.], שהמרגלים חזרו בעצה רעה וכביאתם כן הליכתם, שגם כשהלכו לא חשבו לרגל את הארץ כדי להכנס אלא לרגל את הארץ כדי לא להכנס. וזה שיהושע עמד על דעתו ודרש לקחת מן הפרות הנפלאים ולהראות לכלם. והמרגלים, שעצתם היתה לרעה, חשדו ביהושע שכל כונתו למלֹך אחרי משה. להורדת המסמך