"עושים התבודדות, שוברים את הקרח, טובלים בקרח, תלמד גמרא, תעשה שעה התבודדות"

"צריך להתחיל להכניס את הראש בלימוד הגמרא, אדם יכול לעשות שעה התבודדות, ו-16 שעות ללמוד (זה) 17 שעות, (אחרי זה) עוד נשאר לו ברוך ה' 7 שעות לישון בשקט, שינה מתוקה, (אבל העיקר) שיעשה שעה התבודדות, צריך לעבוד את ה' עבודה קשה, קמים חצות, עושים התבודדות, שוברים את הקרח, טובלים בקרח, תלמד גמרא, תעשה שעה התבודדות, וכל השעה התבודדות, שיהיה לך מוח מהיר וחריף, לעשות שעה התבודדות, ללכת לשדות, לצעוק על ההרים."

"תתחילו להגיד תהלים, תלכו לעשות שעה התבודדות, תצאו לשדה, תצעקו לה', לך לשדה תעשה שעה התבודדות, תעשה כלי, ירד לך השפע, תשמור את העינים, ה' מוריד שפע לאלפיים שנה דבר יום ביומו, לכל אחד יש בת קול שהיא מכריזה איפה הוא יגור, וכמה חדרים יהיה לו, רק תעשה כלי, תלך לשדה כל יום, אל תשכב במיטה, תתחיל לקום בלילה. אדם עושה שעה התבודדות, יוצא לשדה, אז הוא פורק את כל המתח שלו, את כל העצבים שלו, תעשה חשבון נפש, תעשה התבודדות, תתפלל לה'."

"אבא תחינה הוא היה עושה כל יום שעה התבודדות, קראו לו אבא תחינה חסידא, הוא גם היה חסיד, והוא גם היה אבא תחינה, וכל יום הוא היה עושה התבודדות, כל יום מתבודד, הולך בכפרים. היה תלמיד אחד שרצה לעקוב אחרי הקצות החושן במה הוא זכה, ולפני הלימוד הוא (בעל הקצות החושן) היה נכנס באיזה מרתף עמוק ולא ידעו מה הוא עושה שם, אז תלמיד אחד הצליח להיכנס ולשכב, (הוא) התחבא שם אחרי משהו, אחרי איזה מיטה, הוא ראה שחצי שעה הוא שוכב על הארץ, ועושה קודם התבודדות, חצי שעה הוא שוכב על הארץ וצועק (תהלים נ' טז) "ולרשע אמר ה' מה לך לספר חוקי" צועק חצי שעה בדמעות שליש, בצעקות נוראות עד לב השמים."

תפילה קדושה של כ"ק מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כל יָכוֹל אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִימָה, זַכנִי לַעֲשׂוֹת בְּכל יוֹם שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, וְאֶתְפַּלֵּל אָז עַל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּשְׁמִירַת עֵינַיִם, שֶׁיּוֹתֵר לֹא אֶכשֵׁל בְּשׁוּם רְאִיָּה וְהִסְתַּכלוּת אֲסוּרָה חַס וְשָׁלוֹם.

אֲהָהּ, ה' אֱלֹקִים, הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה, וְלֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כל דָּבָר, זַכנִי בִּזְכוּת הַשָּׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת לִהְיוֹת כמוֹ הַבֶּעטְלֶער הָעִוֵּר שֶׁלֹּא רָאָה כלוּם מֵהָעוֹלָם, וּכמוֹ הַבֶּעטְלֶער הַחֵרֵשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַע כלוּם מֵהָעוֹלָם, וּכמוֹ הַבֶּעטְלֶער כבַד הַפֶּה שֶׁלֹּא שָׂח שׁוּם שִׂיחַת חוּלִּין מִיָּמָיו, וּכמוֹ הַבֶּעטְלֶער עִם צַוָּאר עָקֹם שֶׁתָּמִיד עִקֵם אֶת הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ לֹא לִרְאוֹת שׁוּם דָּבָר מֵהָעוֹלָם, וְלֹא הוֹצִיא שׁוּם הֶבֶל בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם, וּכמוֹ הַבֶּעטְלֶער עִם גַּב עָקֹם שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמֵעוֹלָם לֹא יִשֵּׁר אֶת גַּבּוֹ, וּכמוֹ הַבֶּעטְלֶער בְּלִי יָדַיִם שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כל הָעֲשָׂרָה חִצִּים, וְהִבְטִיחַ שֶׁנִּהְיֶה כמוֹהוּ, וְיֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מִינֵי צְדָקָה וַעֲשָׂרָה מִינֵי חָכמָה, וְיָכוֹל לְהִכנֵס בַּעֲשָׂרָה חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם, וְהָרוּחוֹת מַעֲמִידִים אוֹתָם וְהֵם עוֹמְדִים שָׁם תָּמִיד, וְהָרוּחוֹת מְנַשְׂאִין אֶת הַגַּלִּים, וְיֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה לְהַחֲזִיר אֶת הָרוּחַ חַיִּים לַנְּשָׁמָה, וְלִהְיוֹת כמוֹ הַבֶּעטְלֶער בְּלִי הָרַגְלַיִם, שֶׁעִם הָרִקּוּד שֶׁבְּרַגְלָיו יָבִיא אֶת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד ככְּמוֹ שֶׁכתוּב "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" - נִגּוּן הָאֱמוּנָה. וְזַכנִי בִּזְכוּת הַשָּׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת לַחֲדֹר דֶּרֶךְ הָעֲשָׂרָה חוֹמוֹת, וּלְהַחֲזִיר אֶת הָרוּחַ חַיִּים אֶל הַנְּשָׁמָה, וּלְהוֹצִיא אֶת כל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים, וְלִזְכוֹת לַעֲשָׂרָה מִינֵי צְדָקָה וְלַעֲשָׂרָה מִינֵי חָכְמָה, וְלָצֵאת מִכל מִינֵי שֶׁקֶר, כי "דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכוֹן לְנֶגֶד עֵינַי", וְאֶזְכה בְּכל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה לִשְׁמֹעַ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבִפְרָט אֶת הַדִּבְּרָה "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (=2495), שֶׁמִּשָּׁם כל הָרוּחַ חַיִּים, וּבִזְכוּת שֶׁאֶזְכה לִשְׁמוֹעַ אֶת כל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכל רֶגַע וּשְׁנִיָּה, אֶזְכה שֶׁתִּתְעַבֵּרְנָה בִּי נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד, שָׁרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה (=2495).

באדיבות עלון כבבת שמרם – 058-500-6318