פרשת וירא מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - "עם ישראל לא האמין במשה"

עם ישראל לא האמין במשה הם אמרו הוא לוקח קצת מים, יוצא דם, אז הם (המצרים) לקחו שם חבית מים, הפכו לדם, מה אכפת לי, אם הם עשו מאה קו"ב, הוא עשה מליון קו"ב, בסדר, אז הוא קצת מכשף יותר גדול, (אבל זה לא מופת זה כל מצרי יכול לעשות את זה אולי לא בכמות כזאת אבל כל אחד יכול לעשות זאת) הבאת כנים, הבאת צפרדעים, הבאת קצת חיות, ערוב בסדר, אתה יודע ללחוש, אתה יודע לשרוק, אבל להלחם עם פרעה את זה אתה לא תוכל, חדל ממנו ונעבדה את מצרים, טוב לנו לעבוד במצרים, ממותנו במדבר. עשית קצת כינים, צפרדעים, זה מה שאתה מסוגל, כינים, צפרדעים, זה מה שאתה יכול לעשות, אבל להוציא עם ממצרים, (בגלל כמה מופתים שלך את חושב שנאמין שאתה יכול להוציא עם שלם מצרים) מה שייך אחד לשני? אתה לא תוכל להם, הנה כל חיל פרעה, חדל ממנו ונעבדה את מצרים, טוב לנו לעבוד במצרים ממותנו במדבר.

משה הגיע (למצרים ועושה את האותות שאמר לו ה' לעשות) אומרים (לו) פה מצרים זה מקום הכישופים, פה כולם יודעים כישופים, וחרטומים, מה (פה) אתה מתחיל עם כישופים, (משה) עשה דם גם הם עשו דם, הוא עשה דם, הוא הפך שם אגם שלם (לדם), הם לקחו חבית קטנה לקחו חבית הפכו אותה לדם, אמרו בסדר אז אתה יודע עוד קצת לעשות כישוף, זה עוד לא ישכנע אותנו, (משה עשה) צפרדע, אז גם הם הביאו כמה צפרדעים, אז שאל אותו פרעה (במשל) תבן אתה מכניס לעפרים? (אתה כמו אחד שמביא תבן לשוק גדול של מוכרי תבן) אתה מביא פה עוד קצת תבן, יש כאן מספיק תבן, מספיק כישופים, פה זה לא משכנע, תלך למקום שלא מכירים שום דבר, לבבל, לעילם, לאשור, שמה אתה תכניס את האמונה שלך, מה יש לך פה לעשות אצלנו, פה כולם מכשפים מגיל חמש ארבע (הילדים שלנו) הם מכשפים, אז אתה עושה עוד משהו, זה לא (עושה רושם על אף אחד), אז הוא (משה) אומר לו היינו דאמרי אינשי למתא ירקא שקול, כך אומרת הגמרא.

הגמרא במנחות אומרת למתא ירקא, אומר כשאדם רוצה למכור ירקות, עגבניות, אז הוא יעמוד בשוק של יהלומים למכור את העגבניות? הוא ילך למקום שמוכרים עגבניות, אם הוא יעמוד בשוק יהלומים אף אחד לא יקנה עגבניות, מה הקשר בין עגבניות ליהלומים, (משה) אומר (להם) אני רוצה להביא את הכישופים שלי לכאן (דווקא) שאתם תגידו אצבע אלוקים היא, אם אני אלך לבבל או לאשור ושם יגידו אצבע אלוקים היא (זה לא יעשה רושם בעולם כי) יגידו הם לא מבינים בכישופים, הם לא יודעים, הם לא יודעים מה זה כישוף, מה זה לא כישוף, הם יצעקו אצבע אלוקים היא (זה לא מה שאני רוצה), אני רוצה שאתם (דווקא) תצעקו אצבע אלוקים היא, (וזהו) למתא ירקא שקול, שאתם תצעקו אצבע אלוקים היא, אם אתם תצעקו אצבע אלוקים, אז כולם ידעו שיש אצבע אלוקים, אם פה במצרים מקום כל הכישופים, ילדים בגיל 4-5 כמוכם 4-5 זורקים מקלות וזה נהיה נחשים, ואתם תגיעו לכינים (ואז) תראו שכינים כבר אי אפשר לעשות, דם עוד אפשר, צפרדע עוד אפשר, (אבל) כינים כבר אי אפשר בכלל, (ואז תודו ש)אצבע אלוקים היא, אז ידעו בכל העולם שאצבע אלוקים היא.

בלעם היה מסתולל, הוא היה כל הזמן מסיט את פרעה, אל תכנע, אל תכנע, אל תכנע, אתה בסוף תנצח אותם, אתה תתגבר, אתה תנצח את משה, משה הוא רק יודע להביא כינים, צפרדעים, זה כל הקונץ שלו, בסוף אתה תנצח אותו, הכינים שלו לא יעזרו לו, הצפרדעים לא יעזרו לו, הוא יודע להפוך קצת, הוא עושה דם, גם אנחנו עושים דם, הם עשו חבית דם הוא עשה אגם דם, אתה תנצח, כל המכשפים בסוף מנצחים. אבל (באמת) את משה אי אפשר לנצח, משה זה כח אין סופי, כי הכח שלו בא מה', בא מהשכינה הקדושה. (משה שואל את פרעה) עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם. (ובאמת מדוע פרעה לא שלח את העם? כי) עכשיו בלעם הוא היה כל הזמן מסתולל בפרעה, הוא היה כל הזמן מסיט את פרעה, הוא היה אומר אל תכנע למשה, אל תכנע למשה, אתה תנצח אותו, תהיה עקשן משה, יביא עוד מכה, עוד מכה, בסוף יגמרו לו המכות, בסוף יגמרו לו המכות, ואתה תנצח אותו, כמה מכות הוא יכול להביא, בסוף נגמרים המכות, כמה מכות ישאר לו? אבל (באמת) את משה אי אפשר לנצח. משה זה כח אין סופי.

הפטרת השבוע

לָכֵן כה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכר לְחֵילוֹ: [יחזקאל פרק כט]

נבוכדנצר שהוא נהפך מבהמה וחזר להיות בן אדם אחרי שהיה שלוש שנים בהמה, אמר אתוהי כמה תקיפין כמה רברבין, התחיל לשבח את ה' יתברך, הוא חזר למלכות שלו, הוא התחיל לרכוב על אריה, (הקב"ה רצה לתת לו שכרו בעוה"ז) ונתן לו לרכוב על אריה והרסן היה נחש, סוף סוף שם את הנחש בפה של האריה, והרסן והמושכות היו נחש, נחש מפחיד נחש ענק, (הוא) רכב על אריה אז התחיל לשבח את ה', כמה ה' הוא גיבור שהוא נתן לו כזה מלכות, אתוהי כמה רברבין, אז בא מלאך לנבוכדנצר וסטרו על פיו, כי כל שירות ותשבחות שבעולם (לא היו כמו השירה של נבוכדנצר, אז) היה סכנה שנבוכדנצר הולך וגונז את כל השירות ותשבחות ששר אברהם יצחק יעקב יוסף משה כל הצדיקים, היה לנבוכדנצר כזו שירה יותר מכל הצדיקים בעולם. אז באו לתת לו סטירה על הפה שלו. אז שואל הרבי מקוצק מה הפירוש הדבר הזה, מה אדם מתחיל לשיר נותנים לו סטירה על הפה, איפה הבחירה ה'? (הקב"ה) ברא בן אדם עם בחירה, אפילו את האתון (של בלעם) הוא לא סתם לה את הפה, אז למה לסתום את הפה לאדם? ה' ברא את העולם עם בחירה. אז מסביר הרבי מקוצק שה' עכשיו לא לקח לך את הבחירה, ה' הוא נותן לו סטירה, הוא רצה לראות איך הוא שר אחרי סטירה, אתה יכול לשיר כשאתה רוכב על האריה עם הנחש, (אבל) נראה אותך שר אחרי סטירה, אחרי סטירה הוא נעלב מתרגז מתעצבן גמרנו כבר כועס על ה', רציתי שגם אחרי הסטירה תשיר לה'. יוסף היה שר בבית סוהר. עם ישראל אומרים שירה במצרים (בזמן) שהיו בתוקף השעבוד, כשיצאו ממצרים. יהודי יכול להגיד שירים ותשבחות בשיא האכזבות, בשיא המרירויות, מגיע שמחת תורה, (אז אע"פ ש)הוא בשיא האכזבה בשיא היאושים, הוא מתחיל לרקוד 24 שעות לכבוד ה', (גם) הוא מקבל סטירות מה', אבל להיפך על כל סטירה, עוד שירה, ועוד הודאה ועוד תודה.

באדיבות עלון "כבבת שמרם" - 0585006318