פרשת צו מפי הרב אליעזר ברלנד שליט"א

"אומרים קרבנות, אדם עושה עבירות 24 שעות, אדם יש לו אין סוף עבירות, כמספר שניות הוא עושה, יש על מה לקבל סקילה, שריפה, הרג וחנק, אדם לא אמר מספיק את הקרבנות בכוונה, אז לא עשה שום דבר, מה אתה בא אלי אתה בא למלך ואומר תן לי זה, תן לי זה, תן לי זה, קודם תעשה תשובה, תבקש סליחה, על מה שעשית כל ה-24 שעות, שצערת את השכינה, הכנסת טומאה לחלל העולם, מחשבות אסורות, ראיות אסורות. תמיד תגיד שאני מוכן שישרפו אותי שיסקלו אותי שיחנקו אותי, ככה תגיד את זה בקול רם. אתה אומר את זה בקרבנות שאתה מבקש מהמלך בקשה, מילא עשיתי דברים נוראים עצם זה שאתה מקבל על עצמך אתה מודה שזה, תמיד אדם צריך שהוא יסתכל שהוא יסתכל שהוא ישרף שהוא יחנק זה הקורבנות צריך לכוון."

[caption id="attachment_7296" align="alignnone" width="984"] דברי מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א לפרשת צו - עלון כבבת שמרם 18[/caption]

"ברגע שאדם קם חצות, הנשמה שומעת את כל הכרוזים, כי יש בלי סוף כרוזים לאלה שקמים חצות. זה בוקע מהשלהבת שהכתה בכנפי התרנגול, זה המלאך גבריאל. על זה אומרים הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, זה המלאך גבריאל. ואז עולה כרוז אחד באויר, ומקשר באויר וקורא. והכרוז הזה יוצא מהמזבח הפנימי. אדם צריך לדעת, כשהוא מתפלל, אומר את הקרבנות, לשוות לנגד עיניו את כל ביהמ"ק. כל ביהמ"ק נמצא, הוא לא נשרף, הוא לא נחרב. הוא עומד מול העיניים, הוא נמצא מולינו. שום דבר לא נשרף, שום מנורה, כלום. זה רק היה אחיזת עיניים. כל השריפה היתה מין אחיזת עיניים. ולא נפגם כהוא זה. כל העשרה הרוגי מלכות, וכל שריפת ירושלים, וכל שריפת ביהמ"ק, הכל זה היה אחיזת עיניים."

"עלות השחר זה אפילו שעתיים לפני הנץ, אפשר להתחיל להגיד קורבנות, זה מה שכתוב יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהא זה חשוב לפניך כאילו הקרבתי עולה, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא אמירה זו חשובה ומקובלת, חשובה בעולם העשיה, ומקובלת בעולם היצירה, ומרוצה זה בעולם הבריאה, לפניך זה בעולם האצילות, כך צריכים להגיד, כך כתוב בסידור האר"י - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא אמירה זו חשובה ומקובלת, חשובה זה שזה מתקבל בעולם העשיה, ומקובלת שזה מתקבל בעולם היצירה, ומרוצה שזה מתקבל בעולם הבריאה, לפניך זה עולם האצילות, עד לפניך זה עולם האצילות, ואז כאילו הקרבתי עולה, עולה ושלמים ונדבה. ומה מקור הפסוק "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'" (שאומרים אחרי קרבן התמיד) מי שיגיד את זה נחשב כאילו הוא עקד את עצמו, ובזכות זה הוא יביא את הגאולה, מי שאומר את זה בכוונה יביא את הגאולה, ועכשיו יש את הכיור ותרומת הדשן וקדושת התמיד."

"מי שיגיד את פרשת ויקרא, ואומרים את עשרת הדברות, אנשים צריכים להתרגל להגיד את כל את כל הדברים האלה, זה מנהג הראשונים להגיד את הדברים האלה."

"עכשיו צריכים דבר ראשון ללמוד הלכות, כל אחד צריך שיהיה לו שעה לימוד הלכות, עיקר לימוד האדם יהיה בלימוד המביא לידי מעשה. לימוד הלכה, ה' אוהב שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות. אז ללמוד הלכה, משנה ברורה, הלכה זה יותר חשוב מכל הלימודים שבעולם, יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, שב(משכנות) יעקב. יורה דעה, והש"ך, טורי זהב, סמ"ע הדרישה והפרישה, צריך אדם ללמוד הלכות בכל יום. אם הוא באמת לומד את זה ביראת שמים, הוא רואה את זה, הוא מבצע את זה למעשה. אדם העיקר לומד משנה, גמרא, ראשונים ואחרונים, אבל הוא לא יודע מה למעשה, אז צריכים ללמוד שעה אחת, לדעת מה למעשה, לימוד הלכה, מובטח לו ע"י אליהו שהוא בן עולם הבא, כי זה יביא אותו גם כן להסתכל בכל דבר. ככה הוא לומד את הכל רק באופן תאורטי, את שורשי הלכות, אבל לימוד הלכות שילמד שעה כל יום, זה יביא אותו ממש להיזהר בכל מיני שטחים. ובכל הדברים, אם הוא ילמד בכל יום, כל השונה הלכות בכל יום , אם הוא כל יום שונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא."

הרבי אומר בתורה ר"ז שצריכים להתפלל על צדיקי הדור שלא ידברו אחד על השני, כי אם  צדיקי הדור לא ידברו אחד על השני אז היה בא משיח היום, אם היה אחדות בין הצדיקים אז הצדקה לא הייתה מזיקה."

"הרבי אומר בליקוטי מוהר"ן שמה שהצדקה מזיקה משום שאין אחדות בין הצדיקים. ברגע שיהיה אחדות וכל אחד רק יראה את הטוב, "ויחן שם ישראל נגד ההר" זה מתן תורה. אז אדם יכול לתת צדקה בלי סוף, זה ישר יכפיל את עצמו, זה לא יזיק לו לעולם. כי "יש מוסיף ונוסף, עוד" אדם יכול לתת צדקה וישר לראות שזה ישר מתרבה. אז יש מפזר ונוסף עוד, אז אדם נותן צדקות והוא רואה שעל המקום זה מכפיל את עצמו. זה הצדקה יש לה את הכוח, (כמו שכתוב) "הביאו את המעשר ובחנוני", בזה אפשר לבחון את השם, "בחנוני נא בזאת"."

""הביאו את המעשר" "והריקותי לכם ברכה עד בלי די", אז יש דבר שאפשר לבחון את ה', אדם נותן צדקות אז הוא רואה ישר שזה מתרבה, הוא הוא יכול לבחון את זה, (כמ"ש) "בחנוני" אומר בזה אתה יכול לבחון, יש דבר אחד שמותר לבחון את ה'. זה העניין של הצדקה, הצדקה זה בחינה של יום הכיפורים, כתוב שמה שהצדקה עושה שום מצווה לא יכולה לעשות, כי בצדקה אדם מתבטל לגמרי, אדם נהיה אין לגמרי."

"צדקה זה - אדם לוקח חלק ממנו, את הכסף שהוא יכול לקנות בזה אוכל, הוא יכול לקנות בזה דירה, הוא יכול לעזור לילדים, והוא אומר ה' יעזור. אז כמה שאדם יותר "פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד", אז "פזר" זה זה התיקון של כל הרפ"ח ניצוצות. "ורוח אלוקים מרחפת", מה זה רוח אלוקים? רוח זה 214 רוח אלוקים זה 86 יחד זה 300, זה רוח אלוקים, זה זה לתקן את את הרוח אלוקים, את הרפ"ח. כי את הל"ב רק יתקן משיח, כי יש ש"ך ניצוצים, אז ל"ב זה לב האבן, זה יתקן משיח בן דוד, אבל אנחנו מתקנים את הרפ"ח, והעיקר זה על ידי שמפזרים צדקה, נותנים צדקות."

באדיבות עלון כבבת שמרם 18 - 058-500-6318