רק שמחה תביא את הגאולה מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

משה רבינו הגיע למצרים ואמר –רבותי ה' התגלה אלי! עומדת להיות גאולה. תתחילו לשמוח, תתחילו לשיר תתחילו לנגן, הגיע השעה לעשות רקודים שירים, תביאו תזמורות תביאו כינורות תביאו חלילים תתחילו לשיר על בשורת הגאולה. "ולא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה" אומר רבינו בתורה פ"ו "קטני אמנה הם בבחינת מקוצר רוח…. שמחמת שהם בבחינת מקוצר רוח מחמת שהם קטני אמנה, על ידי זה צריכים לעבודות קשות ולתעניתים"אלה שהם בבחי' מקוצר רוח שאין בהם שלמות האמונה אז הם נוטים לסיגופים ולתעניות".

אומר הנועם אלימלך שהצדיקים שמחפשים עבודות קשות ותעניות יש להם נשמה יקרת ערך לא סתם נשמה, אבל הם לא רואים את מה שהצדיקים שהם בבח' משה רואים. כי הצדיק האמת מבטל את הדינים את הגזרות בשיא הקלות הוא לא צריך שום מאמץ הוא לא צריך שום סיגופים שום תעניות הוא מבטל את הדינים עם שמחה עם ניגונים ושירים.

הניסיון של יהודי זה להיות בשמחה תמיד, זה עיקר הניסיון כי על כל אחד ואחד חייב לעבור עליו ניסיונות, ירידות, עליות עד סוף החיים. ועיקר ההתחזקות בשמחה זה בזמן הירידה, בזמן הניסיון שמאמין שהוא יצא מהירידה.

באמת היהודי ידע שהוא יכול להחזיק רק זמן קצר בשמחה הזאת, באושר הזה, עוד מעט הלב שלא יתחיל לדפוק מחדש וכשראה אותו הרב חובל כל כך מאושר אמר לו בוא נעשה עסקה כולם חושבים שאני שודד ים, כשאני מגיע ללונדון כולם חוקרים אותי מהיכן הסחורה לכן אתה יהודי רחמן בוא תרחם עליי כל האוניה עם כל הסחורות עם כל הזהב והיהלומים הכל יהיו בשם שלך, אני סומך עליך אתה סוחר גדול, מצליח יש לך פה יהלום ששווה הרבה, ורשם הכל עליו, הם רק הגיעו לנמל עוד לפני שירדו מהאוניה רב החובל קיבל שבץ אירוע מוחי וכל הרכוש שבאוניה, כל המיליונים כל הזהב הכל עבר לרשותו של היהודי.

עיקר העבודה זה לא להיות בעצבות אפילו שניה אחת כי אין שום סיבה להיות בעצבות, צריך להאמין שכל יהודי מסוגל להגיע לכל טוב בגשמיות וברוחניות, לכל הצלחה שבעולם, יש עניין לשמוח בזה שלא עשני גוי, שעשה אותי יהודי- ברוך ה' זכיתי לשמור שבת, זכיתי להניח תפילין, תשמח שזכית להתפלל זה כמו שמצאת יהלום ששווה מליונים צריך תמיד להמשיך על עצמו  שמחה, שמחה בלי סוף, אם לא יודעים על מה לשמוח? צריכים לשמוח שה' ברא אותנו יצורים אלוקיים, זה השמחה הכי גדולה.