פורים: הפנימיות והסודות של החג והמגילה - הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

שיעור לפורים מאת מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א שנמסר בשנת תשמ"ג לפני 34 שנה.

"אחר פורים קוראים פרשת פרה שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קוראים כדי שיהיו נזהרים להיטהר מטומאת מת כדי שיהיו טהורים לעשות הפסח. עכשיו זה שלושים יום קודם לפסח שדורשים בהלכות הפסח וזוכים לקרוא את המגילה. כי בתחילה הוא בחינת פור פורים על שם הפור פרשת פרה, כי העיקר זה ליהפך לפרה לשרוף את הפרה. כי גם אחרי תחיית המתים יהיה תיקון של פרה אדומה שאדם צריך לשרוף תמיד את החומר שלו, כי גם פורים הוא בוודאי הילוך ודרך לפסח, וזהו בחינת שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר שפתותיו זה בחינת פסח (שושנים) פה סח."

אסתר רמוזה בשיר השירים

"שושנה זו אסתר, כי שושנה גימטריא אסתר, אז נוטפות מור עובר, זה בחינת מרדכי מור דרור לשון חירות, אז דודי שלח ידו החור זה מרדכי. בשיר השירים רמוז העניין של אסתר, כי וינער השם את מצרים בתוך הים ויצא שליח ה' מלאך ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף. את סנחריב השם הכה על ידי מלאך, כי סנחריב חירף על ידי שליח על ידי רבשקה אז השם הכה אותו על ידי מלאך. פרעה חירף בעצמו שאמר מי השם אז וינער השם את מצרים בתוך ים סוף אז השם בעצמו ניער את מצרים, אבל פורים שהמן אמר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, שאמר שאלוקיהם ישן כי המן האמין באלוקים אבל אמר אלוקיהם ישן, ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים."

במגילת אסתר לא כתוב שם השם כי זה למעלה מכל השמות

"מרדכי זה גימטריא הדורמיטא, שינת הדורמיטא, כי אדם לאט לאט נופל לתוך שינה הוא מאבד את כל המוחין שלו. מרדכי היה הצדיק שבא מעתיק ולכן לא נזכר שם השם, וינער השם את מצרים וישלח השם ויכה במחנה אשור, אבל פה לא נזכר שם השם, לא במגילת אסתר ולא בשיר השירים. כי מגילת אסתר ואסתר ומרדכי שמרומזים בשיר השירים זה למעלה מכל השמות, זה בחינת עתיק כי זה למעלה מכל השמות. ולכן אז פורים היה צריך להיות נס גלוי, נס גמור, נס כזה שזה לא היה צריך להיות רק יום אחד, כי היה צריך להיות התגלות משיח בכלל."

בארץ ישראל יש קטרוג של "מה נשתנו אלה מאלה"?

"כי בחלקת השדה שקנה יעקב שם כרתו את הברית השנייה, ובחלקת השדה שקנה דוד שם בנו את בית המקדש, וחלקת השדה שזה קנה אברהם זה הפתח לשערי גן עדן. אבל כל ארץ ישראל שיש קטרוג מה נשתנו אלו מאלו, יש קטרוג לסטים אתם, אז ברגע אם חס ושלום יורדים טיפה מהמדרגה אז אם טיפה אדם יורד מהמדרגה, הוא כבר לא מתפלל בכוונה, הוא כבר לא לומד בכוונה, אז השם רואה שהערבי מתפלל בכוונה יותר ממך חס ושלום, הגוי לומד את הגמרא יותר טוב ממך חס ושלום ,יש גם גויים שיודעים ש"ס בעל פה, אז מתעורר הקטרוג של לסטים אתם, מתעורר הקטרוג של מה נשתנו אלו מאלו."

מרדכי הגיע להעיר אותנו מהשינה לאחר שהקטרוג של מה נשתנו אלה מאלה נגמר

"אז לכן היו צריכים לכרות את הברית האחרונה בחלקת השדה שקנו אותה במאה קשיטה, ואת בית המקדש בחלקת השדה שקנו אותו בשש מאות שקלי זהב. והשער לגן עדן הוא דרך המקום שהנשמה עולה לגן עדן, דרך ארבע מאות עלמא דכיסופין שזה ארבע מאות שקל כסף. אבל ארץ ישראל עצמה אם אדם טיפה יורד מהדרגה שלו אז על המקום אז יש קטרוג נורא, מה אתם יותר טובים מן הערבים?הערבים צמים שלושים יום, הערבים הולכים כל יום שישי למסגדים ימח שמם, אז מה אתם יותר טובים מן הערבים האלה? לכן היה צריך שיבוא כורש ויתן את ארץ ישראל במתנה ליהודים, כי כורש כבש את כל העולם, נבוכדנצר כבר (כילה) גילה את כל הכנענים והירדף אותם. אחרי שכבר ארץ ישראל הייתה בידינו היא הייתה מתנה מאומות העולם, שהגויים כבר לא יכולים להגיד ליסטים אתם ולהגיד מה נשנו אלו מאלו אז עכשיו היה צריך לבוא מרדכי ולהעיר אותנו מהשינה."

"אומר האר"י היתה צריכה להיות גאולה שלימה, ולכן ביום ההוא יפקוד ה' * בחרבו הקשה הגדולה והחזקה על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון כי פורים וסיון זה שני החגים של מתן תורה אז המזל זה מזל זוגי מזל תאומים מזל כפול אז גם בפורים המזל הוא תאומים מזל דגים תאומים וגם בסיון, ולכן בחודש סיון בעשרים ושלושה יום אז נחתמו האגרות האחרונות אז נחתם מה שנחתם אז נחתם סופית להרוג ולהשמיד ולאבד את כל חיל עם ומדינה ומדינה ושללם לבוז אז היה צריך להיות כזו התגלות של להרוג ולהשמיד ולאבד את כל חיל עם ומדינה ומדינה כי היתה הארה של עתיק שזה הארה של הלויתן."

בשעת המנחה מתחילה בריאה חדשה

"כי הלויתן בגימטריא חמש מאות ואחד כנגד השנים של האבות שחיו חמש מאות ושתיים שנה, לכן לויתן זה בעתיק שהקב"ה בשעת המנחה הוא לוקח את הלויתן ומשחק בו. כי מנחה זה עת רצון, הוא לוקח את הלויתן. אומר רבי נתן שעת המנחה זה העת הבריאה החדשה, השם בורא את היום החדש בעת המנחה שאז עומד הלב והמעין ושרים שירים אחד לשני וחידות נפלאים. ולכן המזל דגים זה הלויתן והלויתנית ומזל התאומים זה הבן והבת זה משה וציפורה שרק דרכם נתנת התורה ולכן היה צריך להביא את ציפורה לפני מתן תורה כדי שיהיה תאומים שדרכן תנתן התורה."

כשנכנס אדר מתגלים הדגים דקדושה מרדכי ואסתר

"מרדכי ואסתר הם שני הדגים, הם הלויתן והלויתנית, כי הלויתנית השם מלח אותה לעתיד לבוא, אבל כשמגיע חודש אדר אז משנכנס אדר מרבים בשמחה אז מתגלה הלויתן והלויתנית דקדושה שני הדגים דקדושה. כי כל העולם תלוי על סנפיר אחד של הלויתן, כי הלויתן האמיתי זה מלפני הבריאה, לפני שנברא אדם הראשון. הלויתן הוא מעתיק, הוא לפני שנברא האדם, וכיון שהלויתן נברא לפני שנברא אדם הראשון אז הוא גם גדול יותר מכל העולם. אבל את הלויתנית השם הטמין לעתיד לבוא, וזה הגילוי של אדר שברגע שנכנס אדר אז ישר השם משחק עם הלוויתן, וגם הוא משחק אתו בעת המנחה שאז זה ההתגלות החדשה של היום החדש."

בחודש אדר היה צריך להיות התגלות חדשה לגמרי, התגלות של בריאה חדשה לגמרי, התגלות של מרדכי שהוא כולו תפילה

 "מרדכי לובש שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה, הוא לוקח עשרים ושתיים אלף תינוקות שעל זה נאמר למה רגשו גויים ולאמים יהגו ריק יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו. אז, אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן, כי הרבי אמר לאחד אם אתה לומד מאה תשע עשרה דף זה מעט גימטריא מעט, ולכן דף מאה תשע עשרה קיט עמוד ב' בשבת אז שם מספרים על הבל תינוקות של בית רבן. כי אם אדם לומד ביום רק מאה תשע עשרה דפים אז הוא נקרא תינוק הוא נקרא עדיין תינוק."

בשעת מנחה מלמד ה' את התינוקות ומשחק עם הלויתן

"הרבי אמר אם אדם הוא לא לומד גמרא, הוא לא לומד מאה תשע עשרה דף גמרא ביום אז בכלל הוא עוד לא נולד. כי מאה תשע עשרה אז רק מגיעים להבל פיהם של תינוקות של בית רבן ל-קיט עמוד ב', רק אז הוא מתחיל להיוולד, מתחיל לנשום. כי אם אין לו את המוחין של הגמרא אז חבל על כל שניה שהוא חי, הוא עוד לא נקרא תינוק של בית רבן. אומר רב נחמן בר יצחק שבעת המנחה השם מלמד תינוקות של בית רבן, שואלת הגמרא איך פעם אתה אומר שהוא משחק עם הלויתן ופעם אתה אומר שהוא מלמד את התינוקות של בית רבן, אומרת הגמרא (הא והא) איבעית אימא הא והא. הוא עושה את שניהם ביחד משחק עם הלויתן ומלמד את התינוקות של בית רבן, ואיבעית אימא מלאך מט"ט מלמד אותם. ולכן כתוב אצל שמואל והנער נער ששמואל שקול כמשה ואהרן ולכן בפורים נוהגים להתחפש למשה ואהרן."

בפורים כולם מתחפשים למשה ואהרון כי כולם זוכים להיות כמותם

"כי בפורים כולם זוכים להיות משה ואהרן, אהרן הוא נושא את שמות בני ישראל על ליבו וכשהוא נכנס לקודש הקדשים הוא נושא אותם על ליבו ושהוא נכנס לקודש הקדשים הם כבר בתוך ליבו. אז כל יהודי ויהודי חקוק בלבו, לכן מנהג בני ישראל להתחפש כמשה ואהרן כי אז כולם בחינת משה ואהרן. אבל שמואל הוא נקרא נער, והנער נער משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, כי שמואל זכה לכלול גם משה וגם את אהרן אז שמואל נקרא נער ויהושע נקרא נער ולא היה כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל יהושע בן נון זוכה להיות הנער לכן גם שמואל נקרא נער ודוד נקרא נער."

בפורים יש הארה גדולה מהעתיקא שמגיעה אפילו לאלה שנפלו לשער החמישים

"יהושע כרת ברית עם ישראל בחלקת השדה ודוד בנה את ה.... בחלקת השדה, ולכן יוסף גם כן נקרא נער כי הוא טמון בחלקת השדה. כל מי שנמצא בחלקת השדה הוא נקרא נער, לכן אליעזר עבד אברהם שהוא גם נקרא מלאך מט"ט אז גם הוא עומד בחלקת השדה אשר קנה אברהם, הוא עומד על הפתח. לכן אליעזר עבד אברהם זכה שקפצה לו הדרך שיצא מארור לברוך, כי * כשמגיע פורים אז יש הארת עתיקא שאפילו אם נשאו כבר נשים נכריות, אפילו אם כבר ירדו לאן שירדו ירדו למטה משאול תחתיות לשער חמשים של הטומאה, שזה מרמז ה"נון", ה"נון" שיורד עד שער החמישים של הטומאה, אז אפילו אם כבר ירדו לשער החמישים של הטומאה אז מתגלית הארת עתיקא. אומר ר' נתן זה אהבה שבדעת שהמלך יש לו בן רוצח יש לו בן שעשה את כל התועבות שבעולם אז המלך אומר זה הבן שלי לקונה עבדיו ביום דין."

פרעה אמר מי ה', אבל סנחריב אמר שהוא שליח ה' 

"המן אמר נכון שיש השם אבל ישנו עם אחד אלקיהם ישן, נכון שפעם בחרו בעם ישראל, המן לא היה כמו פרעה שאמר מי השם אז וינער ה' את פרעה ואת מצרים בתוך ים סוף, הוא לא היה כמו סנחריב שאמר, אני השם עליתי וכבשתי את כל הארצות האלה. סנחריב אמר שהשם שלח אותי אני שליח ה', אתה שליח ה' אז יבוא שליח השם ויכה במחנה אשור מאה ושמונים * וחמשה אלף, כי כשאדם עושה עבירה אז הוא אומר שהוא שליח השם אז סנחריב אמר שהוא שליח השם אני עושה את זה בשליחות השם, אז יבוא שליח השם ויכה בך אבל המן אמר להיפך המן אמר שעכשיו העם הנבחר זה עמלק עכשיו האנשים הבחירים זה הנאצים ימח שמם הערבים ימח שמם הם האנשים העדינים."

למה אומרים ברוך המן בפורים?

"וילך אגג מעדנות איזה איזה עדינות איזה נימוסים איזה בידישן איזה דמטישן, הם הבחירים, הוא לקח את הגורל ורצה להפוך את הבחירה. כי המן היה כולו קודש כולו קודש קדשים לכן אומר האר"י שצריך להגיד ברוך המן בפורים, להגיד את זה בשכרות. כי מי שאין לו שכל יחשוב שהמן באמת ברוך, אז צריכים להגיד את זה בשכרות שמי שאין לו שכל יגיד את זה רק מתוך שכרות אבל באמת מבני המן (... המן)."

"אז מבני המן למדו תורה בבני ברק, מבני סיסרא למדו תורה בירושלים, אני או מהמן או מירושלים. פעם הייתי בבני ברק ברחתי לירושלים, אז אני או מהמן או מסיסרא, אבל מבני בניו של המן אז אותו המן הצדיק קדש הקדשים אז הוא אמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול אל גנזי המלך אז אומר הפרי צדיק מה זה גנזי המלך מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה אז המן אמר הוא יעלה לגנזי המלך הוא יעלה לאותו שורש לעתיקא לרעוא דרעוין בשבת במנחה זה רעוא דרעוין הוא יכול לעלות לרעוא דרעוין ולעשות בחירה חדשה כי הוא היה כולו כישוף כולו עדינות כולו חסד אז הוא אמר אני יתן לגנזי המלך אני יתן למלך שהמלך יחלק את זה לצדקה אז המן היה כולו קדש קדשים מחלק צדקות אני יתן עשרת אלפים ככר כסף שהמלך יחלק את זה שזה גנזי המלך זה יעלה למתנה טובה יש לי בבית גנזי לרעוא דרעוין."

"כי השבת זה רעוא דרעוין זה השלש סעודות שאדם הוא מפחד בשלש סעודות לשבת הוא בורח בורח ממלוה מלכה סעודת דוד המלך אז פעם אחת אז היה שרבי בונים מפשיסחא אז הפריעו לו לישון במלוה מלכה הבן שלו עשה מלוה מלכה אז הוא אמר תפסיק אתה מפריע לי לישון אני רוצה לקום חצות אז בא דוד המלך ואמר לו מה אתה מפריע לסעודה שלי זה סעודה שדוד מופיע אליהו הנביא מופיע אז אדם לא רוצה להפגש עם דוד לא רוצה להפגש עם אליהו הנביא כי כנראה שהוא בעצמו דוד הוא בעצמו אליהו הנביא אז בשבת זה רעוא דרעוין ומלוה מלכה זה למעלה מרעוא דרעוין אז מופיעים (מופיע) אליהו הנביא ומשיח בן דוד כי כששרים את זה לא סתם שרים את זה הם מופיעים באמת הם נמצאים באמת רק אנשים לא רוצים לפגוש אותם כי הם כבר נמצאים אולי בעתיקא אולי למעלה מעתיקא אז הם לא רוצים לפגוש אותם הם מפחדים שיהיה להם איזה רפואה."

"כי אם אדם יושב במלוה מלכה יש לו רפואה לכל המחלות שלו רק אנשים לא רוצים רפואה רוצים להיות חולים אז הם בורחים ממלוה מלכה כי הם מעדיפים להיות חולים להשאר * עם האשה שלהם בבית בנחת כדי להיות אחרי זה חולים אבל מי שיש לו שכל אז הוא רוצה לפגוש את אליהו הנביא ומשיח בן דוד אז יש רגעים שאדם יכול לזכות לגאולה יכול לזכות לרפואה הוא לא רוצה את זה כיון שהוא ברוך ה' הוא צדיק האמת הוא לא צריך את הדברים האלה (אז התגלה עתיקא."

"אז המן הקודש הקדשים המן הצדיק הוא רצה לעלות עד עתיקא הוא רצה להפוך את הבחירה ולתת לגנזי המלך רצה לתת לכל הגנזים הוא רצה לתת )הוא רצה לחלק( את זה שהמלך יחלק את זה הכל לצדקה ועל ידי זה להראות שעמלק מחלק גם כן צדקה גם לעמלק יש מחלקי צדקה גם לנאצים יש מחלקי צדקה גם לערבים יש מחלקי צדקה לכל הנאצים יש מלא צדקה יותר אולי מהיהודים חס ושלום אז המן רצה לעלות מעלה מעלה עד עתיקא עד גנזי המלך עד אותה מתנה טובה רעוא דרעוין אז לא היתה שום ברירה אלא מרדכי ואסתר היו צריכים לעלות למעלה מכל השמות כי המן עלה לא רק לשער החמישים הוא עלה לגנזי המלך לרעוא דרעוין הוא עלה כאלו עליות נוראות."

"אומר האר"י שאסתר שהיתה מאבא היא היתה בת אביחיל - אבי חיל )היתה( שכל חילות של מעלה ושל מטה היו ממנה שזה מה שאמרה חנה ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתיך ה' צבאות היא זכתה לצבאות, קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות אז הגבעות בגימטריא צבאת אומר האר"י עם השבע אותיות אז היא עלתה עד גבעות אז מקפץ על הגבעות (אומר האר"י) אומר הזוהר (ברח דודי) באדרא רבה בהאזינו ברח דודי... מקפץ על הגבעות תעלה לעתיקא תעלה לרישא עד דלא ידע תעלה עד רישא דלא ידע שזה עד דלא ידע שבפורים עולים עד רישא דלא ידע."

"כי בפורים עולים עד רישא דלא ידע שפורים עולים למעלה מעתיקא כי המן הצליח לעלות עד עתיקא אז עכשיו אסתר שהיה לה נשמה מאבא ומרדכי שהיה לו נשמה באמת מעתיק אז היו צריכים לעלות עכשיו לרישא דלא ידע כי המן רצה להפוך את הבחירה בכלל הוא רצה להראות שהוא עושה צדקה יותר מהיהודים הוא עושה חסדים יותר מהיהודים הוא יותר קדוש מהיהודים הוא יותר צדיק מהיהודים."

"כי זה מה שהגויים עובדים עשרים וארבע שעות להוכיח שהם יותר צדיקים מהיהודים והיהודים אין להם מה להתפאר כבר נשאו נשים נכריות כבר התבוללו לגמרי כבר ירדו מטה מטה אז באותו רגע התגלה רישא דלא אתידע שהתגלה שהשם ועם ישראל, אומר ר' נתן זה דבר אחד ממש שכל יהודי ויהודי זה אלקות ממש כל יהודי ויהודי זה השם אחד, השם אחד ושמו אחד עם ישראל זה שמו אחד אז ה' הוא כותב תפילין שלו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אז היה צריך מרדכי לגלות שזה הכל השם אחד אז הוא לקח עשרים ושתיים אלף תינוקות עשרים ושתיים כנגד עשרים ושתיים אותיות שעל זה נאמר אל תגעו במשיחי שזה ההבל פיהם של תינוקות של בית רבן שלא חטאו."

"אז זה סוד הלויתן שהוא משחק עם הלויתן סוד מזל דגים שאז מתגלה הלויתן והלויתנית שזה היה מרדכי ואסתר כי הלויתן זה עוד לפני בריאת האדם הלויתן זה רישא דלא אתידע שהשם יקח משהו מהלויתן אחרי שמשהו ישאר מהלויתן יעשו ממנו סוכה יעשו ממנו סעודה ואחרי זה יעשו ממנו צלצל וענן וקמיע אומרת הגמרא בבבא בתרא ואחרי שיעשו צלצל וענן וקמיע אז ישאר משהו מהלויתן הזה )מהמשהו הזה( כי הלויתן זה דבר כזה שיותר גדול מכל חלל העולם מכל הכוכבים אז מהמשהו הזה אומרת הגמרא שישאר משהו אז המשהו הזה ישימו על חומות ירושלים והאור הזה ילך ויבהיק בכל העולם האור של ירושלים ילך ויבהיק בכל העולם ויהיה והלכו גויים לאורך ולאומים לנוגה זרחך."

"אז זה יהיה אחרי שישאר משהו מהלויתן הזה אז אותו לויתן ולויתנית שהם מזל דגים שהשם פחד שמרוב האור ישרף העולם אז הוא גנז את הלויתנית לעתיד לבוא, אז אותה הלויתנית זו אסתר המלכה שהיא מתגלית בפורים באדר כי זה המזל דגים כי כמו שהתגלה האור של משה וצפורה, זה מזל תאומים, ואז נתנה התורה ואז נחתמו האגרות האחרונות להרוג ולאבד ושללם לבוז, אז ככה )זכה( זכו מרדכי ואסתר שלא רק שהם מזל תאומים אלא שנהפכו למזל דגים הם נהפכו ללויתן והלויתנית שצריכים להתגלות לעתיד לבוא, שהם היו צריכים להביא ממש את הגאולה לעם ישראל, שאורם הלך מסוף העולם ועד סופו ורבים מעמי הארץ מתיהדים, שהמשהו מהלויתן הזה בסוף יהיה רק משהו והמשהו שישאר מכל החלוקות מכל אחד * מה שיעשו אז זה ילך ויבהיק בכל העולם ומזה יעשו סככות לחומות ירושלים, אז אותו מרדכי ואסתר שהם זוכים להיות מזל דגים שהם זכו להיות אותו לויתן ולויתנית, שהם מכניעים את הלויתן נחש בריח ואת הלויתן נחש עקלתון שזה הלויתנים דסטרא אחרא, שנחש בריח שמבריחים מן * הקצה אל הקצה זה ראשית גויים עמלק וזה נחש עקלתון שיודע את כל העקלתנות, יודע את כל העקולים, יודע את כל התכסיסים של הקדושה."

"שזה המן הרשע שיודע בדיוק למה עם ישראל זה העם הנבחר כי הם בבית גנזי, הם מחלקים צדקה, אבל עד שאדם הוא לא מרגיש שהוא למטה מכל יהודי שהוא נמוך מכל יהודי, שזה סוד מרדכי )שדורש טוב לאחיו( רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, שמרדכי )הוא היה כולו( הוא היה למטה מכל יהודי ויהודי, כי רק אדם שהוא למטה מכל יהודי ויהודי הוא מרגיש נמוך מכל יהודי ויהודי אז רק הוא יכול לא להשתחוות להמן כי מרדכי אמר שהמן הוא לא היה ולא נברא אין דבר כזה זה לא היה בכלל זה עוד לא נוצר בכלל כי אם אדם הוא מחזיק ברישא דלא אתידע הוא מגיע לכאלו מוחין שהוא מרגיש שכל יהודי ויהודי זה קודש קדשים שכל יהודי ויהודי יותר ממנו שכל יהודי ויהודי זה אין סוף טוב."

"שזה המשלוח מנות שיורד מן מהשמים שמתגלה ה-מן שבכל יהודי ויהודי שזכו בקריעת ים סוף וינער השם את הים זכו שירד מן היה צריך להיות אותו יום תביאמו ותטעמו בהר נחלתך כי אז היה רגע שהיה צריך להבנות בית המקדש אם היו הולכים אחרי משה רבינו בלי שאילה, בתמימות רצים אחרי משה אז באותו יום משה היה מביא אותם לירושלים באותו יום היה נבנה בית המקדש והיה האור הולך מסוף העולם ועד סופו, והאיש מרדכי כנגד המשה איש האלוקים אז ה' רצה להחזיר את כל האור של קריעת ים סוף, בקריעת ים סוף היה וינער ה' התגלה שם הוי"ה אז ה' רצה להחזיר - אומר האר"י - עכשיו את האור הזה ביתר שאת וביתר עוז כי מרדכי היה מעתיקא והמן גם רצה לעלות לעתיקא אז מרדכי היה צריך לעלות עד רישא דלא אתידע שאין בכלל המן אין שום דבר כי אם אדם יכול לחשוב שהוא יותר טוב מאיזה יהודי אז /-הוא לא מחזיק ברישא דלא אתידע הוא לא מחזיק לא בעתיק לא בהוי"ה, הוא נמצא בשאול תחתיות ומתחתיו בעשר כתרין דמסאבותא?"

"כי אם אדם יכול רגע אחת לפתוח את העין אז הוא נמצא בעולם של דמיונות אז הוא לא יכול להגיד שאין המן כי הוא פתח את העין אז הוא כולו הולך אחרי המדמה אבל שאול המלך שבן שנה שאול במלכו )אז אותו שאול המלך שבן שנה במלכו( אז אותו שאול המלך שהוא נקי אין )לו( בו שום חטא אז הוא אמר אם כן אין חטא בעולם כי אדם שאין בו שום חטא הוא לא מאמין שיש חטא בעולם הוא לא מאמין שמישהו חוטא אז הוא אמר אם כן אז אגג הוא גם כן לא חוטא אבל הצדיק האמת שהוא רישא דלא אתידע."

"כי שאול היה מעתיק ודוד היה מרישא דלא אתידע לכן דוד הוא הקטן דוד הוא נער דוד אומר אין גלית לא היה גלית לא נברא גלית אין דבר כזה אני לא מאמין שיש דבר כזה אין אריות אין דובים אין שום דבר אם כבשה מסכנה מישהו מתנכל אליה אז הוא כבר לא קיים * אני לא יודע אני יודע שמי שהוא מתנכל לכבשה אז הוא איננו בעולם אז הוא כבר ניתק מהשורש אז הוא נהפך לדמיון אז אותו דוד שהוא ברישא דלא אתידע שאריות ודובים אצלו זה נקרא דמיונות הם לא היו ולא נבראו כי הם רוצים לגעת באיזה כבשה אז לגעת חס ושלום בעם ישראל לגעת ביהודי חס ושלום אז אם אדם מנסה לגעת ביהודי אומר דוד המלך זה לא קיים זה איננו גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך והחזקת בזקנו."

"* אומר הרבי בתורה ד' * שדוד המלך רק הוא יכול להכניע את מצח הנחש כיון שהוא המצח דקדושה כי הגבורה של עתיק זה המוחין של הארי שזה הבוצינא דקרדוניתא שזה סוד חנוכה שבחנוכה זה הוד שבנצח ואילו פורים זה נצח שבהוד כי חנוכה זה הוד שבנצח כיון שזה הוד שבנצח * של השמש של חנוכה הוא יותר יקר מהנרות של חנוכה לכן את השמש שמים על הנרות ועל השמשים צריך להקפיד יותר מאשר על הנרות לכבד אותם יותר מאשר הנרות לשים אותם בשמן שידלקו יותר מאשר הנרות כי השמשים הם ברישא דלא אתידע שהם משלימים * לארבעים וארבע בין דם לדום לשתיקה מוחלטת ולכן אסתר היא (לא) אינה מגדת את עמה ואת מולדתה * ולכן נקרא פלך שתיקה."

"אז כשמגיעים לפורים זה פלך שתיקה ואסתר אינה מגדת את עמה * ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באמנה אתו שזה רישא דלא אתידע אסתר היא לא * עונה על שום שאילות, ובבואה אל המלך לא שאלה דבר, היא לא שואלת דבר היא לא מבקשת דבר היא לא רוצה לא מוחין לא כלום היא רק רוצה מה שהמלך יעשה אתי זה יהיה טוב, ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת, אין לה אבא אין לה אמא אין לה מוחין אין לה כל * כי היא רישא דלא אתידע היא לא צריכה לא מוחין היא לא צריכה איזה לב ולא צריכה לא אבא לא אמא לא שום דבר כי היא בעצמה אבא אז אם היא בעצמה אבא אז היא לא צריכה אבא היא לא צריכה שום דבר ולא רק שהיא בעצמה אבא היא עולה עוד לעתיק ועולה מעתיק לרישא דלא אתידע."

"ומרדכי מתהלך בכל יום ויום לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה ומרדכי מעלה אותה לרישא דלא אתידע שאין גלית ואין המן זה לא היה זה לא נברא זה קיים כי אם אדם לא פותח את העין אז אין גלית אם אדם לא חושב שהוא יותר טוב מאיזה יהודי אז גם אין המן כי אם אני למטה מכולם אז אין המן יש רק רישא דלא אתידע יש רק השם יתברך שזה סוד הפורים שעד דלא ידע שאין כלום אין המן אין גלית, אבל מי יכול להגיד את זה מי שלא פותח את העינים מעולם מי שלא חושב שהוא יותר ממישהו כי אני לא קיים אם אני לא קיים."

"אז גם המן לא קיים שום דבר לא קיים יש רק השם יתברך אבל אם אני קיים גם המן קיים, המן הוא יותר גיבור ממני הוא מלך הוא ראש ממשלה, אני בסך הכל יושב בשער המלך יושב שם עם לבוש שק אז אם אני קיים אז גם הערבי קיים גם הנאצי קיים גם האריה קיים גם הרוסי קיים אבל אם אני לא קיים אני מאמין באמונה שלימה שאני לא קיים שזה הסוד של המגילה הסוד "דלא ידע" שלא יודעים שום דבר שאדם לא רוצה שום דבר לא מוחין לא לב לא כלום הוא רק עובד את השם עשרים וארבע שעות בלי לפתוח את העין אפילו כהרף עין הוא לא פותח שום עין אפילו כהרף עין כמו שיוסף לא פתח את העיניים אפילו כהרף עין ועל איזה פתיחה של איזה מיליונית שניה אז היו צריכים לפשוט את העור (מרבן שמעון בן גמליאל( מרבי ישמעאל כהן גדול * היה צריך שיפודים מלובנים בעיניים שלו כדי לכפר על אותו מליונית שניה."

"אבל רבינו הקדוש ששפתותיו שושנים נוטפות מור עובר ששושנים זה גימטריא אסתר * ומור זה מרדכי מור דרור ונוטפות עם הכולל חמש מאות חמישים ושש שזה בגימטריא נחמן בן )פיגא( * ]שמחה[ אז נוטפות שמגיע הצדיק שלא פתח את העיניים אפילו מליונית שניה לא ראה בכלל עולם לא ידע שיש בכלל המן בעולם לא ידע שיש רוסים בעולם לא ידע שיש נפוליון בעולם לא ידע שיש מלחמות בעולם שכל העולם כולו ואנחנו כהרף עין שזה הרישא דלא ידע ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך שמי שמחזיק באותו אחד באותו נצח באותו רישא דלא אתידע שזה נחמן בן שמחה בן פייגא אז אין המנים ואין רוסים ואין גליתים ואין אריות ואין דובים יש רק השם יתברך בכבודו ובעצמו ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן."

(ארכיון משנת תשמ"ג)

[embeddoc url="https://www.shuvubanimint.com/wp-content/uploads/2017/03/פורים-תשמג.pdf" download="all"]