"לטוטפות בין עיניכם" (פרשת עקב, יא'- יח')

"לטוטפות - זה הטף! זה הילדים! "לטוטפות בין עיניכם" צריך שהטף יהיה בין עיניכם! אדם יש לו ילדים שישמור על הילדים שלו! הילד שלך יושב על שבעים מדורות! יש לו תאוות שנאה קנאה. פעם גם אתה ישבת על שבעים מדורות ברוך ה' הצלחת לצמוח מתוך האפר מתוך הקשיים, אבל מי אמר שהילד שלך יצליח לצמוח! אם לא תשים לב לילד שלך, אם לא תשב איתו, אם לא תספר לו סיפורים, לא תביא אותו לשיעורים, לא תביא אותו לתפילה בשבתות, אז מה הילד יעשה?! מה הילד יכול לראות?! הוא יהיה ברחוב הוא רק יראה פריצות כל היום."

"אתה רוצה שהילד שלך יהיה קדוש... אתה רוצה שהילד שלך יהיה עשוי מאבן יהיה עשוי מעץ, כמו בימי דוד המלך כמו שכתוב "בנינו כנטיעים מגדלים... תבנית היכל" (תהילים קמד' יב) בזמן דוד הבנים היו כנטיעים! הבנים היו מעץ! כולם היו קדושים וטהורים! כל הבנות והבנים היו "כנטיעים מגדלים" כולם היו כמו עצים! לא היה להם שום הרהור! "לטוטפות בין עיניך" היום צריך שהטף יהיו בין העיניים! צריך להשגיח על הטף! להשגיח על הילדים! תביא אותם לשבתות תביא אותם לתפילה שיראו מה זה תפילה."

"אדם יכול להיות קודש קודשים! אדם יכול להיות הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים! אבל מה עם הילדים שלך?! הילדים שלך הם ילדים רגילים, הם מקנאים, הם רוצים תאוות, הם רוצים כסף, "לטוטפות בין עיניך" אתה חייב להשגיח על הבן שלך! אם אתה לא רואה מה הילד שלך עושה כל רגע, אם אתה לא יודע איפה הילד נמצא כל רגע, לאן הוא הולך, עם מי הוא נמצא, אז הוא יפול ברשת של השטן חס ושלום. בין עיניך! הבן שלך צריך להיות בבית! צריך להחזיק את הילד בבית! צריך להחזיק את הילד לידך בבית! צריך שהטף יהיה כל הזמן בין עיניך."

"הרב'ה אומר אתה רוצה שהתינוק שלך יתקיים? אז קצת תתרחק ממנו! כי לנשק את הילדים ללטף את הילדים ודאי שצריך, אבל לפעמים זה סתם תאוה של האבא! אדם אין לו מה לעשות עם התינוק שלו, הוא לוקח אותו מנשק אותו, מלטף אותו מה.. אתה אשה?! כתוב על שפרה שהיתה משפרת את הולד, כתוב על פועה שהיתה פועה לולד, מה אתה שפרה? מה אתה פועה? מה אתה כבש?! כל היום מע מע מע עם הילד, כל היום מנשק את הילד, לפעמים האשה אין לה כח וצריך להחזיק את הילד, האשה מבקשת שתרים אותו, מרימים אותו ובנתיים אומרים תהלים, ליקוטי תפילות."

"האבא חוזר בארבע חמש יושב עם הילד מספר לו סיפורים לומד איתו אלף בית, רבי נתן היה יושב עם הילדים שלו כל ערב ואומר איתם ברכת המזון וקריאת שמע, זה מה שצריך לעשות עם הילד!! צריך לתת תשומת לב לילד! אבל לא כל היום לפנק אותו לנשק אותו, הילד צריך להיות עצמאי בריא בנפשו, אבא בא הביתה אומר קריאת שמע עם הילדים שלו ברכת המזון, יש מה לעשות! ברכת המזון ביחד! קריאת שמע ביחד! תקרא איתו איזה מאמר מהחיידר תקרא איזה סיפור של צדיקים כתוב "ושננת לבניך" לא כתוב ונשקת לבניך לא כתוב ולטפת לבניך כתוב "ושננת לבניך" האבא יושב עם הילד מספר לו סיפורים קורא איתו קריאת שמע אז הילד רואה שאבא דואג לו ואוהב אותו."

"צריך לדעת השטן נלחם עם הילדים שלך! ילדים צריך לשמור עליהם! אין הפקר!! צריך לשבת עם הילדים ולדבר איתם ולספר להם סיפורים ועוד פעם ועוד פעם, באים הביתה צריך לעשות איתם שיעורים לשאול מה למדתם? לעזור להם, לחזור איתם על השיעורים כל יום! וככה הילד מתקשר לאבא שלו, והוא לא רוצה לדעת מה שנעשה ברחובות, ברגע שהילד רואה שאבא שלו דואג לו ויושב איתו הוא לא רואה כלום! ברגע שהילד אוהב את אבא שלו כשהוא הולך ברחוב הוא לא רואה כלום! כשיש לו אבא ואמא שהוא קשור בהם אז לא מעניין אותו כלום! לא מעניין אותו שום דבר."

"אדם צריך לדעת השטן נלחם איתו! השטן נלחם עם הילדים שלו! אדם חזר בתשובה בא להתקדש השטן נלחם איתו את המלחמה הכי גדולה! הוא נלחם עם הילדים! הוא לוקח להם את החשק, הוא לוקח להם את המוח, הוא מתלבש על האשה הוא מתלבש על הילדים, זה לא פשוט! וה' בעצמו צריך לגעור בו! "יגער ה' בך השטן" (זכריה ג' ב') ה' גוער בו תפסיק כבר! תפסיק לשגע אנשים! אני ישחט אותך! אומר השטן לה' – אני לא מפחד! אני הלאה ימשיך להכשיל אנשים! אני אתגבר עליהם! על הילדים שלהם! אני אהרוס אותם! אני יתן להם כאלה מחשבות לא טובות.. כאלה ראיות אסורות... אני אכשיל אותם עד שיפלו ברשת שלי! וה' צריך עוד לגעור בו! לא מספיק לו גערה אחת! וצריכים לעזור לה' לגעור בו! צריכים לצעוק לה'! צריכים להגיד לה'! רבונו של עולם! תגער בשטן! רבונו של עולם תגער בו! תסלק אותו ממני! אין לי כח!."

"באה השבת - כולם שרים, כולם רוקדים עם הילדים! כולם!! אדמו"רים, רבנים, ראשי ישיבות, כולם יושבים 3 שעות 4 שעות בשולחן שבת ושרים עם הילדים, הילדים אומרים דברי תורה.. חידושים.. הילדים מרגישים עונג שבת, מרגישים חשק, מרגישים חשק להיות חרדים, חשק להיות יראי שמים. שולחן שבת זה המפתח לכל הדברים שבעולם לכל הישועות, אדם יושב עם הילדים שלו ושר איתם אז הילדים שלו מקבלים חשק! חשק לתורה! חשק לתפילה! חשק ליראת שמים! הילדים מקבלים אהבה לאבא ואמא. אתה לא שר? זה לא שבת!! אדם לא שר זמירות, מה יעשה והבן ולא יחטא ח"ו? משפחה שלא שרה זמירות אז אחר כך הילדים מסתובבים, אין להם מה לעשות, אז יוצאים החוצה שומעים דברים לא יפים פוגשים חברים רעים, מקלקלים חברים אחרים."

"הילד רואה שהאבא לא מתפלל לא שמח, לא שר זמירות אז הוא הולך ועושה עבירות. כשמגיעה השבת ילד צריך לראות שאבא שלו שר ומתרפק וכוסף ומתענג על השבת ואז גם הוא יקבל טעם בשבת, טעם בחיים, שבת זה זמן של זמירות, שירים, שעה שרים זמירות אז הילדים מקבלים חיות, צוחקים ומאושרים, אם הילד שר עם האבא בשבת אז בזכות השעה הזאת הוא יכול להחזיק מעמד עד השבוע הבא, אם הוא ייפגש עם חבר רע הוא יגיד לו "תעזוב אותי, מה אתה רוצה להרוס אותי?" הילד רואה את האבא יושב בנחת שר מזמר, נהיה לו כזה טוב על הלב כזה רוגע, זה כל החיים שלו! זה כל השמחה שלו! ואז לא מעניין אותו מה שיש ברחוב לא מעניין אותו ההבלים שיש ברחוב. מה ילד צריך יותר מזה?! המינימום של יהודי זה זמירות שבת ."

"שאלו את אבא של רבי דוד מלעלוב איך זכית לבן כזה? – הוא אמר שכשהוא היה מגיע לשיר בזמירות שבת את הניגון "ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות" הוא היה אומר את זה בכאלה בכיות בכזו דביקות חצי שעה לפחות, שיזכה לראות בנים ובני בנים. אדם רוצה שהילד שלו לא יוריד את הפאות! למה שהוא לא יוריד את הפאות!? מה הוא רואה מהאבא? אבא ישן בשבת, אוכל, ושוב אוכל וישן, וחוזר חלילה... אם האבא היה שר בהתלהבות ומרקיד את הילדים ומלהיב אותם שום ילד לא היה מוריד את הפאות שלו, ושום ילד לא היה יוצא לתרבות רעה, כי הילדים גם הם רוצים לעבוד את ה'! רק שהם לא רואים שום עבודת ה'! אז אם אדם ישיר בדביקות, ישיר בניגונים "ויזכו לראות בנים ובני בנים" אז הוא והבנים ובני הבנים כולם ילכו עם פאות ויעסקו בתורה ובמצוות."

"שבת קודש מה הילד רואה? הוא רק רואה אוכלים שותים וישנים! אוכלים ושותים! זה מה שהוא רואה! אחר כך האבא שואל למה הוא ברח!? למה הוא הלך?! היה לו כל כך טוב בבית.. אכל... שתה... היה לו הכל! הכל נתתי לו! כל המגדנות! כל המעדנים! נתת לו סוכריה ועוד סוכריה ואחר כך נתת לו סוכריה יותר טעימה ובמקום אחר נתת חבילת סוכריות! אז הילד הזה מחפש רק סוכריות!! כי זה מה שנתת לו כל החיים!! רק סוכריות! שום קדושה! שום שמחה! שום רוחניות!"

"לטוטפות בין עיניכם" צריך שהטף יהיה בין עיניך! צריך שהילדים יהיו בין עיניך! זה הדבר הכי חשוב! הכי חשוב!! צריך שהטף יהיה תמיד בין עיניך! אסור שיהיה היסח הדעת! כמו בתפילין! "לטוטפות בין עיניך" הילד הלך 5 דקות מיד תשאל איפה נעלמת?! מה זה נעלמת 5 דקות? הילד צריך לבוא מהחיידר ישר הביתה! 5 דקות הוא מאחר כבר צריך לצאת לרחובות לחפש אותו! צריך לשמור על הילדים! הטף צריך להיות בין עיניך! אם לא... הילדים הולכים לאיבוד חס ושלום! לטוטפות בין עיניך זה הדבר הראשון."