על אברהם אבינו נאמר: "וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו ו) בדברי קודשו לפרשת ואתחנן, מורינו כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מדבר על מעלתה הגבוהה של מידת האמונה

ה׳ אומר: זה לא הולך ככה, אני לא רק נותן מתנות. אני גם רוצה ממך משהו. מה אתה נותן לי?

האדם אומר: מה אני יכול לתת לך ה', אין לי מה לתת לך. אני אין לי כלום. אני עני ורש. אני לא חכם. ואני לא מבין. אתה חונן לאדם דעת, אתה הכל נותן, הכל אצלך, לי אין כלום.

אבל יש דבר אחד שאתה כן יכול לתת לי, וזה ה׳ לא יכול לתת, בשום אופן הוא לא יכול לתת. רק אתה יכול. זה אין לה׳. את זה אין לו וזה חסר לו ואת זה הוא רוצה ממך - אמונה.

זה שאתה מאמין בה' ואתה מצפה לו ואתה מתחבר אליו ואתה מתקשר אליו, זה החלק שאתה נותן, ואז אתה יוצר את הכלי שהוא יכול לתת לך.

וזה מה שהאבות עשו. הם לא ראו כלום כלום כלום, הם רק האמינו והאמינו ומסרו את נפשם ועמדו בניסיונות. הם עשו את הכלי הגדול הזה, הנפלא הזה, הם רק הכינו כלים כלים כלים.

האבות סבלו, היו להם ייסורים קשים. מה אמר יעקב אבינו בסוף ימיו? ״מעט ורעים היו ימי שני חיי״!

עם ישראל יוצאים ממצרים, עוד מעט יהיה להם טוב. יהיה להם מן, יהיה להם שליו, תהיה להם באר, עננים ילוו אותם, אחר כך יגיעו לארץ ישראל, יהיו להם דברים נפלאים, אבל מה היה לאבות? לא היה להם כלום! הם רק השקיעו והשקיעו והשקיעו, הם עשו את הכלי, ועשו זאת לדורי דורות, עד ביאת משיח צדקנו. כי הקב״ה לא נותן בחינם. הוא אומר אני רוצה שתתנו לי את הכלי.