למה צריכים לנסוע לאומן?

למה מביאים ילדים טהורים וזכים לאומן?

ועוד ביטול תורה של יומיים הלוך יומיים חזור, בזמן הזה יכלו ללמוד?

כל זה מתורץ בשער הכוונות ביום כיפור דרוש ה' למה צריכים דווקא לנסוע לאומן. החתם סופר אמר "כִּי עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי" (איוב ג יג), הרמב"ם אומר ישנתי אז 8 שעות..., כולם צדיקים, כולם אהובים, כולם לא ישנים, כולם לומדים תורה יום ולילה, אז מה צריכים דווקא לנסוע עד אומן? בשער הכוונות האר"י אומר שיש שני סוגי צדיקים, יש צדיקים בחינת לאה ויש צדיקים בחינת רחל, זה שני סוגי צדיקים כרחוק שמים וארץ.

באמת כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים כולם טהורים, אבל האר"י אומר יש צדיקים שהם בחינת לאה ועליהם נאמר שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים כבר בלילה הראשון.

הצדיקים בבחינת לאה הגיעו להכול ע"י הבכייה

הרמב"ם אומר שיש בכל דור צדיק אחד, אין כמה צדיקים בבחינת לאה, וכל הסוד של לאה היה נסתר מיעקב עד אחרי פטירת רחל. הסוד של לאה של הצדיקים שהם בבחינת לאה, זה עיני לאה רכות שהם רק בוכים ומתפללים, שפכי כמים ליבך נוכח פני ה', הם לא משיגים שום השגה בלי תפילה. הרבי אומר למה נקרא מסכת ש"וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי" (תהלים קב) - שהצדיקים מוסכים את הלימוד בדמעות על נהרות בבל. איך הגיעו לחבר את התלמוד בבלי? על נהרות של דמעות! הצדיקים האלה שהם בחינת לאה לא ניגשים לשום דבר, לשום צד, לשום תנועה לפני שהם מורידים נהרות של דמעות, "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ" (שם קל"ז), התלמוד בבלי נכתב על ידי על ידי התנאים והאמוראים ששפכו נהרות של דמעות, ולכן קטן שבכם יכול להחיות מתים.

מסביר האר"י בשער הכוונות שלא כל צדיק מגיע לבחינת לאה, נכון שכולם צדיקים וכולם אהובים וכולם קדושים וטהורים. ורבנו אומר "צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר" (מהפיוט למוצש"ק) שהר תבור זה לשבור את הגאווה בארבע בחינות, 4 פרסאות. המעלה הראשונה בשבירת הגאווה היא להאמין בצדיקים דבר ראשון - ברסלב זה לא חס ושלום לכפור באיזה שהוא צדיק, ברסלב זה להאמין בכל הצדיקים, אבל יש צדיק אחד שהוא בחינת לאה שזה משהו אחר לגמרי, שכל מי שמגיע לצדיק הזה, אומר האר"י הקדוש, הוא ישר נחתם לחיים טובים, כבר בלילה הראשון.

כל מי שנמצא בראש השנה עם הצדיק היחיד הזה נכתב ונחתם לאלתר

על זה אומרת הגמרא (ראש השנה דף ט"ז עמוד ב') שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר יחד עם כל הנלווים אליהם. כל מי שמגיע לכזה צדיק שהוא בחינת לאה, בחינת עיני לאה רכות, שכל מה שהוא השיג זה עם נהרות של דמעות, כל הליקוטי מוהר"ן זה נהרות של דמעות, זה שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'. אדם בדרך כלל לא יכול לבכות אם אין לו איזה צרה, הוא לא יכול להוריד דמעות על צער השכינה, על הצער של הקב"ה. כמו שמובא בשם אחד מגדולי הצדיקים שאחרי שהוא גמר את התיקון חצות הוא אמר עכשיו צריכים להגיד עוד תיקון חצות, מה זה תיקון חצות? ככה בוכים?! אז הוא אמר עוד תיקון חצות עד הבוקר, הוא אמר שלוש פעמים תיקון חצות. זה נקרא לבכות על צער החורבן, על צער השכינה.

הצדיק הזה שבאמת מרגיש את צער השכינה, החורבן והגלות של עם ישראל, את הצרות של עם ישראל, הצדיק הזה שהוא בחינת לאה. הרבי אומר אני מרגיש את כל צרות ישראל עוד לפני שנגזרים. הרבי כבר סיפר 24 שנה קודם הגזרה של חטיפת הילדים, הגזרה יצאה בתקפ"ז והרבי דיבר בס"ב, הוא אמר דחיתי את זה ל 20 וכמה שנים. הרבי אומר, אני מרגיש את הצרות עוד בשורשם, עוד לפני שבכלל מתחילות להתעורר אני כבר מרגיש שהולכת להיות גזרה על עם ישראל - ומיליון יהודים נחטפו וחצי מיליון קפצו לוולגה והתאבדו, וכל מה שמוצאים חסידי אומות העולם זה תמיד מהצאצאים של של הילדים האלה.

הצדיק אפילו שנחתם לאלתר ממשיך לדאוג לכלל ישראל

האר"י הקדוש מסביר בשער הכוונות שהצדיקים הגמורים האלה שנכתבים כבר בראש השנה לאלתר לחיים טובים, הם והנלווים אליהם מקבלים את החותם - החותם זה ביסוד של לאה. אז למה לא אומרים בראש השנה תיכתב ותיחתם לאלתר? הוא אומר שאפילו שנכתבים לחיים טובים, אבל איזה חיים טובים יכולים להיות אם יהיה פתאום גלות? יהיה פתאום גזרה? פתאום יהודים ילכו בשבי? נכון שהצדיק יישאר בחיים, אבל הוא ילך עם כולם, הוא לא יתחבא באיזה מרתף, באיזה בונקר, באיזה מערה עד שכלל ישראל לא נכתבים. אז נכון שהוא יכנס לחיים טובים, אבל אנחנו עכשיו צריכים לדאוג לכלל ישראל גם כן. אחרי שבראש השנה התפללנו וזכינו כולנו כבר בלילה הראשון להיכתב ולהיחתם לאלתר לחיים טובים, יסוד לאה, עכשיו אנחנו צריכים להתפלל על כלל ישראל.

וזה, הבינוניים שנחתמים ביום הכיפורים, והחותם של יום כיפור זה עוד לא מספיק כי אנחנו צריכים עכשיו לעשות את החותם השלישי שיהיה בהושענא רבא חותם האחרון, אז אפילו הרשעים נחתמים לחיים טובים, כי אם יהיה גזרה על הרשעים אז ניתן רשות למשחית לא להבחין בין צדיק לרשע. כי עד שכל הרשעים גם כן לא נחתמים לחיים טובים, גם להם נותנים לחיות עוד שנה, והבינוניים בכלל הרשעים, אז גם הצדיקים יהיו בכלל הגזרה.

אחרי שבונים את קומת לאה צריכים להמתיק הדינים ע"י בנית רחל

מסביר האר"י הקדוש כי מיד בליל יום כיפור עולה רחל, כי אנחנו צריכים להגיע לרחל, הייחוד של רחל יהיה רק בכתר שבמוסף, כל הייחודים עכשיו זה רק בלאה. בלילה הראשון כבר היה התיקון בלאה, הצדיקים שהם בחינת לאה בלילה הראשון כבר נעשה כל התיקון בכל העולמות, אבל יש גם את הקומה של רחל, לאה זה הצדיקים הגמורים ושאר כלל ישראל נקראים רחל. לכן בלילה הראשון בנינו את הכתר של רחל, ביום השני בנינו את החוכמה של רחל, ביום השלישי בנינו את הבינה ואז נהרג גדליה, כי את הדינים של הכתר והחוכמה ממתיקים על ידי תקיעת שופר, כיון שאין תקיעת שופר ביום ג' תשרי אז לא היה מה שימתיק את הדינים על גדליה בן אחיקם.

כי גדליה בן אחיקם היה גדול הדור והוא היה בחינת לאה, הוא היה הצדיק הכי גדול בדור ואותו השאירו בחיים עם כלל ישראל. אבל כיון שבאותו היום מתעוררים דינים נוראים, והוא לא הצליח להמתיק את הדינים של הכלל, את הדינים של עצמו הוא כן המתיק, אבל את הדינים של הכלל הוא לא הצליח להמתיק. אז אפילו שהוא עצמו היה בחינת לאה, והוא כבר והוא כבר עבר, אבל הוא לא הצליח להמתיק, אומר האר"י שלכן נהרג גדליה בן אחיקם, כי אז כי אז ספירת הבינה.

בד' בתשרי זה הדעת, בה' זה החסד, בו' זה הגבורה, בז' זה התפארת, בח' זה הנצח, ובערב יום כיפור אנחנו צריכים לתקן 3 ספירות, את ההוד, היסוד והמלכות. רחל מתחילה לעלות - אחרי שבנינו את הקומה של רחל אנחנו ב 9 ימים צריכים לתקן 11 ספירות. את לאה תיקנו מיד ביום הראשון, לאה קיבלה את התיקון וכל הצדיקים בחינת לאה והנלווים אליהם נחתמו מיד לחיים טובים, אבל עכשיו אנחנו צריכים להכניס לחיים טובים את כל הצדיקים שהם בחינת רחל.

עד יום כיפור כל העליות רק של רחל

בערב יום כיפור נשאר להשלים את ההוד, היסוד והמלכות, ואז מתחילה רחל לעלות, בכל נדרי היא עולה לראש התבונה שהיא נוקבא תחתונה דאבא. בתפילת ערבית אנחנו מעלים אותה על ידי תפילותינו עד בחינת המלכות של בינה. כי מקודם היא עולה עד ראש התבונה, אחרי זה במעריב שאומרים ברכו, ואחרי זה בשמונה עשרה היא עולה למלכות דבינה עילאה, שהיא נוקבא עילאה דאבא. בשחרית של כיפור רחל עולה לחג"ת דבינה, בחזרת הש"ץ היא עולה לדעת דבינה, העליות הם רק ברחל הם בכלל לא בזעיר אנפין.

האר"י שואל בשביל מה בכלל צריכים הגברים לצום, הרי עכשיו מעלים רק את רחל?

אם כן הנשים צריכות לצום ולא הגברים! והוא מתרץ, פשוט כדי לא להבדיל בין גברים ונשים אז גם הגברים צמים, אבל באמת התפילות של הנשים הן אלה שמעלות את הכול, הנוקבא לבדה היא העולה. ולמרות שאנחנו כבר במוסף הזעיר אנפין עדיין למטה ממקומו, אין לו שום עלייה, כל העליות זה רק ברחל, וכל הייחודים זה רק בלאה. העלייה של זעיר אנפין מתחילה בתפילת המנחה שאז זעיר אנפין ולאה עולים עד ראש התבונה, ואז עולים עד החזה דבינה עליונה, ובתפילת נעילה עולים עד ראש הבינה.

ואילו רחל עלתה לאט לאט, תחילה בדעת הבינה, כי הזעיר אנפין לעולם עולה כשיעור מידתו שיעור קומתו, ועתה זעיר אנפין לאה ורחל כבר שווים, כי עלו עד הכתר דבינה. ובחזרה של הנעילה עולים שלושתם עד אימא עילאה, ואז צועקים ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים, כי עכשיו כולם באותו גובה, כולם נכללים בדיקנא של אריך אנפין. לכן היינו צריכים להגיד אלוקים זה הויה, מה הפרוש ה' הוא האלוקים? כי ה' ה' האלוקים זה עתיקא קדישא, כי עלו עד עתיקא. שגם רחל ולאה שנקראות אלוקים עלו ונכללות בעתיקא, ולכן כולם נקראים אלוקים.

התיקונים של סוכות - שום עבירה לא נחשבת

בסוכות ב י"ח תשרי מגיעים לספירת הנצח, כיון שבי"א תיקנו את החסד שבהוד האורות הפנימיים, האורות הפנימיים זה הולך מלמטה למעלה. בי"ב מתקנים חסד שבנצח, בי"ג חסד שבתפארת, בי"ד ערב סוכות חסד שבגבורה. וכשהגענו לסוכות זה חסד שבחסד, עכשיו הסוכה זה אורות מקיפים ולכן אין שום חשבון עוונות, העוונות לא נחשבים בימים האלה, כי נמשכים רק חסדים. חסדים פנימיים זה הולך מלמטה למעלה, מהחסד שבהוד עד חסד שבחסד שזה ביום א' של סוכות, והיום הזה הוא הכי גבוה, כי אז גם חסד דחסד אורות פנימיים, וחסד דחסד אורות המקיפים זה הסוכה האורות המקיפים.

ומאז מתחילים לרדת, בט"ו זה חסד שבחסד, בט"ז בחסד שבגבורה, בי"ז אנחנו בחסד שבתפארת, בי"ח אנחנו בחסד שבנצח הספירה של רבנו. בי"ט חסד שבהוד, בכ' כל החמשה חסדים נכללים ביסוד, ובכ"א בהושענא רבא כל החסדים נכללים במלכות ואז נהיה יחוד בשמחת תורה, התיקון השלם. כי בכתר נהיה יחוד של זעיר אנפין ורחל, ואם עושים אותו בשלמות הייחוד הזה יכול להביא את בניין בית המקדש, זה הייחוד של שמחת תורה.

הסוד של הצדיק שבונה את שני בתי המקדש

נכד הסמ"ע היה מקובל אדיר והוא הכניס את כל הקבלה בתוך התהילים, בפרק י"א הוא מסביר את כל הסוד של בנין בית המקדש. הוא אומר שתמיד לצדיק הדור שהוא בבחינת לאה יש את הכוח לבנות את שני בתי המקדש, בית מקדש אחד מאבנים טובות ומרגליות, ובית המקדש  השני של אש. אומר הזהר בפנחס בדף ר"כ שזה סוד הפסוק "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו יז), "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'" זה הבית המקדש של אבן, "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" זה בית המקדש של אש.

רבנו אומר אני יכול לעשות כל מה שמשיח יוכל לעשות, רק שהדור לא מוכן לקבל. עד שהדור לא מאמין שהרבי הוא צדיק הדור, עד שהאדם לא יודע מה ההבדל בין הצדיק הזה לצדיק הזה, כל השירים קודש, אבל יש קודש קודשים. כל הצדיקים זה רק בחינת רחל, הצדיקים הכי גדולים הם רק יכולים להיות בחינת רחל, אבל בחינת לאה רק צדיק אחד יכול להיות, והצדיק הזה הוא היחידי שנכתב ונחתם לאלתר לחיים טובים.

זה השאלות ששאל אותו גוי את ר' אליעזר הגדול (שם), מה הפרוש גדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון? אז הוא נתן עיניו בו ועשה אותו גל של עצמות ומיד התחיל לבכות, הרי הגוי שאל שאלה טובה, ורשב"י בעצמו שאל מה הפרוש הבית האחרון? כתוב "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן" (חגי ב ט), חגי אומר, הבית הזה אשר אתם רואים עשו אותו מדיקטים, תעלו להר תביאו עצי שמן ועצי ארז, וכולם התחילו לבכות. כתוב בעזרא שקולות הבכייה עלו על קולות השמחה, מה זה הבית מקדש? הרי בסך הכול רק 70 שנה לפני כן היה בנוי בית המקדש הקודם. מי שהיה בן 20 בבית המקדש הראשון היום הוא בגיל 90, מי שהיה בגיל עשר היום בגיל 80.

אלה ששמחו ורקדו ניסו להתגבר על קול הבכייה ולא הצליחו, כי כל עם ישראל שעוד ראו את בית הראשון שהיה כולו זהב, בנה אותו שלמה המלך, ואילו כאן לקחו כמה דיקטים ועשו בית מקדש - בכל דור יש כאלה שיכולים לראות את בית המקדש.

וזה מה ששאלו סבא דבי אתונא את יהושע בן חנניה אם הוא הצדיק הדור שיכול לבנות את בית המקדש. האם אתה יכול לבנות ביתא באווירא? אתה יכול להוריד בית מקדש של אש? אז הוא הראה להם בית מקדש של אש! יהושע בן חנניה היה צדיק הדור שניצח את כל סבא דבי אתונא והביא אותם למלך. הם היו האפיקורסים הכי גדולים בדור והוא הצליח להרוג את כולם, כמו שהרבי קירב את השלושה אפיקורסים והחזיר אותם בתשובה. יהושע בן חנניה שהיה צדיק הדור לקח את האפיקורסים הכי גדולים שהיו בעולם, 60 סבא דבי אתונא, והביא אותם למלך של רומא עד שהוא הרג אותם לגמרי.

הוא הראה לסבא דבי אתונא אם אתם רוצים להיות יהודים עכשיו תתגיירו, אני מראה לכם בית מקדש של אש. הצדיק הדור יכול לראות בכל דור בית מקדש של אש, הוא יכול להביא את הגאולה לעם ישראל בכל דור ודור.

בשמחת תורה אנחנו מגיעים לייחוד של של יעקב ורחל, זער אנפין ורחל ואז יבנה בית המקדש במהרה בימינו כהרף עין.

אמן