Torah Wisdom
ל"ג בעומר אצל מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א במשך השנים
ההדלקות • יריית החיצים • החלאקה • הנסיעות למירון • שחרית אצל רבי יוחנן הסנדלר • שיעורי ל"ג בעומר • ותורת רבי שמעון בר יוחאי
אין ספק כי אחד מהמעמדים המרטיטים, המיוחדים והמלהיבים ביותר, הוא ל"ג בעומר במחיצת מורנו הרב ברלנד שליט"א. לראות את עמוד האש, מעלה את להב האש, במדורה של אש, לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זהו מחזה שנשאר צרוב בלב ורישומו נחקק לנצח.
ההכנות להדלקה שהיה עורך מורנו הרב ברלנד, עם אמירת התפילות ושיעורי אש להבה, נתנו לכולם הרגשות אדירות, וכלים נפלאים לקבלת אורו של התנא האלוקי. השירה המיוחדת של ילדי הקהילה, ניגוני ההתעוררות לפני ההדלקה, וניגוני השמחה לאחריה, כמו גם יריית החיצים על ידי מורנו הרב שליט"א, דבר שהיה בפני עצמו עבודת פלא, שממש רואים בה את פעולת הצדיק במלחמתו בסטרא-אחרא וחילותיה, וכפי שנרחיב על כך בהמשך.
וגולת הכותרת: הנסיעה לציון הרשב"י הקדוש, כשכל אלו היוו מסה אדירה של רשפי אש, התחזקות והתעוררות לעבודת ה', עם רישומים עזים לכל השנה. ומאחר שעצם ההיזכרות בכך לבד, מביאה להכנה מיוחדת ואחרת לגמרי ליום הגדול ל"ג בעומר, אנו מגישים לפניכם סיקור קצר על ל"ג בעומר בקהילתנו הקדושה במשך השנים, בראשות מורנו הרב שליט"א.
מקום ההדלקה
בשנים עברו, היתה נערכת ההדלקה ברחוב החומה השלישית (מקום מגוריו של הרב ברלנד ורוב בני הקהילה). בתחילה זה היה בגינה הציבורית הנמצאת על פני כביש אחד, כשאת המדורה עצמה בנו צעירי הצאן מידי ערב (במסירות נפש...) לאחר החבר'ה, מקרשים, עצים וכדו', כשבובת 'המן' מתנוססת לה מעל המדורה.
כך גם, בשנותיה הראשונות של ישיבת שובו בנים בעיר העתיקה, היו מדליקים בגינה ליד המקלט, כאשר אז היו שמים שמן בתוך פח גדול ורוקדים סביב המדורה. לאחר שהמקום נעשה צר מלהכיל, ולא היה נוח, הועבר מקום ההדלקה לתוככי רחוב החומה, ברחבה של השיכונים (32-34). כשמתחילה השכנים החילוניים התנגדו נחרצות אך בסופו של ערב, לאחר שהיו מרותקים שעות לחלון בראותם את ההדלקה של מורנו הרב, את השירה האדירה, ההתעוררות והשמחה, הרי שהזמינו מעצמם את בני הקהילה לכל שנה, בשמחה ברצון וחפץ לב.
כבר באותם שנים, עקב הקהל הגדול שנאסף, בנו במקום פרנצ'עס מיוחדים עבור צעירי הצאן, שאף הנעימו בקולם המיוחד את המעמד, בפרט בשירי התעוררות לפני ההדלקה ובשיר המיוחד "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. לכבוד התנא האלוקי רשב"י". כמו כן, המעמד כולו הועבר במעגל סגור לציבור הנשים, שכן בכל אירועי הקהילה גדרי הצניעות נשמרים בקפידה יתירה ומיוחדת, כך, שכשההדלקה נערכה במקום פתוח, הרי שהמקום שהוקצה לנשים היה סגור הדק היטב, ללא יכולת להציץ כלל לקורה אצל הגברים. כך נשמרו גדרי הצניעות במלואם. ורק על ידי הוידאו במעגל סגור יכלו לראות את ההדלקה.
לאחר מכן, הועבר מעמד ההדלקה, לחצר התלמוד תורה ברחוב עידו הנביא. כשהמקום גם שם נעשה צר, בעקבות התרבות הציבור ב"ה מידי שנה באופן מפליא, עבר מעמד ההדלקה מתחילה לאולמי חפצדי ברחוב ירמיהו, ולאחר מכן, בעקבות כך שהאולם חדל מלתפקד כאולם שמחות, עברה ההדלקה לחצר תלמוד תורה רוז'ין ברחוב ישעיהו. כששנה אחרי לחצר סמינר גור ברחוב ירמיהו, כשבכל מקום ישנה גם עזרת נשים, וכן פרנצ'עס מיוחדים לילדים.
בכל שנה לאחר ההדלקה, עמדו הכן אוטובוסים שאורגנו על ידי בני הקהילה למירון, שם היו מתפללים תפילת שחרית עם מורנו הרב שליט"א בציון רבי יוחנן הסנדלר (וכפי שנרחיב על כך בהמשך). לפני שמונה שנים קיבלה הקהילה את השטח המיוחד להדלקה במירון (מקום המשחטה לשעבר), ומאז עברה ההדלקה כולה למירון... וכפי שנרחיב ע"כ בהמשך.
ההדלקה
מורנו הרב שליט"א נושא שיעור חוצב להבות אש כהכנה להדלקה, בו מבאר הרב שליט"א איך השלהבת המוצתת במדורה, היא בעצם נדלקת בליבו של כל אחד מישראל אליו מאיר הצדיק. לפני ההדלקה הרב שליט"א אומר ביחד עם הקהל תפילה מיוחדת שחיבר על הזכות ומעלת הדלקת הלהב, בהילו נרו אור הרשב"י המאיר בלבבות כל בית ישראל.
יריית החיצים
לפני יריית החיצים מורנו הרב שליט"א נוהג לפעמים גם-כן למסור שיעור מיוחד בעניין החיצים הבוקעים את ליבה של הסטרא-אחרא, כשלאחר מכן, הרב אומר ביחד עם הקהל תפילה מיוחדת על עניין יריית החיצים. ואכן, מורינו הרב נוהג לירות כמה שיותר חיצים, לקיים את דברי רבינו בספר המידות שיריית החיצים בל"ג בעומר היא סגולה לבנים, כשהקהל עומד ב'היכון' לתפוס את החיצים הנזרקים, ולשומרם לסגולה ולמשמרת. היו שנים שמורינו הרב היה יורה למעלה ממאה חיצים. אנ"ש מספרים שבהיות הרב שליט"א במרוקו הרב ירה כמאתיים חיצים! מתוך ארבע מאות שהביאו לו.
ריקודים
משנתו של מורינו הרב בעניין הריקודים ידועה, וכמובן שגם בל"ג בעומר רוקדים כל הלילה, כאשר הריקודים נמשכים שעות ארוכות גם לאחר תפילת שחרית, בכדי להמתיק את כל הדינים ולהמשיך ישועות בכוחו של הרשב"י הקדוש.
הרה"ח ר' נחמן הורביץ נזכר, שפעם בהיותו נער צעיר רקד בחצר ציון הרשב"י בל"ג בעומר, כשלפתע מרגיש שמישהו נותן לו יד ורוקד עמו. היה מורינו הרב שליט"א שרקד ופיזז לכבוד הרשב"י, כשבאמצע הריקודים מורינו הרב אומר לו: רבי שמעון 'משפריץ' אור... והתחיל לשיר עמו מורינו הרב שליט"א "בך רבינו נגילה".
באחד השיעורים בל"ג בעומר מורינו הרב עורר את הקהל בעניין הריקודים, ובין הדברים אמר: "כל מי שירקוד באמת בל"ג בעומר, לא יעמוד חולם כמו טיפש בצד – ירקוד באמת! יאמין שרבי שמעון חי, לא ייסע כי השני נוסע, ייסע כי הוא מאמין שרשב"י חי וקיים! וירקוד בהתלהבות, ויתפלל בהתלהבות, לא יהיה טיפש מטופש שיעמוד בצד. כמו שאומר הרמב"ם, שכל מי, שכשרוקדים עומד בצד, הוא שוטה רשע ואפיקורס. לא מאמין בכוחות הצדיקים, לא מאמין בכוחות הריקודים, לא מאמין שהצדיקים יכולים להתעבר כל רגע בכל מי שמתפלל לה'... להתעבר בכל מי שנוסעים אליהם – [מי שירקוד באמת] על-ידי-זה יבטל את כל הגזירות.
החלאקה
תוך כדי הריקודים מורינו הרב גוזז את שערות הילדים שהגיעו לגיל שלוש, והוריהם רוצים לזכות בזכות הקדושה כמנהג ישראל שגדולי ישראל משתתפים בגזיזת השערות. מורינו הרב כתב תפילות נשגבות ומיוחדות על עניין נשגב זה.
מורינו הרב שליט"א נוהג בגזיזת השערות לגזור בשבע מקומות בראש כנגד שבע מחלפות הראש. כאשר מוריד הרב שליט"א כל מקום בו הוא מוריד עושה בכוונה מיוחדת, ומשאיר את מיקום הפאות. קשה לתאר את רושם הקדושה העז שניכר היה על פני הילדים עת זכו לגזיזת השערות מאת מורינו הרב שליט""א.
באתרא קדישא מירון
בשנים הראשונות לא היתה תפילה בציון התנא האלקי רבי יוחנן הסנדלר, אלא אנ"ש היו נוסעים למירון כל אחד בדרכו הוא, ולא היו מתאספים יחד במירון. הרה"ח ר' גבריאל חכם נזכר, איך שהרה"ח ר' יורם יעיש, והרה"ח ר' מיכאל גול היו מלווים את מורינו הרב משני צדדיו בחזור מציון הרשב"י בריצה לכיוון האוטובוסים.
ר' נחמן הורביץ מספר, כי אחד מחסידי 'תולדות אהרן' סיפר לו, את ששמע מאביו שהיה יהודי ליטאי, שפעם בהיותו במירון בל"ג בעומר, ניגש אליו לפתע אברך שחזר זה עתה מציון הרשב"י, הושיבו באמצע הדרך, והחל לדבר עמו בעבודת ה', ועל התכלית האמתית לשמה באנו לעולם. דברים שחיזקוהו מאד. הלה לא הכיר את הדובר אליו, ולא ידע מי האברך שחיזק אותו כ"כ. רק לאחר זמן ממושך נודע לו שהיה זה לא אחר מאשר מורינו הרב שליט"א.
בתקופה מאוחרת יותר כבר החלו להתפלל שחרית עם מורינו הרב בציון רבי יוחנן הסנדלר. היתה זו תפילה מיוחדת ביותר. אורו של הרשב"י היה מורגש באוויר, וכאשר מתחילים היו את התפילה כבר לפני עלות השחר, בנעימה ובניגון. איה הסופר שיתאר את התפילה האדירה, כאשר כל הרי מירון כמו משתתפים בתפילה האדירה, שנמשכה על פני שעות ארוכות. לאחריה היה מורינו הרב שליט"א מוסר שיעור מידי פעם, דיבורי אש קודש המוארים בהארת מירון. לאחר מכן היה מורינו הרב שליט"א יוצא לכיוון הציון הקדוש, בשעה שאחרי תפילת שחרית. שעה שבה השוהים במירון בלילה כבר נסעו לדרכם, והמגיעים למירון ביום עדיין לא הגיעו, וכך היה מורינו הרב, והאנשים בנלווים אליו יכולים להגיע עד הציון הקדוש.
הרחיבי מקום אהלך
עם הזמן, ציונו של רבי יוחנן הסנדלר כבר לא יכול היה להכיל את כל ההמונים שהתווספו מידי שנה לתפילה עם מורינו הרב ברלנד שליט"א. והורגש הצורך במקום מרווח יותר.
בשנת תשס"ט, כבר זכו קהילת שובו בנים במתחם מיוחד משלהם במירון, כשבעניין מסייע ר' בנימין זאבי, לעילוי נשמת אביו הי"ד. משנה זו כבר החלה ההדלקה, ובעצם מעמד כל הלילה כולו במתחם במירון. בשעת לילה מאוחרת, עת הספיק להגיע רוב הקהל, מורינו הרב שליט"א מעלה את אור להב מדורת השמן זית לכבודו של רשב"י, כשההתלהבות האוחזת בקהל אינה ניתנת לתיאור.
מורינו הרב שליט"א היה מתחיל לאחר ההדלקה במנהג יריית החיצים, ומרבה בריקודים, כשמידי פעם מורינו הרב שליט"א, מוסר דיבורים מעוררים ומלהיבים בקדושת היום והמעמד. לקראת אור הבוקר מתחילים בתפילת שחרית בנעימה. תפילה המתחילה כפי דברי רבינו הקדוש בספר המידות בזמירות הבוקר, בנעימה מעוררת המביאה את כל הקהל לרגשי כיסופין נעלים, אותם לא חוו מעודם. התפילה עצמה נמשכת שעות ארוכות בהתלהבות.
לאחר התפילה מוסר מורינו הרב שליט"א שיעור גבוה בתורת רשב"י, שיעור בו ראו לפעמים במוחש איך הרב שליט"א פועל בדיבוריו דברים עצומים. היטב זכור לרבים מהמשתתפים, שנה אחת בה עמדו ראשי המדינה להוביל הסכם שלום הרה אסון. בשיעורו של הרב שליט"א במירון התייחס לעניין. היה נראה בחוש את כאבו של וחששו של הרב שליט"א מהסכנה, ואת ניסיונו של הרב שליט"א לבטל את הגזירה. ואכן לאחר מכן, ירדה ההצעה כמו מאיליה.
לאחר התפילה ממשיכים הריקודים בכוחות מחודשים, כאילו לא היו כל הקהל ערים בלילה כולו.
על רשב"י הקדוש נאמר בגמרא שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, ואכן כבר נאמר באותו מטבע לשון מפי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב: "סמכו על כוחי". "ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור".