"חַכְמוֹת נָשִׁים", החיזוק היומי של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - "פרעה גזר על הבנות, אתה גוזר גם על הבנים - תגיד תיקון הכללי והגזירה תתבטל"

יום א', י"ז תמוז תשפ"ה - "אי אפשר להבין את הדיבור של משה, רק מרים הבינה", אלה דברי קודשו:

עכשיו למדנו על מרים הנביאה שהיא לא פחדה מאבא שלה.

מאז שהייתה ילדה קטנה בת חמש וחצי היא לא פחדה מאבא שלה (עמרם), שהוא היה צדיק הדור שדרכו עברה כל התורה.

עמרם היה יותר צעיר מיוכבד בחודש או בשנה, יוכבד היתה בת 130, אז הוא היה בן 129.

היא לא פחדה מהאבא, אמרה לו, תדע לך שאתה יותר גרוע מפרעה. אתה אבא שלי, נכון, אבל אתה יותר גרוע מפרעה.

מה פרעה עשה בסה"כ? אמר, אני אזרוק את הילדים ליאור, אבל לא את הבנות! את הבנות הוא החיה, הוא השאיר אותן, הוא רצה להתחתן איתן, שהמצרים יתחתנו. זה לא משנה להם, כל אחד יכול לקחת 4, 5 נשים, חמישים ילדים זה 500 נכדים, 5 אלף נינים.

אמרה לו מרים, מה זה? איך אתה משליך את כולן ליאור? אתה יותר גרוע מפרעה, פרעה משליך את הבנים, אתה משליך גם את הבנות!

אז מה זה, בנות יותר חשובות מבנים, הכול זה מהבנות. האישה יולדת והתינוק אצלה תשעה חודשים, אחרי זה התינוק מקבל הכול מהאמא.

אמרה לאביה, תיקון הכללי אחד אתה מבטל את כל הגזירות. בד"כ האישה צודקת, היא יותר אחראית, הוא התינוק שלה, היא הביאה אותו לעולם.

היא אמרה לו להחזיר את אמא לאבא, ומה עושים, היא בצור, אסור לראות אותה בכלל. ופתאום היא רואה שכול הנערות של בתיה מתות, כולן מתו שם אחת אחרי השניה.

ועכשיו בתיה יורדת ליאור, הייתה כולה צרעת, כולה פצעים, כולה שכין, כולה גירודים. יורדת ליאור, היא רק טובלת, היא נוגעת בתיבה - כל הצרעת נעלמה לה, כל הפצעים נעלמו לה.

היא הבינה שיש פה ילד צדיק, ילד קודש קודשים. היא מביאה אותו לפרעה, פרעה רואה שהוא מהול - מה, זה ילד יהודי, מה הבאת לי אותו? למה לא חנקת אותו?!

אומרת לו, לא, זה ילד ישמעאלי. אנחנו כבר 320 שנה במצרים, אחרי לידת יצחק וישמעאל נולד 14 שנה קודם. הישמעאלים כבר מלים את עצמם, שני מליארד ישמעאלים מלים. חצי עולם מל את עצמו, 2 מליארד ישמעאלים, מה אתה רוצה אבא? אני לא עשיתי שום דבר נגדך, חו"ש!

ואז משה מוריד לו את הכתר. משחק איתו, מחבק אותו, פרעה התחיל לאהב אותו והוא משחק איתו, שם אותו בחיק. משה מוריד לו את הכתר, אמרו האִיצְטַגְנִינִים גמרנו, זה כבר לא סימן טוב.

הגיעו למסקנה שישימו 2 קערות, אחת עם דינרי זהב והשניה עם גחלים. ואז הוא הושיט את ידו לדינרי הזהב, בא גבריאל והסיט את ידו לגחלים. משה לקח ממש גחלת ביד ושם אותה בפה בשביל לקרר אותה, ואז הוא נהיה כבד פה.

כי הצדיק הוא כבד פה, את הצדיק אי אפשר להבין בכלל. חוץ ממרים, הרב'ה אומר שאי אפשר להבין את הצדיק, כי ביאורי התורה, הבאר זה ביאורי התורה, זה רק ע"י מרים. כי רק מרים יכולה להבין את משה - אף אחד לא יכול להבין בצדיק חוץ מהאישה, רק היא.

ולכן אשתו של און בן פלת, היא הבינה. "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" (משלי יד א).

"חַכְמוֹת נָשִׁים", זו אשתו של און בן פלת, היא אמרה לו, מה אתה מתעסק עם משה, יצאת מדעתך? השתגעת? תשתה בקבוק יין, הביאה לו בקבוק וודקה והשקתה אותו והוא נרדם ל 24 שעות. הוא קם, כבר כולם היו בלועים באדמה.

אבל קרח אשתו הייתה רְשָׁעִית, כי הכול תלוי באישה, אם האישה רשעית הבעל רשע, אם האישה צדיקה הבעל צדיק - תלוי איזה אישה מקבלים.