החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – "הצדיקים היו מחלקים את הכל לצדקה"

"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָקוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג י)

"גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ" (תהילים קג כ)

יום ב', ח' אלול תשפ"ה – "חזר הביתה רק עם חצי קילו קמח".

אלה דברי קודשו:

עכשיו שמעתי קושיא, למה לא כתוב בצדקה: אם תיתן צדקה תקבל פי 10, כמו שכתוב לגבי השמיטה, אם אתה תחליט לא לעבוד תקבל פי 3 בשישית, בשביעית ושמינית?!

אדם נותן 100 דולר צדקה, יקבל אלף דולר. מי שמחלק צדקות רואה את זה בחוש, אתה נותן צדקה, נותן 100 דולר אחרונים, איך תחזור הביתה?!

נתת 100 דולר, בא מישהו נתן לך בדיוק אלף דולר! נתת את ה 100 דולר של ההכנסת כלה, אמרו לך השידוך מתבטל, אתה נתת את ה 100 דולר האחרונים שלך. אחרי זה אתה בא הביתה בלי אוכל.

כמו שהגמרא מספרת בתענית (דף כ"ד, עמוד א) על רבי אלעזר איש ברתותא (רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי. היה תלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי עקיבא, ומספר פעמים רבי עקיבא חלק על דברים שמסר בשם רבי יהושע ומסרן בלשון אחרת. מאמריו במשנה ובתלמוד מועטים, וכמחציתם בשם רבו - כשפגש גבאי צדקה היה נותן להם את כל אשר בידו, עד כדי כך שהם החלו להתחמק ממנו כדי שלא יתן את כל רכושו. פעם הלך עם סכום גדול כדי לקנות נדוניא לבתו, וראה את גבאי הצדקה בשוק כשהם מנסים להתחבא מפניו. הוא רדף אחריהם, והשביע אותם שיגלו לו לאיזו מטרה הם אוספים כסף הפעם, וכשהשיבו שהם עוסקים בהכנסת כלה של יתום ויתומה - נתן להם את כל כספו, פרט לזוז אחד. קנה בו מעט תבואה ושם במחסן, ואירע נס והמחסן התמלא תבואה. למרות זאת סירב ליהנות מן הנס, ואמר לבתו שהיא תקבל מן התבואה כאחת מכל עניי העיר) שהיה בדרך קבע מחלק את כל הכסף שלו לצדקה, ופעם אחת נתנו לו סכום כסף גדול לקנות לחתונת בִּתּוֹ.

אמרו לו מהמשפחה, יש דברים שאתה יכול לקנות לחתונת הבת. יש לנו כלה, תקנה משהו לחתונה, יש עכשיו חינה, תקנה משהו לחינה, תקנה משהו לשבע ברכות. בסוף הוא מגיע הביתה ואין לו אגורה, הוא מגיע הביתה עם שקית של קמח שהוא קנה עבור חתונת בִּתּוֹ.

לחתונה מגיעים אלף אנשים, הוא צריך להביא טון קמח. טוב בסוף אחרי שחילק את כל הכסף לצדקה נשאר לו פרוטה, שתי פרוטות, הוא קנה בזה שקית של חצי קילו קמח. איך הוא יכנס הביתה עם החצי קילו? הוא צריך לבוא עם עגלה של שקים!

אסם זה האנגר ענק, מחסן ענק שלשם נכנסים כמה טונות. טוב, הוא שם את החצי קילו באסם ונכנס הביתה. המשפחה שאלה אותו, אתה קיבלת אלף דולר איפה מה שהבאת?

הוא עונה, זה הכל באסם! הכל באסם?

אז מגיעה הבת הכלה ושואלת, אבא הביא משהו? עונה אימא, אבא עובד עלינו הוא אומר שהכל באסם. לכי תחפשי באסם, מה נחפש באסם? אין לאבא כלום, אז הוא אומר לנו חפשו באסם.

טוב, הבת הלכה לפתוח את האסם, בכדי לראות בכל זאת מה הוא הביא. אולי הוא הביא כמה תפוזים, כמה שזיפים, כמה תמרים, אבל אי אפשר לפתוח את האסם. אי אפשר לפתוח, מישהו עומד שם בפנים ולא נותן לפתוח.

היא מנסה לדחוף את הדלת ולא הולך, אי אפשר צריכים לשבור את הדלת, כי האסם התמלא בחיטים. כל האסם התמלא עד התקרה וכל החיטים חוסמים את הדלת, אי אפשר לפתוח את הדלת מרוב החיטים.

אשתו אומרת לו, משה מה הבאת? הבאת פה אסם מלא חיטים!

הוא אומר להם, מיד שגילו שהאסם מלא - אני נודר שכל החיטים האלה לחלק מיד לצדקה, אין לבת שלנו יותר מכל העניים.

הצדיקים היו מחלקים את הכל לצדקה.

אז כל זה מדברים שהכפירה הכי גדולה זה בפרשת בהר - השאלה מה נאכל זה הכפירה הכי גדולה!

מה פירוש אתה שואל מה נאכל? הרי ה' אומר אני אתן לך תפוזים בשפע, עגבניות בשפע, חצילים בשפע והכל יגדל ויפרח. ויהיה לך עוד יותר, יהיה לך שפע עד השנה התשיעית, "הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן" (ויקרא כה כא). עד השנה התשיעית תאכלו מהשמיטה, השמיטה תתן לכם כזה שפע שיספיק גם לשמינית וגם לתשיעית.

הכלי יקר אומר שהשמיטה משפיעה לכל ה- 6 שנים, זה לא רק התשעית, זה גם העשירית וה- 11 וה- 12 וה- 13. ולשמיטה השניה יש שפע חדש, השפע יספיק ל- 7 שנים, גם לשמינית וגם לתשיעית, וכן הלאה וכן הלאה.

אדם נותן 100 דולר צדקה והוא לא יודע איך הוא יחזור הביתה, זה ה- 100 דולר האחרונים שיש לו, אשתו אמרה לו תעשה קניות לשבת, אבל תוך 5 דקות בא מישהו ונתן לו אלף דולר. אדם יכול לראות את זה בחוש, "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָקוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג י) - המעשר זה הדבר היחידי שמותר לבחון בו את ה'.

אז שאלנו, שה' יגיד, אם תתן צדקה תקבל פי 10, פי 20, למה רק בשמיטה אומרים לנו שזה ל- 3 שנים?!

כי כל העניין של השמיטה זה הניסיון הכי גדול מכל הניסיונות!

לכן אנחנו קוראים את זה תמיד לפני חג השבועות. כתוב, "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ" (תהלים קג כ), זה רק על השמיטה, אלו החקלאים שמוסרים את הנפש.