היום הייארצייט של התנא יהונתן בן עוזיאל אשר קבור בעמוקה, ציונו הקדוש ידוע כפועל ישועות נפלא ובפרט בעניין הזיווגים, לפניכם תפילה שכתב הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א לומר על ציונו הקדוש:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל יָכוֹל, בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁל הַתַּנָּא הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, שֶׁהָיָה הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין תַּלְמִידֵי הִלֵּל הַזָּקֵן, וְהָיָה רָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה רָאוּי לְהַעֲמִיד אֶת הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה. אָנָּא רַחוּם וְחַנּוּן, זַכֵּנִי לְהַעֲמִיד חַמָּה וּלְבָנָה כְּמוֹ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, וְלִזְכּוֹת בִּזְכוּתוֹ לְיִחוּד חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁזֶּה יִחוּד חָכְמָה וּבִינָה, וְעַל יְדֵי זֶה לִזְכּוֹת לְנֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, וְכַפֵּר לִי עַל כָּל חֲטָאַי וּפְגָמֵי הַבְּרִית שֶׁלִּי, וְיוֹתֵר לֹא אֶפְגֹּם בִּבְרִיתִי לְעוֹלָם, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה, לֹא בִּרְאִיָּה, לֹא בְּדִבּוּר, וְלֹא בְּמַעֲשֶֹה, וְאֶזְכֶּה בִּזְכוּת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹכֵן פֹּה, שֶׁהִנְנִי עוֹמֵד לִפְנֵי צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה נוֹרָאִים, לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", וְאֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת שַׁאֲגוֹת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל הָאַיָּלָה שֶׁהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ", וְאֵיךְ שֶׁהוּא בּוֹעֵט בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִין, וּמוֹרִיד דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת כָּאֵשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל, וּמִכֹּחַ דְּמָעוֹת אֵלּוּ עוֹמֵד וּמִתְקַיֵּם שַׂר שֶׁל יַם שֶׁנִּקְרָא רַהַב, שֶׁהוּא הָיָה הַמְמֻנֶּה עַל תּוֹלַעַת הַשָּׁמִיר, וּמְסָרָהּ לְ-דּוּכִיפַת 520, סוֹד עֶשֶֹר פְּעָמִים אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִיל וּרְעָדָה פַּחַד וְאֵימָה, וְכָל עַצְמוֹתַי רוֹחֲפוֹת מִפַּחַד, וְאַרְכּוּבוֹתַי דָּא לְדָא נָקְשָׁן, אֵיךְ רִמָּה וְתוֹלֵעָה כָּמוֹנִי יָבוֹא לִפְנֵי הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי, רֹאשׁ תַּלְמִידֵי הִלֵּל, הַשָּׁקוּל כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וַאֲשֶׁר יָכוֹל לְהַעֲמִיד חַמָּה וּלְבָנָה, וַאֲנִי בְּרֹב מַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וּמַעֲשַֹי הַמְגוּנִים, מֵעִיז לַעֲמֹד לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל עַל רַחֲמָיו הַאֵין סוֹפִיִּים נִשְׁעָנְתִּי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין קֵץ לְרַחֲמָיו, בִּפְרָט עַל חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ כָּמוֹנִי, שֶׁאֵין יוֹתֵר פּוֹשֵׁעַ מִמֶּנִּי בְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל הַדּוֹרוֹת, וּכְמוֹ שֶׁזָכָה שֶׁכָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ מֵעָלָיו הָיָה נִשְֹרַף, כֵּן תְּזַכֶּה אוֹתִי גַּם כֵּן, שֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת יִשָֹרְפוּ וְיֵעָלְמוּ לְגַמְרֵי, וְכָל מַעֲשַֹי הָרָעִים וְהַמְגֻנִים יֵהָפְכוּ לִזְכֻיּוֹת, בִּזְכוּת שֶׁאֲקַבֵּל כָּעֵת עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי, לֹא לַחֲטֹא יוֹתֵר מֵעַכְשָׁיו וְעַד עוֹלָם, וְלִשְמֹר אֶת עֵינַי וּמַחְשְׁבוֹתַי בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה.