מדוע נכתב על אהרון שבגדיו הם לכבוד ולתפארת? החכמה הגדולה לשזור את החסדים עם הגבורות. מהו סוד המחלוקת שיש במניין הפעמונים שיש במעיל? ומהיכן הגיעו אבני החושן, והאם יש היום את אותם אבני חן? חידושים ופנינים לפרשת השבוע - תצווה מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

"לכבוד ולתפארת":

כי הכהן הגדול מתלבש בבגדי גדולה ותפארת, "לכבוד ותפארת"; מה זה "לכבוד ולתפארת"? איך אפשר להגיד את זה - "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת"!? אלא הבגדים של אהרון זה הלבושים של אדם הראשון! שהכהן גדול נכנס לקודש הקודשים, היה מקבל כזו שפלות, כזו ענווה, והיה רואה את זיו השכינה, היה רואה את זיו החכמה, היה רואה את ה' פנים בפנים.

לשזור את החסדים עם הגבורות:

ר' מאיר הלוי מאפטא כותב בספר "אור לשמים" פרשת תצווה ששם מדברים על "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך ... ויקחו את השש ואת התכלת ואת הארגמן תולעת השני ושש משזר" אז לוקחים "תכלת ארגמן תולעת שני ושש" למעשה תכלת וארגמן תולעת שני - זה חסדים. כי התכלת זה גם צמר, השש זה הגבורות. אבל בציצית התכלת היא הגבורות והלבן זה החסדים, כי אצלנו זה הכל צמר, גם התכלת זה צמר. אבל בגדי אהרן הכהן, בגדי הכהונה - בגדי הכהן הגדול. וזה מחלוקת אם בגדי כהן הדיוט זה היה גם באבנט אז "את התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש" אז על כל שלושה חוטים, היה חוט של שש. חוץ מזה היה גם כן בכל ארבע חוטים, חוט אחד של זהב, עירבו חוט אחד של זהב. אז יחד זה היה יוצא 28 חוטים 28 נימים וכל חוט היה שזור מ28 נימים "והם יקחו את התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש" כי כל אחד היה עשוי משש. מהמילה "שש" לומדים שלקחו שש נימים של תכלת, ושש נימים של ארגמן, ושש נימים של תולעת שני, כלומר את הצמר צבעו בתולעת שני ושש נימים של שש שזה 24, ולכל 6 הוסיפו עוד נים של זהב, עוד חוט דק של זהב. והם לקחו את הזהב, כי הזהב זה מרמז לגבורות. אז יוצא שבכל 28 חוטים אז יש לנו למעשה נוסף לשש לחוט של זהב כפול 4. זה 7 כפול 4 זה 28. יוצא שהיה לנו 7 חוטים, היה לנו 4 חוטים של זהב, על 24 חוטים שהיו עשויים משש וצמר והזהב, זה כבר תכלית הגבורות אז הכל היה שזור אחד עם השני, [וזו הייתה החכמה לדעת] איך לשזור את החסדים עם הגבורות.

המעיל:

וזה סוד המעיל שאהרון הכהן היה הולך עם שבעים ושתים פעמונים. חד אמר שבעים ושתים - רבי יוסי. ורבי יהודה אומר שלושים ושש. אומרת הגמ' בסוף "המזבח מקדש" בפ"ח עמוד ב' בזבחים; שכמחלוקת לנגעים כך מחלוקת לפעמונים. אותו מחלוקת בדיוק כמה מראות נגעים יש? אז תנא קמא אומר שבעים ושתים, ר' דוסא בן הרכינס אומר שלושים ושש. אותו מחלוקת היא ג"כ בפעמונים –שבעים ושתים ושלושים ושש. כי מעיל בא לכפר על לשון הרע והנגעים, זה בא גם כן על לשה"ר. אז המעיל שזה מכפר על לשון הרע זה בא לתקן את הצרעת. כי כיון שאדם הוא רק חושב על השני הוא כבר מקבל צרעת. [מיד כשיש לו] מחשבה על השני לפני שהוא מדבר, אז הוא מקבל איזה פצע כנגד אותו אבר שאותו אדם שייך. כי כל אדם הוא כלול משישים ריבוא, אז אם הוא חושב על מישהו אז הוא מקבל באותו מקום הוא מקבל פצע. אז אם הוא עושה מיד תשובה, קיבלתי פצע כי אני חושב על איזה יהודי. כי כל אדם מחולק לפי שישים ריבוא נשמות אז מיד מקבל צרעת, איזשהו פצע במקום שהוא חושב על יהודי שני הוא מקבל צרעת. אז ברגע שהכהן הגדול לובש את המעיל אז הוא צריך שבעים ושתים פעמונים. לכן הרבי אומר "חלק ליבא" שיש שבעים ושתים צדיקים בדור, בכל דור יש שבעים ושתים צדיקים. והיצה"ר מסית את האדם להרהר על השבעים ושתים צדיקים, אדם צריך לחשוב שכל אחד הוא מהשבעים ושתים צדיקים, כל יהודי הוא מסתמא מהשבעים ושתים צדיקים, אז לכן יש שבעים ושתים פעמונים, יש שבעים ושתים פעמונים, ויש שבעים ושתים נגעים, ויש שבעים ושתים צדיקים. ואחד אומר שיש שלושים ושש צדיקים ושלושים ושש פעמונים, ושלושים ושש נגעים, כי כנגד כל מחשבה שאדם חושב על מישהו, מזה נהיה לו כואב איזה אבר. בגלל שהוא יש לו איזה הרהור על איזשהו יהודי, והפעמונים באים לכפר. ולכן נדב ואביהו הם לא רצו ללבוש מעיל. אחד אמר יש 15 סיבות למה נדב ואביהו הם נשרפו, אחד מהם שהם לא לבשו מעיל. למה הם לא רצו ללבוש מעיל? כי המעיל יש לזה שבעים ושתים פעמונים, וזה צריך להתקרב לשבעים ושתים צדיקים. הם החזיקו את עצמם שהם צדיקים הכי גדולים, הם לא צריכים להתקרב לשום צדיק, אפילו לא למשה ואהרן, אז הם לא רצו ללבוש מעיל, כי המעיל פירוש שהם נכללים בשבעים ושתים צדיקים. ובאמת התיקון של הבן אדם זה שהוא נכלל בכל יהודי ויהודי!!

אבני החושן:

כתוב בפרשת תצווה: "תרשיש שוהם וישפה" (שמות כח, כ), כשאדם נותן צדקה זה "תרשיש שוהם וישפה". "אדם פטדה וברקת" (שם, יז), זה גם אודם, גם פטדה, גם ברקת, "נופך ספיר ויהלום" (שם, יח), "לשם שבו ואחלמה" (שם, יט). אומר התרגום יונתן (שם לה כז) ב"ויקהל", שהכל בא מגן עדן, אין כאלה אבנים. יש אבני חן אומרים שזה תרשיש, שזה שהם, זה אבני חן שאנשים מנסים לדמיין. אבל באמת האבנים האלה הגיעו ישר מגן עדן, דרך הפישון, ומשה דלה אותם מהפישון, את ה-12 אבנים; "אדם פטדה ברקת, נופך ספיר ויהלום, לשם שבו ואחלמה, תרשיש שהם וישפה". כל אחד יכול לקבל את הכוח לדחות את כל המחשבות הזרות, רק על ידי לימוד הגמרא, והלימוד הגמרא בעומק, "יצב גבולת עמים למספר בני ישראל" (דברים ל"ב ח'). רק אם הלימוד הוא ספיר ונהיר (לקוטי מוהר"ן ק"א), רק אם הלימוד בעומק אנחנו יכולים להדף את המחשבות הרעות, לימוד בעומק זה רק על ידי קצות החושן! אומר הרב'ה בתורה ק"א מפרש על פי הפסוק "למספר בני ישראל" שצריך שהלימוד יהיה ספיר נהיר, ספירים כמו אבני החושן. "והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים" (שמות ל"ה כ"ז) אומר התרגום יהונתן שמה שכתוב נשיאים, זה לא מלשון נשיא, אלא זה כמו שכתוב "נשיאים ורוח וגשם אין" (משלי כ"ה י"ד). נשיאים זה לא מלכים או תואר כלשהו של שררה, נשיאים זה עננים. העננים הביאו אבני החשן! מראים לנו אבני חן, הנה זה תרשיש, זה שהם. אבני החשן היו מאירות יותר מהשמש. אבני החשן היו אבנים שהביאו מהקישון, "נחל קדומים נחל קישון" (שופטים ה' כ"א). מחלקת רבי יהודה ורבי חזקיה (בבא בתרא ע"ה ע"א) מה זה אבני כַּדְכֹד? שוהם או ישפה. בנימין קבל את כל המכות, על כן יש לו באבן את כל הגונים. כמה שמקבלים יותר מכות הגונים מתגלים. בנימין קבל את כל הגונים, כי בנימין קבל את כל המכות שבעולם. כתוב "כַּדְכֹד" מחלקת רבי יהודה ורבי חזקיה ויש אומרים מחלקת מיכאל וגבריאל אחד אמר ישפה אחד אמר שוהם. שוהם זה הכל שחור, יש עוד שיטות אבל השיטה של המדרש רבה (במדבר פרשה ב' פסקה ז') זה שהכל שחור. [בבחינת] שחורה בתכלית השחרות, כי הצדיק נדמה שהוא שחור. בנימין זה כל הגוונין כי הוא קיבל מכות, כל הגוונין מאירים אצלו! אדם שקבל מכות לאט לאט מאירים בו כל הגוונין, הצרעת מתקלפת. אדם נולד עם צרעת על היהלומים שלו. כל אדם כולו יהלומים, כל אדם נולד עם יהלומים. כל אחד הוא בן מלך שהוא עשוי מיהלומים. אז הוא צריך לקלף את הצרעת, הוא לא יכול לקלף את הצרעת [בעצמו], הוא צריך בזיונות ומכות. כל מכה שהוא מקבל הוא מקלף את הצרעת. האדם נולד עם גוף מצורע "מישכא דחיוויא". "של נעליך מעל רגלך" אם הוא זוכה הוא מקלף את הצרעת, ולכן צריכים שאנשים יבזו אותו יום ולילה, כמה שמבזים יותר את הבן אדם יותר מורידים לו את הצרעת.

השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו". הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com

אתר שובו בנים מאחל לכל העוקבים והקוראים שבת שלום ומבורך!!