החיזוק היומי – הביזיון מציל ממיתה

יום א', כ"ח אדר ב תשפ"ד

אסתר כל החיים גדלה בלי אבא ואימא, היא רק רקדה עם ה', היא רק התפללה לה', רק ראתה את ה'.

מרדכי היה האומן שלה, בסוף הוא התחתן איתה, היא רק ראתה את ה'. שהיא הגיעה לבית הצלמים לארמון של אחשוורוש היא אמרה, "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (תהלים כב ב).

למה? כי היא קראה לאחשוורוש כלב! "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" (תהלים כב כא), אחרי שאסתר קראה לו כלב - ה’ יתברך אמר: אני רציתי שהוא ימות ואת קראת לו כלב וביזית אותו.

אפילו שזה בינה לבין עצמה, כל ביזיון שעושים לאדם אז חייבים מיתה. הביזיון מציל אותו ממיתה, בחינת רַגְלִין, כי אסתר זה רַגְלִין, אסתר זה שיא ההסתרה.

https://vimeo.com/945564842?share=copy

כתוב בליקוטי הלכות (יורה דעה חלק ב) שאסתר כלולה מכל האנשים. אסתר כוללת את כל האנשים, לכל אישה יש ניצוץ מאסתר המלכה, וכל הנשים הצדיקות בעולם הן ניצוצות מאסתר המלכה.

כי מרדכי היה גלגול של משה, יסוד של משה ומשה זה למעלה מהמזל, למעלה מהטבע.

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁהָעִקָּר לְהִקָּשֵׁר וּלְהִכָּלֵל בִּלְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. פּוּרִים זֶה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לכן כל המועדים בטלים חוץ מהפורים.

מֹשֶׁה מֵת בַּאֲדָר, כִּי אֲדָר זֶה הַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן, לָכֵן מְעַבְּרִים את אַדָּר ב', כִּי ע"י אֲדָר ב' זוֹכִים לִרְאוֹת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת מֹשֶׁה.

המן הרשע יִמַּח שְׁמוֹ לא ידע שמשה גם נולד ב- ז’ באדר, משה נולד ונפטר באותו היום. כי ה’ רצה שמשה ימות בשבועות, ה’ (כביכול) ביקש שהוא ימות בשבועות. ה’ אמר לו, אני רוצה שתמות ביום שנולדתה שזו הסגולה הכי טובה.

משה, אותו יום שהוא נולד זה היום שבו הוא מת, והעיקר שהנשמה של משה ירדה לעולם. ברגע שהוא נולד כבר ידעו על הגאולה, כתוב, "כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי" (אסתר ג ד) - כי מרדכי היה משה ממש שהוא למעלה מהזמן.

לכן משה מת באדר, כי אדר ב' הוא למעלה מהזמן.

וְאֶסְתֵּר בָּאָה לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כי אסתר כללה את כל הנשים בכל הדורות, היא כללה את כל הדורות. ולכן אסתר הכניעה את אחשוורוש, לכן מרדכי הורשה להיכנס לבית אחשוורוש.

הִיא הָאִשָּׁה יִרְאַת ה' שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַנָּשִׁים בָּעוֹלָם. כל זה מובא בליקוטי הלכות (מילה ד’ סעיף כ”ד) שאסתר כוללת את כל הנשים בעולם עד סוף כל הדורות. את מרים הנביאה, את כולם היא כוללת.

אסתר החזירה את הש”ע ריבוא נהורין, לכן זה נקרא מעשה, ש”ע ריבוא נהורין.

אסתר זכתה ל"וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי" (אסתר ד טז), היא צריכה להתאבד לגמרי (שנכנסה לארמון המלך בלי הזמנה), היא ביטלה את עצמה לגמרי, הגיעה לשיא שיא הביטול שיכול להיות.

אסתר כבר ידעה עכשיו אני כבר אבדתי, גמרנו. עכשיו, מהיום (שהוא יודע) שאני יהודיה אז הוא יתלה אותי.

יגיד לה, מה את יהודיה? את לא מתביישת? יהודיה נבזית, מצורעת מנסה לגעת במלך.