ביום שני פרשת תזריע, ליל א' ניסן ראש השנה למלכים נכנסו ראשי חבורת בני הנעורים אל מורינו הרב שליט"א לשמוע חיזוקים והדרכה בעבודת ה' כיצד לנהוג עם צעירי הצאן. 

מורינו הרב שליט"א החל את השיעור בעניין סוגיית בכורות. ולאחר מכן דיבר מעניינא דיומא על כך שיצאו מעזה ובזכות זה בעזרת ה' ההילולא בל"ג בעומר במירון תתקיים כסדרה. לאחר מכן דיבר ממחלוקת הרמב"ם והרמב"ן מדוע אנשי שכם נתחייבו מיתה, והביא את דבריהם באריכות רבה. לאחר מכן סיפר מספר מעשיות מגדולי הדורות. בהמשך דיבר על ואתחנן שמשה רבינו התפלל 515 תפילות על כל מה שיעבור על כל עם ישראל עד כל הדורות. בהמשך עסק בעניין שמשון הגיבור שבגלל שחטפו את אשתו שרף את כל שדות פלישתים. תוך כדי דברים אלו בחריפות מעניין שלום בית, שאדם צריך לדעת שגם נשברת צלחת וכדו' בבית, צריך לדעת ששלום בית יותר יקר מכל צלחת ומכל אגרטל. לאחר מכן דיבר על קבורת רחל, ומכך שיוסף הקפיד על אביו מדוע קבר אותה דווקא על אם הדרך. ואילו את לאה כן מובילים לחברון. ויעקב השיב לו זה הכל על פי הדיבור! ובאמת כיום רואים שכך הווה, כי אם הקבר היה עוד מאה מטר לכיוון בית לחם, כבר לא היו יכולים לבוא ולהתפלל על קברה של מאמע רוחעל בנקל.