חידושים ופנינים לפרשת השבוע נשא - הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ"

"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ" (בַּמִּדְבָּר ד, ב), עַכְשָׁיו זֶה נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ, עוֹלִים לְרֹאשׁ שֶׁל אָדָם קַדְמוֹן, עוֹשִׂים אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל רָחֵל, אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל לֵאָה, בִּמְלַוֶּה מַלְכָּה בּוֹרְאִים אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל רָחֵל – אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל לֵאָה, הָרֹאשׁ שֶׁל רָחֵל זֶה הַנַּעַל שֶׁל לֵאָה, וְהָרֹאשׁ שֶׁל לֵאָה זֶה בָּא מֵעֲטֶרֶת יְסוֹד דְּאִמָא, כָּל זֶה בּוֹנִים בְּמַלְוֶה מַלְכָּה, מְלַוֶּה מַלְכָּה יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַשָּׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, כִּי עַכְשָׁיו פּוֹעֲלִים אֶת הַכֹּל, עַכְשָׁיו בּוֹנִים אֶת הַשָּׁבוּעַ הֶחָדָשׁ, עוֹד אֵין שָׁבוּעַ חָדָשׁ, אֵיךְ שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַכְשָׁיו וְאֵיךְ שֶׁנָּשִׁיר עַכְשָׁיו כָּכָה נִזְכֶּה לְשָׁבוּעַ הֶחָדָשׁ.

"וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם"

אֱלִיצָפָן בֶּן עוּזִיאֵל זָכָה לִהְיוֹת נְשִׂיא שֵׁבֶט קְהָתִי, "מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה", וְאַחֲרֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כָּאן, הַקְּהָתִי, 750, וְאַחֲרֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ לִפְקוּדֵיהֶם, הַכֹּל זֶה עַל פִּי ה', אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ, הוּא שׁוֹאֵל אֶת מֹשֶׁה "וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל. לָכֵן אָשׁוּב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ וְהִצַּלְתִּי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָהּ. וְעַתָּה אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי" (הוֹשֵׁעַ ב, י-יב), "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ, וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי" – הִיא אָמְרָה שֶׁאֶתְנָה הֵמָּה לִי, אֲבָל לֹא, "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ, וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי וְשַׂמְתִּים לְיַעַר וַאֲכָלָתַם חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת יְמֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר תַּקְטִיר לָהֶם וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאֹתִי שָׁכְחָה נְאֻם ה', לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ, וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי". "וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם. וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח" "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". פָּסוּק הֲכִי חָשׁוּב בַּתּוֹרָה, "וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם" (בַּמִּדְבָּר ד' מ"ד) – מֵאָה פְּעָמִים אֵ"ל (31), וְכָל זֶה שֵׁבֶט מְרָרִי, "וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים" (שָׁם שָׁם מח), זֶה הַמִּסְפָּר הֲכִי קְרִיטִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, "וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שָׁם ה, ד). וְלָכֵן מַה כָּתוּב "מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה" (שָׁם ג, כט), הַצַּד שֶׁל תֵּימָנָה - דָּרוֹם, "וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל" (שָׁם שָׁם, ל), הָאֱלִיצָפָן הַזֶּה עָשָׂה אֶת כָּל הַבַּלַאגַן, בִּגְלָלוֹ טָבַע קֹרַח בָּאֲדָמָה, הוּא הָיָה אָשֵׁם שֶׁהָאֲדָמָה נִפְתְּחָה וַיִּבְרָא ה' פִּי לָאָרֶץ, "וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם" (שָׁם טז, ל), "שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי" (שָׁם שָׁם, ח), "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה, הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (שָׁם שָׁם יג), הָיִינוּ בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" – אַתָּה רוֹצֶה לְנַקֵּר לָאֲנָשִׁים אֶת הָעֵינַיִם? "לֹא נַעֲלֶה". "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד" – פֹּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כּוֹעֵס, "וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" – אֲפִילוּ חֲמוֹר לֹא לָקַחְתִּי מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַחֲמוֹר – הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ הַפְּרָטִי, "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר", כִּי אַהֲרֹן הוּא נִצְחִי, אַהֲרֹן לֹא מֵת, כְּשֶׁמֹּשֶׁה אָמַר שֶׁהוּא מֵת לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין לוֹ, עַד שֶׁהוּא הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַמִיטָה מְרַחֶפֶת עַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. "וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי ה' אִישׁ מַחְתָּתוֹ" – כַּמָּה? "חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת" – אוֹמֵר הַמְּגַלֶּה עֲמוּקוֹת (אוֹפַן קפ"א) לָמָּה 250? כְּנֶגֶד אַנְשֵׁי סְדוֹם, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים, "וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" (בְּרֵאשִׁית יח, כו), אַדְּרַבָּה, תָּבִיאוּ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, הַחֲמִשִּׁים הַחֲמִשִּׁים הַחֲמִשִּׁים הַחֲמִשִּׁים הַחֲמִשִּׁים הָאֵלֶּה, הֵם מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם, הֵם פָּסְקוּ לְמֹשֶׁה מִיתָה, הֵם הַצֶּאֱצָאִים הַיְשִׁירִים שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם, וְהֵם פָּסְקוּ לֶאֱלִיעֶזֶר מִיתָה, הֵם פָּסְקוּ לְאַבְרָהָם מִיתָה, "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ" (שָׁם יד, יא), "וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (בַּמִּדְבָּר טז, יח).

"בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה"

הקדוש ברוך הוא כתב בראשית הוא היה צריך לכתוב מראשית, בא אליהו הנביא ואמר לרבי שמעון בר יוחאי תדע לך שבהתחלה היה כתוב מראשית וה' בקע את המ' והפך את זה לב', איך שהתורה נכתבה אנחנו לא יודעים, כתוב "בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה" (במדבר ז, א) ורש"י אומר כלות בלי ו' ואצלנו זה עם ו', חרן רש"י אומר זה נ' הפוכה, יוצא שלרש"י היה כתיב אחר, היה חרן עם נ' הפוכה והיה כלות בלי ו'. "בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה" כי הלוחות [הברית] זה חתן וכלה, כל חתן וכלה זה חיבור הלוחות, חתן וכלה זה חיבור הלוחות וזה לא הגופות, אם זה [חיבור] הגופות (- היינו בשביל תאוות) אז מתגרשים, אצל החילונים אחרי שבוע כבר מתגרשים, אחרי שבוע כבר גמרנו, כי עד עכשיו זה היה רק הצגה כזאת כדי לקבל תקציבים ולקבל תמיכות ולקבל דירה אבל אחרי שבוע מיד מתגרשים ואין להם שום טעם להיות ביחד, החילונים מתגרשים אחרי שבוע, ושבעים אחוז לא רוצים להתחתן, בתל אביב שבעים אחוז לא מתחתנים.

"מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו"

הַסִּפְרִי שׁוֹאֵל בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת בְּפֶסַח כִּי עַנְנֵי כָבוֹד הִתְחִילוּ בְּפֶסַח בְּ-ט"ו, סֻכּוֹת זֶה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וְלָמַדְתִּי חִדּוּשׁ שֶׁצְּרִיכִים מְחִילַת עֲווֹנוֹת, אָדָם אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שׁוּם עָווֹן, כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַסֻּכָּה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם עָווֹן, אִם אָדָם רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לַסֻּכָּה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם עָווֹן, רַק אַחֲרֵי יוֹם כִּפּוּר, לָכֵן אֶת הַסֻּכָּה לוֹמְדִים מִכַּנְפֵי הַכְּרוּבִים כִּי כָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה מִכַּנְפֵי הַכְּרוּבִים "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט), וְאוֹמֵר ר' אַבְרָהָם בֶּן ר' נַחְמָן שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, יֵשׁ שְׁנֵי כְּרוּבִים בַּשָּׁמַיִם וּמִשָּׁם קִבְּלוּ תּוֹרָה.

השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו". הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com

מערכת אתר שובו בנים מאחלת לכם הקוראים והעוקבים שבת שלום ומבורך!!!