ההילולה הקדושה של מוהרנ"ת מברסלב ב- י' טבת תחול השנה בליל שישי אור לעשרה בטבת.

כהכנה רבא לקראת היום הגדול, יום היארצייט בו עולה נשמת הצדיק ומשפיעה אור גדול לעולם, אנו מביאים את דברי מורינו כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. מתוך שיעור שנמסר בהילולת רבי נתן מברסלב התשע"ז.

אז עכשיו בעשרה בטבת אנחנו זוכים ליחידה דיחידה שלא זוכים לזה בכל השנה ל״קדקד נזיר אחיו״.

תמיד עשרה בטבת חל בפרשת ויחי חוץ מהשנים תשס״א תשפ״א תשפ״ד תת׳׳א תת׳׳ח. עכשיו זה עשרים שנה שזה חל תמיד בפרשת ויחי, חוץ מהשנים שהזכרנו תשס׳׳א עשרים שנים, תשפ׳׳א שלוש שנים, תת׳׳ח שבע שנים, שזה יהיה בפרשת ויגש .אנחנו עכשיו בפרשת ויחי ב׳׳וקדקד נזיר אחיו", שיוסף ״וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים״ (בראשית מט), בזכות שירו בו חיצים במשך עשרים ושתים שנה, אז הוא זכה ל׳׳קדקד נזיר אחיו" ליחידה דיחידה. כמה שיורים יותר על אדם חיצים, אז ככה הוא זוכה ליחידה דיחידה.

עכשיו עשרה בטבת שזה כמו יום כיפור. כתוב בדבר בעתו ובכל הספרים שזה דוחה שבת ולכן אף פעם זה לא חל בשבת, רק כשיבוא בית המקדש, יחול גם בשבת, כי אז זה היה על פי הראיה. אבל עכשיו זה מסודר שעשרה בטבת לא חל בשבת, כי אחרת זה היה דוחה שבת, כי הוא אפילו יותר גדול מיום הכיפורים, כי עכשיו אנחנו זוכים אחרי שחנוכה היה חותם בתוך חותם, אז כולם חתומים בחותם בתוך חותם, אז זוכים לכפרה אמיתית שזה עשרה בטבת.

כי טבת, כתוב בספר הקרניים מאמר ו' שחודש טבת זה חודש הטובות, תקבר בשיבה טובה זה יוצא טבת, תקבל ברכות טוב זה טבת, שמי שנפטר בטבת או נולד בטבת מובטח לו שהוא בן עולם הבא. אם אדם נפטר בטבת, כמו הקוצ׳קר כמו בעל התניא, כמו ר׳ נתן, כל הצדיקים, הרב אשר זאב מטבריה, הרב של טבריה שרק הוא תמך בר׳ ישראל בער, רק הוא הכניס אותו לביתו, אחרי שכולם זרקו עליו אבנים ועגבניות, חמש שנים זרקו עליו, הוא לא הלך לאכול בלי ישראל בער, ישראל בער יאכל אצלי, הרב אשר זאב ז׳׳ל הוא לא אכל אף פעם בלי אורח.

אז עכשיו עשרה בטבת שאנחנו אחרי החותם בתוך חותם, אחרי החותם של הפח שמן זית זך שחתום בחותם הכוהן גדול, אנחנו רוצים שהכהן גדול יחתום אותנו. ר׳ נתן התפלל בליקוטי תפילות שהכהן גדול יחתום אותנו, שיבטל לנו את כל הגזרות שבעולם. כמה שיבזו את הבן אדם אף פעם זה לא יספיק לו, אפילו רק על חטא אדם הראשון, צריכים לבזות אותו מיליארד ביזיונות. דוד המלך היה אדם הראשון. העשרה מאמרות אומר מילא דוד המלך בסוף ימיו חטא בחמש שנים אחרונות, אבל על מה שישים וחמש שנה רודפים אותו? הוא הרג את גלית רודפים אותו, על מה רודפים אותו? לא היה שום טענה נגדו, אז הוא אומר הוא אדם הראשון.

כשבחור נפטר בגיל עשרים, הוא נפטר בגיל מאה עשרים, ר׳ אלעזר בן עזריה אומר הרי אני כבן שבעים שנה, אז הוא היה בן שמונה עשרה, כי הוא השלים את החמישים שנה של שמואל הנביא, של שלמה המלך.

כי עכשיו בעשרה בטבת צריך לרדת בית מקדש של אש, ולכן בעצם היום הזה, זה היום הכי גדול בשנה, כמו יום הכיפורים, ״בעצם היום הזה נימול אברהם״ זה יום הכיפורים, ואז אומר רש״י שהוא גם נולד, אם הוא נולד הוא גם נפטר, כי הגמרא אומרת בר״ה בדף י׳ ע״ב שלפי ר׳ אליעזר זה א׳ תשרי ולפי ר׳ יהושע זה א׳ ניסן, רש״י אומר לא, בעצם היום הזה זה יום הכיפורים.

עכשיו אנחנו בלוחות שניות, עכשיו מקבלים את הלוחות מחדש, יש לנו את כל התפילות של יום כיפור ויותר מזה אנחנו עכשיו אחרי חותם בתוך חותם. ובפורים אנחנו נהייה בחומה השלישית, זה שלוש חותמות תיבנה חומת ירושלים, אומר ר׳ נתן בעירובין (דף כב) חומת חומה, זה חותם בתוך חותם, חומה בתוך חומה, אנחנו בחומה השלישית, שבנו את זה שמעון והלל ורבן גמליאל הזקן הסבא הבן והנכד, הם בנו.

כי יעקב ״ תחיית המתים. כי השבטים זכו לתחיית המתים, וזה שכתוב בזהר דף קסה, זוהר שלח לך ששערי ירושלים של מעלה, על כל שער עומד ראובן שמעון לוי יהודה, וכל אחד צריך להיכנס לשער של אש, כי לעתיד לבוא, כשנכנסים למעלה, בוודאי שצריכים לעבור שער של אש, אבל גם ירושלים של מטה היא תתפשט בכל ירושלים, ויש יי') עשר שערים וכל שער יהיה שער של אש, וראובן יעמוד, יבוא משיח ויבנה ירושלים של אבני קדקוד וסנפירים, סנפירים ע:־ וספירים. אז יהיה שערים של אש, יצטרכו לעבור בתוך שערים של אש.

רק מי שלא היה לו שום פגם עינים, כי כל העבודה זה  רק פגם עינים, ר׳ נתן מביא בהלכות נזקי שכנים שכל העבודה זה רק על פגם העינים, כי כל התשובה זה בעיניים, כל העבודה זה רק על פגם העיניים, כי אדם לא רואה דבר, מה שהוא רואה זה שדים ורוחות, הוא לא רואה נשים, הוא רואה שדים ורוחות, הוא רק רואה את הקליפה שמקיפה את העור של הנחש.

כמו שכתב בבכורות ״ בדף ז ע״ב שחמור נולד עם עור על הפנים, את העור הזה מותר לאכול. כל אחד נולד עם עור של חמור. כתוב בצלם התהלך איש כתוב בצלם אלוקים ברא את האדם, h בצלם התהלך איש, זה הצלם השלילי, הצלם של הנחש. יש צלם של נחש, צלם של עקרב, צלם של חמור, של כלב. כל הנאצים זה צלמים של נחשים. הרי כל אחד היה לו שבע ראשים, שר׳ אחא בר יעקב כתוב הפיל את הראשים (בקידושין כט ע״ב), כי הישיבה של אביי זה היה הגנגסטרים (בריונים אנשי זרוע) שהתעללו באשה, חתכו אותה לחתיכות חתיכות.

אדם לא יודע מה הוא היה גלגול קודם, איזה פיראט (שודד ים), הוא היה איזה גנגסטר, הוא היה איזה קרימינל (פושע) הוא היה, הוא לא יכול לדעת. וצריכים להדפיס את זה בגלגולי נשמות. בכט ע״ב בקידושין על ר׳ אחא בר יעקב, שכל הישיבה של אביי, כל התלמידים שלו, הם היו הגנגסטרים של הגבעה (בני בנימין שהתעללו בפלגש בגבעה שופטים פרק כ), ורק בקשו הסגרה של שלושה פושעים ארבעה פושעים משבט בנימין והם לא רצו אז הכחידו שבט שלם, בשביל איזה פגם אחד הכחידו את כל השבט בנימין.

בן אוני רחל רואה את הבן אוני את רוב שבט בנימין שיכחד, ויעקב רואה את השש מאות שיישארו, וביניהם שאול בן קיש, שכתוב בו ״משכמו ומעלה״ וזה שאמרה מיכל בת שאול לדוד שרקד לפני ארון האלקים השב מפלישתים שבחיים לא ראו אצל אבא שלי עקב ואגודל, אני לא מבינה מה קורה עם הבעל שלי, הוא קופץ מתהפך, מה הולך שם? הוא עושה את זה לכבוד הארון, לכבוד הארון הברית, לשמח אנשים.

כי עיקר השמחה זה רק על ידי ריקודים כי אי אפשר לכנס לחלל הפנוי רק על ידי ריקודים כי רק דוד יכול להיכנס לחלל הפנוי לכן כולם אמרו תהילים וספר איוב הזוהר אומר בדף רצ״ט שאדם הראשון אמר את התהילים, אמר את ספר ,r איוב ברגע שגרשו אותו מגן עדן. ברוב שרפי בקרבי תנחומך ^ ישעשעו נפשי אומר הפרקי דרבי אליעזר ב19 שזה מיד אחרי | שהוא גורש מגן עדן, אז הוא אמר את המזמור הזה ברוב שרפי בקרבי, מה פתאום אני מגורש מגן עדן, הוא וחווה צמים כמעט עד עשרה בטבת.

היום זה היום הכי קצר עד עשרה בטבת הם עוד צמו, ״ עשרה בטבת פתאום התגלה להם האור התגלה להם שהיום מתחיל להתארך, עד עשרה בטבת היום עדין קצר, עשר שעות ועשר דקות, הזריחה בשש וארבעים, והשקיעה בארבע וחמישים, עשר שעות ועשר דקות. הנס שכבר השקיעה מתאחרת, אז מתחילים לראות טיפה אור. אדם וחווה צמו עד עשרה בטבת, הם לא הפסיקו לצום, הם צמו בכו אחר כך H עד שהם ראו שהיום ממש מתארך, אפילו שהשקיעה כבר התחילה להתארך, הוא עשה חנוכה.

חנוכה לפי בית שמאי, חנוכה לפי בית הלל. כי בחנוכה חוזרים הרב׳ה אומר (תורה ב תנינא) הש״ע ריבוא אורות, לכן המנורה זה שמג שבעה ושבעה 343 7x7x7 = גמט' שמג למה זכריה חוזר ראיתי והנה מנורת זהב כולה, כולה זה שכל עם ישראל זה מנורת זהב, כל יהודי זה מנורת זהב. ר׳ נתן אומר שאסור לדבר על שום יהודי, כל יהודי רוצה לחזור בתשובה, רק אנחנו לא יודעים איך לעורר אותם, זה רק על ידי שירים וריקודים, כמו שדוד המלך התהפך וקפץ כמו h באוויר, ועל ידי זה הוא החזיר את כל עם ישראל בתשובה, על ידי הריקודים האלה, שלא היה תינוק ותינוקת עם הרהורים רעים, כמ״ש בנינו כנטעים מגודלים מנעורים h אומר שהבנות היו כמו אבנים והבנים היו כמו עצים, לא היה שום הרהורים.

כי אם לא, לא היה יכול להיות בנוי בית המקדש. אם אחד יהיה לו הרהור והוא יכנס לבית המקדש, על המקום הוא יישרף, לא יכול להיות שיש בית מקדש ויש איזשהו הרהור. עד שאדם לא יהיה נקי מכל הרהור, לא יכול להיות בנוי בית המקדש, הוא יבנה הוא יישרף. ההרהורים זה אש הגיהינום. הרב׳ה אומר בתורה יט שיש שבעים מדורות שבוערים בתוך הבן אדם, אבל עם טיפה דעת בן אדם יכול להכניע את הכל (תורה ח תנינא אות ב המח מחיצה פרוסה בפני התאווה), עם טיפה דעת (בתורה עב דעת צח כל שהוא מפקיע מנסיון התאווה).

ודעת אי אפשר שיהיה בלי קצות החושן. בלי שלומדים תשובות מהרי״ק, על הדוכסית שהייתה אוהבת ישראל והיא בטלה את הגזרות של בעלה. כל אחד צריך ללמוד תשובה ג׳ בדחילו ורחימו, על הדוכס שחייב אותם בחמש אלף אדומים או לבנים והעשירים נתנו אלפים חמש מאות ושאר העם נתן אלפים חמש מאות, בסוף הדוכס אמר אני לא אחזיר את זה לעולם, אני פשטתי את הרגל וכולם התייאשו. כתוב בש״ך בסימן שנ״ח שאין דבר כזה להתייאש, הש״ך אומר אין מציאות :ן 1להתייאש, אדם לא מתייאש לעולם, אפילו אוניה טובעת הוא *’?r לא מתייאש.

אבל יש הלכה וזה גם מובא ע' בשולחן ערוך אפילו אוניה טובעת וכל הרכוש טובע, אבל מה שמצילים חייבים להכריז כי המאבד לא התייאש, זה גם דינא דמלכותא, וגם זה הנהגה טובה, שאין דבר כזה ייאוש, אדם לעולם לא יכול להתייאש, אדם לא מסוגל להתייאש, הוא תמיד מקווה שהוא ימצא את זה פעם, אבל בינתיים יש רשות לאחרים להשתמש. עם זה כתוב בדף כ״ז ע״ב בפרק אלו מציאות שנותנים רשות כל אחד אומר איבדתי מאה דולר, טוב מי שימצא את זה שישתמש בזה, אני לא יודע אם אני אמצא, אז אני אמצא אלף, אני אקח אלף, זה כזה תקנת השוק.

ובסוף התברר שבכלל לא מדברים ממציאות, כי פירות מפוזרים זה כתר, ומעות מפוזרות זה חכמה, כמ׳׳ש ״בצל החכמה בצל הכסף״ (קהלת ז יב) הכסף בא על ידי החכמה, אדם לומד תורה אז יהיה לו כסף, הוא לא לומד תורה הוא לא יצליח אף פעם, לא לאסוף כסף ולא לעבוד. כי ״בצל החכמה בצל הכסף״ הכסף בא מלימוד התורה, אם הוא לומד תורה בעיון [יותר מהכסף] וכריכות של נחתום זה כבר הבינה, שברשות הרבים זה הדעת, עד שמגיעים ללשונות של ארגמן שזה המלכות, שיש שם את הגוונין.

וניצי פשתן זה הנשמות של הרשעים, שקין מביא פשתן, אין לו רימונים, אין לו תאנים, גם, הוא היה יכול לבקש מהבל כיבשה ולהקריב אותה, אלא שקין כשנולד נאמר עליו קניתי איש את ה׳ אומר התיקוני זוהר קניתי איש את ה', הוא היה נראה כעין דוגמה של מעלה, כי לא סתם הביא את השם, כי קין יש לו ה׳ גבורות ושלושה חסדים, והבל הפוך ה׳ חסדים ושלושה גבורות (שער הפסוקים בראשית דרוש ד'). אז הבל [-]. ה׳ מקבל את הקרבן של הבל, זה לא פירוש שהוא לא מקבל את של קין, רק הכוונה ש הוא אומר לקין, אתה לא ממתיק את הגבורות שלך.

כי להפך לאדם שיש יצר הרע יותר גדול, אז יש לו עבודה יותר קשה, אדם שיש לו רק חסדים אז יש לו עבודה יותר קלה, אז מה אתה מתגאה על הרשע? מה אתה מתגאה על זה שיש לו גבורות? מה אתה מתגאה על זה שהוא נכשל? אז ברגע שהבל התגאה, אז הוא חייב מיתה, תעזור לקין, תעזור לאחיך, יש לו ה׳ גבורות ושלושה חסדים, לך יש ה׳ חסדים ושלושה גבורות.

בנות צלפחד הם היו כולם גבורות (שער הפסוקים פנחס ד׳׳ה ותקרבנה -בנות צלפחד הן ה' גבורות חגלה מלכה ותרצה ממותקות מחלה ונועה לא ממותקות). ולכן מחליפים את הסדר, כי שלש היו גבורות ושתים היו חסדים, לכן צריכים להחליף את הסדר, כי בבחינה של חסדים אפילו השלש היו גבורות. וצריך להמתיק את הגבורות, P והבל היה צריך לעזור לקין להמתיק את הגבורות!