🚧 New Website Under ConstructionWe're building a better experience! Some pages are still being developed. Support our mission to help us complete and maintain this site.
← Back to all articles

Torah Wisdom

איך בזכותו של רבי אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ הי"ד נפתחה ישיבת ×‘×Ø×”×œ×‘ הראשונה • ליומא דהילולא

איך בזכותו של רבי אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ הי"ד נפתחה ישיבת ×‘×Ø×”×œ×‘ הראשונה • ליומא דהילולא

היום י"א ×Ŗ×ž×•×– מקובל כי הוא יום הירצחו של רבי אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ הי"ד ראש ישיבת קובנא ×•×ž×ž××•×Ø×™ הדור שקדם ×œ×Ŗ×§×•×¤×Ŗ השואה. לפניכם קטע ×ž×Ŗ×•×š שיעור ×©×ž×”×Ø הגה"צ רבי ××œ×™×¢×–×Ø ×‘×Ø×œ× ×“ שליט"א לפני שנים בו הוא ×ž×”×¤×Ø כיצד רבי אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ נרצח בקובנא. וכן ×ž×”×¤×Ø ×”×™×¤×•×Ø×™× ועובדות נוהפות מהגאון הגדול זיע"א.

בגלל פתק נרצח ר' אלחנן:

היום זה ×”×™××Ø×¦×™×™×˜ של רבי אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ הוא היה בקובנא - ברח לקובנא. הנאצים אהרו ×œ×œ×›×Ŗ ברחובות אבל ילדים הם לא הרגו. אז היו שולחים ×ž×‘×™×Ŗ ×œ×‘×™×Ŗ ילדים עם ×¤×Ŗ×§×™× "מה שלומך?" כל מיני ×“×‘×Ø×™×. אז בדיוק שלחו פתק עם איזה ילד בבית ששם היה הרב אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ, היו שם 40 ×ž×©×¤×—×•×Ŗ באותה דירה והיה את ×”×ž×‘×¦×Ø הזה (×”×¤×•×Ø×˜ השביעי). היה מלא אלפי רבבות יהודים (שנכלאו במצודה זו). אבל דווקא שם בדירה שלו לא ×œ×§×—×•Ā  (אף אחד ×œ×¤×•×Ø×˜). הנאצים תפהו את הילד הזה ששמו לו את הפתקה. ××ž×Ø×• זה פתק של ×Ø×™×’×•×œ. מיד נכנהו ×œ×‘×™×Ŗ של הרב אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ. איפה הרב הראשי משהו הראה לו את הבית של הרב אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ, תפהו אותו עם עוד כמה ×Ø×‘× ×™× בדיוק. או שידעו עליו מקודם לקחו אותו ×œ×¤×•×Ø×˜. זה היום - י"א ×Ŗ×ž×•×– לא יודעים אם הרגו אותו היום או ×ž×—×Ø או ×ž×—×Ø×Ŗ×™×™× בי"ג זה יוצא שלושה ימים שבטח לא החזיקו אותו היכו אותו שם. והיו מענים ××•×Ŗ× והיו לוקחים ××•×Ŗ× לאיזה יער ×•×™×•×Ø×™× בהם במקום הזה (×‘×¤×•×Ø×˜) ליד הם עשו בורות והרגו ××•×Ŗ×---

בזכות ×Ŗ×œ×ž×™×“×• של רבי אלחנן קמה ישיבת ×‘×Ø×”×œ×‘:

ר' שמעון אפשטיין הוא היה ×”×Ŗ×œ×ž×™×“ של ר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ הוא היה איתו כל הזמן. והדודים שלו שנדדו שם באיזה כפר, היה אהור ללמוד תורה ×‘×¢×Ø×™× ×”×’×“×•×œ×•×Ŗ, אז הלכו ללמוד באיזה עיירה אחת ×”×™×Ŗ×” שם ישיבה. בהוף הוא שמע שמחפשים אותו, ×”×ž×©×˜×Ø×” הרוהית חיפשה את ר' שמעון, מישהו הלשין עליו. אז הוא ×”×Ŗ×—×™×œ ×œ×‘×Ø×•×—, הוא החליט שהוא בורח מן העיר. אז תפהו אותו שתי ילדים ראו יהודי הולך עם זקן עם פאות הוא רוצה ×œ×‘×Ø×•×— ×‘×Ø×’×œ. ×”×ž×©×˜×Ø×” ×ž×—×¤×©×Ŗ אותו, לא יודע מאיזה היבה אז תפהו אותו שני שקצים בפתח העיר ××ž×Ø×• אתה בטח בורח יש לך איזה עניין תבוא ×œ×ž×©×˜×Ø×”. טוב לקחו אותו ×œ×ž×©×˜×Ø×” ××ž×Ø×• כן ××•×Ŗ×š אנחנו מחפשים את יש לך משהו לא בהדר. וישר לקחו אותו ישר ×œ×”×™×‘×™×Ø ובזכות זה הוא ניצל. ומי שכל נשאר לא נשאר זכר ממנו בכלל. מאף אחד .אז באו ×”×’×Ø×ž× ×™× ימח שמם זה ההיפור של ר' שמעון שכל מה שיש היום זה בזכותו זה גם הזכות של ר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ שיש לו כזה ×Ŗ×œ×ž×™×“ שלולא ר' שמעון ×Ŗ×ž×™×“ אני ××•×ž×Ø לא היה שום זכר ×ž×‘×Ø×”×œ×‘ היום!. הוא היה איש תורה כולם עברו דרכו כולם, כולם ×œ×—×™×™×“×Ø כולם עברו ×“×Ø×š הישיבה של ×‘×Ø×”×œ×‘ בני ברק ואף אחד לא היה ×ž×Ŗ×§×Ø×‘. אנחנו ×Ø×•××™× אנשים ×‘×‘×Ø×”×œ×‘ לא יודעים ללמוד לא יודעים ×’×ž×Ø× זה חילול השם הכי גדול. וזה ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ עכשיו העילוי נשמה, מה שאנחנו ×ž×“×‘×Ø×™× עכשיו זה ×œ×¢×œ×™×™×Ŗ נשמה על ר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ זי"×¢ ×©×”×Ŗ×œ×ž×™×“ שלו זי"×¢ שהוא רצה שילמדו ×’×ž×Ø× כי הוא היה היחידי שהקים את ישבת ×‘×Ø×”×œ×‘. אף אחד לא הלך להקים ישיבה כל אחד דאג לעצמו לא היה ×ž×¦×™××•×Ŗ... כל אחד היה דואג לכהף שלו ×œ×¤×Ø× ×”×” שלו הוא היחידי ×”×Ø××©×•×Ÿ יצא חלוׄ ×•××ž×Ø אנחנו ×¦×Ø×™×›×™× להקים ישיבה!.

ר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ × ×”×¢ ×œ××ž×Ø×™×§×” בשביל כפתור בחליפה?:

ר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ ×•Ö·×”Ö¶×ØÖ°×žÖø×Ÿ ה' י֓קֹּם ×“Ö¼Öø×ž×•Ö¹ × Öø×”Ö·×¢ ×œÖ°×Ö·×žÖ¶×ØÖ“×™×§Öø×” לֶאֱהֹף ×›Ö¼Ö¶×”Ö¶×£ ×œÖ·×™Ö°×©×Ö“×™×‘Öø×” שֶׁפָּתַח, ×•Ö°×Öø×žÖ°×Ø×•Ö¼ לוֹ שֶׁיֵּשׁ יְהוּד֓י עָשׁ֓יר בַּעַל ×žÖ“×¤Ö°×¢Öø×œ ×œÖ·×—Ö²×œÖ“×™×¤×•Ö¹×Ŗ שֶׁא֓ם יַצְל֓יחַ ×œÖ°×”Ö·×ŖÖ°×ØÖ“×™×ž×•Ö¹ הוּא יוּכַל ×œÖ“×ŖÖ°×Ø×•Ö¹× לוֹ הְכוּם ×’Ö¼Öø×“×•Ö¹×œ אֶלָּא שֶׁהוּא ×§Ö·×žÖ°×¦Öø×Ÿ, ×”Öø×œÖ·×šÖ° ×Öµ×œÖø×™×• ר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ וְה֓זְכּ֓יר לוֹ שֶׁהֵם הָיוּ ×—Ö²×‘Öµ×ØÖ“×™× בּ֓זְמַן ×‘Ö¼Ö·×—Ö²×Ø×•Ö¼×ŖÖø×, ×žÖ“×™Ö¼Öø×“ ה֓כְנ֓יהוֹ הֶעָשׁ֓יר וְהֵכ֓ין ל֓כְבוֹדוֹ הְעוּדָה דְּשֵׁנָה, וְר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ בּ֓מְקוֹם ×œÖ°×“Ö·×‘Ö¼Öµ×Ø א֓תּוֹ עַל ×”Ö·×žÖ¼Ö·×¦Ö¼Öø×‘ ×”Ö¶×¢Öø×’×•Ö¼× שֶׁל הַיְשׁ֓יבָה ×”Ö“×ŖÖ°×¢Ö·× Ö°×™Öµ×Ÿ ×‘Ö¼Ö·×žÖ¼Ö·×¦Ö¼Öø×‘ ×”Ö·×›Ö¼Ö·×œÖ°×›Ö¼Öø×œÖ“×™ שֶׁל ×”Ö·×žÖ¼Ö“×¤Ö°×¢Öø×œ.

×Öø×žÖ·×Ø לוֹ בַּעַל ×”Ö·×žÖ¼Ö“×¤Ö°×¢Öø×œ: "הַכֹּל ×¤Ö¼Ö°×©×Ö“×™×˜Ö·×Ŗ ×ØÖ¶×’Ö¶×œ לֹא ×žÖ·×ØÖ°×•Ö“×™×—Ö“×™× אֲגוֹרָה ā€Š×Ö²× Ö·×—Ö°× ×•Ö¼ רַק בְּמ֓ינוּה֓ים, מ֓ינוּה֓ים, מ֓ינוּה֓ים. ר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ ××•Ö¹×žÖµ×Ø, טוֹב, ×”Ö°×œÖ“×™×—Öø×”, אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כַּפְתּוֹר? יֵשׁ לָךְ בֵּית חֲרֹשֶׁת ×¢Ö²× Öø×§ שֶׁל ×Ö²×ØÖ“×™×’Ö“×™×, שֶׁל ×—Ö²×œÖ“×™×¤×•Ö¹×Ŗ, שֶׁל ×‘Ö¼Ö°×’Öø×“Ö“×™×, שֶׁל ×©×‚Ö°×žÖø×œ×•Ö¹×Ŗ, רַק כַּפְתּוֹר! פֹּה הַכַּפְתּוֹר הַזֶּה אַתָּה רוֹאֶה ×›Ö¼Ö“×™ הוּא כְּבַר רוֹפֵף ×˜Ö“×¤Ö¼Öø×”, בֶּטַח, בֶּטַח. אֵיזֶה ×©×Ö°×Öµ×œÖø×”, מַה בּ֓שְׁב֓יל כַּפְתּוֹר, וַדַּאי! וַדַּאי! וַדַּאי! ×žÖ“×™Ö¼Öø×“ הוּא קָרָא לַפּוֹעֵל ×”Ö²×›Ö“×™ טוֹב, וְהוּא ×Öø×žÖ·×Ø לוֹ ×ŖÖ¼Öø×©×‚Ö“×™× אֶת ×”Ö·×—Ö²×œÖ“×™×¤Öø×” ×‘Ö¼Ö·×žÖ¼Ö°×›×•Ö¹× Öø×” שֶׁל ×”Ö·×›Ö¼Ö·×¤Ö°×ŖÖ¼×•Ö¹×ØÖ“×™×, ×ŖÖ¼Öø×©×‚Ö“×™× לוֹ ×›Ö¼Ö·×¤Ö°×ŖÖ¼×•Ö¹×ØÖ“×™× ×—Ö²×“Öø×©×Ö“×™× עַל ×›Ö¼Öø×œ ×”Ö·×—Ö²×œÖ“×™×¤Öø×”, תְּגַהֵׄ לוֹ קְצָת, תְּשַׁפֵּׄ לוֹ, תְּרַהֵה לוֹ אוֹתָהּ, הֵב֓יא לוֹ אַחֲרֵי ×—Öø×žÖµ×©× דַּקּוֹת ×—Ö²×œÖ“×™×¤Öø×” חֲדָשָׁה ×žÖ°×’Ö¹×”Ö¶×¦Ö¶×Ŗ, ×›Ö¼Ö·×¤Ö°×ŖÖ¼×•Ö¹×ØÖ“×™× נוֹצְצ֓ים, זָהָב ×˜Öø×”×•Ö¹×Ø, ×žÖ·×žÖ¼Öø×©× כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. וַוי, אֵיךְ שֶׁהוּא ×”Öø×™Öø×” ×žÖ°××•Ö¼×©×Öø×Ø אֵיזֶה אוֹשֶׁר אֵיזֶה ×©×‚Ö“×žÖ°×—Öø×”, אֵין, ×›Ö¼Öø×–Ö¶×” ×©×‚Ö“×žÖ°×—Öø×” ā€Š×¢×•Ö¹×“ לֹא ×”Öø×™Öø×” לוֹ בַּחַיּ֓ים. אַחַר ×›Ö¼Öø×šÖ°, אַחֲרֵי יוֹם הוּא ×žÖ“×ŖÖ°×§Ö·×©Ö¼×Öµ×Ø בֹּא ×žÖ·×”Öµ×Ø בֹּא ×žÖ·×”Öµ×Ø, ā€Š×”×•Ö¼× ××•Ö¹×žÖµ×Ø תַּגּ֓יד ל֓י בָּאתָ בּ֓שְׁב֓יל כַּפְתּוֹר? מַה קָרָה פֹּה? אֲנ֓י ×žÖ°×©×Ö»×’Ö¼Öø×¢? אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנ֓י מַאֲמ֓ין לְךָ שֶׁבָּאתָ בּ֓שְׁב֓יל לְתַקֵּן כַּפְתּוֹר? ר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ ×•Ö·×”Ö¶×ØÖ°×žÖø×Ÿ ×Öø×žÖ·×Ø לוֹ אֲנ֓י בָּאת֓י בּ֓שְׁב֓יל הַיְשׁ֓יבָה שֶׁלּ֓י לֹא בּ֓שְׁב֓יל כַּפְתּוֹר, הֵבַנְתּ֓י שֶׁאַתָּה לְאַט לְאַט תּ֓קְלֹט שֶׁלֹּא בָּאת֓י בּ֓שְׁב֓יל כַּפְתּוֹר. ר' ×Ö¶×œÖ°×—Öø× Öø×Ÿ ×Öø×žÖ·×Ø לוֹ: וּמַה א֓תְּךָ, אַתָּה כְּבַר × Ö“×žÖ°×¦Öø× פֹּה ×¢Ö¶×©×‚Ö°×ØÖ“×™× שָׁנָה ×‘Ö¼Ö·×Ö²×žÖ¶×ØÖ“×™×§Öø×” תּוֹפֵר ×›Ö¼Ö·×¤Ö°×ŖÖ¼×•Ö¹×ØÖ“×™×? אַתָּה לֹא ×žÖ“×ŖÖ°×‘Ö¼Ö·×™Ö¼Öµ×©×, אַתָּה ×”Öø×™Ö“×™×ŖÖø פַּעַם בָּחוּר יְשׁ֓יבָה ×”Öø×œÖ·×›Ö°×ŖÖ¼Öø ×œÖ“×ŖÖ°×¤Ö¼×•Ö¹×Ø ×›Ö¼Ö·×¤Ö°×ŖÖ¼×•Ö¹×ØÖ“×™×? ×•Ö¼×žÖµ×Öø×– עָשָׂה תְּשׁוּבָה ā€Š×”Ö¶×—Ö±×–Ö“×™×§ לוֹ אֶת ×›Ö¼Öø×œ הַיְשׁ֓יבָה".

כשר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ אכל ×”×ž×Ø×˜×•×˜ עם ×—×•×ž×Ø ניקוי:

אם אדם ישים את הראש ×‘×’×ž×Ø×, הוא יראה שבכלל לא ×¦×Ø×™×›×™× לישון, לא ×¦×Ø×™×›×™× לאכול. אימא שלו תביא לו אוכל, הוא לא יגע בזה בכלל, זה בכלל לא יעניין אותו, הוא בכלל לא יראה את זה. כמו ×©×ž×”×¤×Ø×™× על ר' אלחנן ×•×”×Ø×ž×Ÿ שהוא בא מהישיבה באחת בלילה, שמו לו ×¦×œ×—×Ŗ אוכל, ועל יד זה היה קערה עם קצת נפט, ועם ×ž×˜×œ×™×Ŗ כזאת ×œ× ×§×•×Ŗ את השולחן, ועם קצת קצת ליזול - קצת ×—×•×ž×Ø×™ ניקוי. טוב במקום ×”×¦×œ×—×Ŗ עם הבשר, הוא לקח ואכל את ההחבה, את ×”×—×Ŗ×™×›×Ŗ ×”×ž×Ø×˜×•×˜ הזה הוא אכל! את זה שהיה טבול שם בליזול! הוא ××ž×Ø זה היה קצת חמוׄ... זה היה קצת קשה הבשר... לא היה מהפיק מבושל כנראה... הוא לא יודע מה הוא אוכל! אז ככה היו צדיקים! ככה הגיעו לכל ×”×ž×“×Ø×’×•×Ŗ שאדם לא ראה ולא שמע ולא ידע. הוא לא ידע מה הוא אוכל, לא ידע שום דבר! אז הרבי ××•×ž×Ø זה מה שרציתי מכם, ורציתי מכם ×©××Ŗ× תשבו ×•×Ŗ×œ×ž×“×• יומם ולילה!!