1956 שנים לחורבן בית מקדשינו. לפניכם תפילה נוראה שכתב הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א ליום תשעה באב, בו הוא מגלה טפח מגדולת יום נורא זה. וכותב בדמע על שנות החורבן הנוראות וכיצד על ידי הקינות שיושבים על הארץ ובוכים זוכים לתקן כל זאת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאָז מִתְגַּלֵּית יְסוֹד דְּאֲצִילוּת, עַל יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין ת"ה גְּבוּרוֹת, וּמַמְשִׁיכִין שׁ"ע רִבּוֹא נְהוֹרִין שֶׁנִּלְקְחוּ מֵחַוָּה, וּמְתַקְּנִין ק"נ רִבּוֹא אוֹרוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל יְדֵי שֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ א' ב' כְּסֵדֶר. וְלָכֵן תִּשְׁעָה בְּאָב תָּמִיד יָחוּל בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל פֶּסַח, בְּחוֹדֶשׁ הָאָבִיב, שֶׁאָז מְתַקְּנִין א' ב' כְּסֵדֶר, לְפִי י"ב שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, לְתִקּוּן כָּל הַדּוֹרוֹת. כְּמוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב שֶׁהִקְרִיב כ"א קָרְבָּנוֹת לְתִקּוּן כָּל הַדּוֹרוֹת. וְ"פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר" לְתִקּוּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁסֵּרַב לוֹמַר שִׁירָה, וְלִהְיוֹת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּלְהוֹרִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ. אֲבָל שֶׁזֶּה הָיָה תָּלוּי גַּם בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר "לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ ... וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ". וְהָעִקָּר הָיָה תָּלוּי בְּיוֹתָם, שֶׁכְּנֶגְדוֹ הִקְרִיב נַחְשׁוֹן "כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעוֹלָה", שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּתַח אֶת עֵינָיו וְלֹא רָאָה דָּבָר. וּבְצֵרוּף אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים קִוָּה נַחְשׁוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאוּלָה שְׁלֵמָה, וּלְהוֹרִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ, כִּי עַמְרָם בְּסוֹד "עֲמַר נְקֵא", בְּסוֹד "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וּלְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָור וּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ כַּעֲמַר נְקֵא". אֲבָל מְנַשֶּׁה שֶׁהֶחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל 22 שָׁנָה, וְשָׁחַט אֶלֶף אִישׁ לְיוֹם, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל, וְהֶעֱלָה שְׂמָמִית עַל מִזְבֵּחַ ה', וְכָפָה פְּסַכְטֵר שֶׁל נְחוֹשֶׁת עַל הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה שֶׁיָּקְדָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, וּבְיָמָיו הִתְחִיל עַם יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא שָׁב מִמֶּנָּה לְעוֹלָם. וְלָכֵן כָּל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אֵינָם יוֹצְאִים מִן הַגֵּיהִנֹּם לְעוֹלָם, אֶלָּא אַךְ וְרַק בִּזְכוּת אֵלּוּ שֶׁיּוֹשְׁבִין 18 שָׁעוֹת עַל הַקַּרְקַע, וּבוֹכִין תַּמְרוּרִין עַל אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶּׁגָּרְמוּ לַחוּרְבָּן הַנּוֹרָא וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, אֲפִילוּ שֶׁהָיוּ עַל פִּי פַּחַת, וְהִמְשִׁיכוּ לְהַחְזִיר בַּעֲקֵיבָם אֶת אַבְנֵי הַבְּלִיסְטְרָאוֹת בַּחֲזָרָה לְעֵבֶר הָאוֹיֵב, וְלֹא הִסְכִּילוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי הָיוּ מֵהַגִּבּוֹרִים וְהַנְּפִילִים אֲשֶׁר הִפִּילוּ חִיתָּתָם בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וַאֲפִילוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד "אַיִל לְעוֹלָה", "אֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ, וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן", כְּמוֹ בַּיִת הַמְנוּגָע שֶׁנוֹתְצִים אֶת הַבַּיִת וּמַשְׁלִיכִין עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל. כִּי מִבַּלְעֲדֵי הַצַּדִּיק, מַגִּיעִים בְּכָל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה "סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" וּמַשְׁלִיכִין עָלֵינוּ הַר שֶׁגָּדוֹל שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁמַּשְׁלִיכִין בַּחֲזָרָה אֶת כָּל שְׁלֹשֶׁת הַתְּפִילוֹת שֶׁלָּנוּ, בִּבְחִינַת 'עֶבֶד שֶׁמָּזַג כּוֹס לְרַבּוֹ וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו' [תַּנִּינָא ח']. וַאֲפִילוּ "אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ, וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם, וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה" [מְלָכִים ב' כ"ג י"ד ט"ו]. וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל, וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן" [מְלָכִים ב' כ"ג ט"ז - ח"י]. כִּי בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאָז חוֹזְרִין הַשׁ"ע רִבּוֹא נְהוֹרִין, וְנִמְתָּקִין כָּל הַת"ה גְּבוּרוֹת, אָז מְחַלְצִין עַצְמוֹת הַנָּבִיא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמְמַלְטִין אֶת כָּל נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים שֶׁנִּדּוֹנוּ עַד עַכְשָׁיו, מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, בִּזְכוּת שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לַעֲצָמוֹת הַנָּבִיא הַהוּא, הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי בְּתִשְׁעָה בְּאָב כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה, יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים מִכָּל הַדּוֹרוֹת, וְלַהֲפוֹךְ אוֹתָם מֵרְשָׁעִים גְּמוּרִים לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְלִקְשֹׁר לָהֶם "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי" וְלָתֵת לָהֶם "אוֹת אֱמֶת". כִּי אִם רָחָב אַחַר 40 שָׁנָה שֶׁל חַטָּאִים נוֹרָאִים, שֶׁחָטְאָה וְהֶחְטִיאָה אֶת הָרַבִּים, וְהִתְגַּלְגְּלָה בְּחַנָּה שֶׁאָמְרָה "רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי", וְתִקְנָה בִּשְׁלֵמוּת אֶת כָּל חֲטָאֵי רָחָב, כִּי אֵין חֵטְא בָּעוֹלָם שֶׁהַצַּדִּיק לֹא יָכוֹל לְכַפֵּר, וּבִפְרַט בְּתִשְׁעָה בְּאָב, שֶׁאָז תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי יְשִׁיבָה עַל הָאָרֶץ, וַאֲמִירַת הַקִּינוֹת, וְלַהֲפוֹךְ קִינוֹת לְתִיקוּן, יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת שֶׁמִּשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כְּמוֹ שֶּׁאוֹמֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי סוּכָּה מה: שֶׁהִנְנִי יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת כָּל נִשְׁמוֹת דּוֹרִי, וְעִם ר' אֶלְעָזָר אֶת כָּל נִשְׁמוֹת דּוֹרִי עִם כָּל הַנְּשָׁמוֹת מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעִם יוֹתָם בֶּן עוּזִיָהוּ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. וְלָכֵן כְּשֶׁמַּזְכִּירִים אֶת נִשְׁמַת יוֹתָם בֶּן עוּזִיָהוּ שֶׁהוּא הַ'כֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְעוֹלָה', שֶׁעָלָיו הִתְכַּוֵּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, וְלָכֵן אָנוּ אוֹמְרִים 'רְצֵה תְּפִילָתִי כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן', כִּי נַחְשׁוֹן אֲשֶׁר תִּקֵּן אֶת נִשְׁמַת חִזְקִיָּהוּ בֶּן אָחָז, וְאֶת נִשְׁמַת יֹאשִׁיָּהוּ בֶּן אָמוֹן, וְאֶת נִשְׁמַת יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ, שֶׁעַל יָדָם תָּבוֹא הַגְּאוּלָה הַשְּׁלֵמָה שֶּׁהִפְסִיד חִזְקִיָּהוּ. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת הַקִּינוֹת אוֹתִיּוֹת תִּיקוּן, נִזְכֶּה לַגְאוּלָה הַשְּׁלֵמָה כְּהֶרֶף עַיִן, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

התפילה בכתב יד קודשו של הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א: