לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום רביעי מוצאי ליל י"ט בתמוז פרשת פנחס:

"כל בת צריכה לדעת את כל החשבונות. גאומטריה מתמטיקה אלגברה. זה כל זה לומדים בסוכה, בעירובין. איך מחשבים הקף של עגול, אם יודעים את הרחב. אז אם זה עשר טפחים זה שלושים, אם זה עשרים טפחים זה ששים, אם זה שלושים טפחים זה תשעים. אומרת הגמרא "ולא דק", לא יודעים. שובו בנים לא יודעים לעשות את החשבון. "לא דק" [הכונה] שלא עושים [- מחשבנים] ככה [כדלעיל, אלא:] עושים שלוש נקדה ארבע עשרה. אז כל זה כתוב במהרי"ט תשובה ו'. הוא עושה את כל החשבונות שלומדים במשך ארבע שנים באוניברסיטאות בתיכונים במכללות הוא עושה את זה בחמש דקות את כל החשבונות וזה המהרי"ט. הוא כותב שלוש שביעית. הוא עושה – המהרי"ט תשובה ו' – הוא עושה את כל החשבונות שמדברים על זה. בסכה איך עושים רחב הקף, והקף של עגול שזה עשר – שלושים. עשרים - ששים. שלושים – תשעים [כמבאר לעיל]. אבל זה לא נכון, האמת [כדלעיל שזה שלוש נקדה ארבע עשרה]. כל בת צריכה את זה לדעת, יש לה עכשו ארבעים יום ללמד עד א' אלול. ארבעים ושלוש יום להכין את כל החשבונות, להרשם לסמינר של הרבנית שטרן, שני סמינרים – ידידות משכנתיך, כלם לומדים להיות מנהלות, כל בת תהיה מנהלת לאלף בנות, אלף בנות מנהלות, זה מיליון בנות עושות תשובה, מיד באה הגאלה. וזה צריך לדעת את החשבון וזה לומד כל בחור בסכה בעירובין, אם לא אז יש על זה ספרים, יש על זה חוברות. בחפש הגדול יכולים ללמד את כל החשבונות, כמו אינשטין למד את הכל בחפש הגדול ואחרי זה הוא רק זרק קלפות על המורים. מורה אחת הוא פתח לה את הראש עם הכסא, היא עזבה את הסמינר, אבל אותו לא סלקו, הוא ילד טוב, לא מסלקים. שם – אצל הגרמנים, לא מסלקים אף אחד. בסוף המנהל הצליח להשיג לו תעודה רפואית, שהוא צריך את האלפים הוא צריך אויר צח, יש לו בעית בריאות. וככה הוא הצליח לסלק אותו מהבית ספר. שלח אותו לציריך ושם אמרו שלא יקבלו אותך בשום אפן, כי אתה ילד מפרע אתה ילד משגע. הוא אמר איזה עם אתה? אתה ערבי מסלמי, נוצרי, כושי, מה אתה? אני יהודי. יהודי? יאללה תעוף מהר! אנחנו לא רוצים לראות פה יהודים, אל תעז להכנס למקום הזה. אז המנהל אמר אני מתפטר, המנהל אמר אם כך אז אני מתפטר והיו צריכים לקבל אותו על אפם ועל חמתם. אחרי זה יש ספור שהמנהל הזה הגיע כשכבר אימו עליו ברצח, אז המנהל הגיע אז הוא הצליח להכנס אליו. זה עוד ספורים. זה מיליארדים ספורים, צריכים לחיות מיליארד שנה כדי לספר. כל בת צריכה לדעת את כל החשבונות שרש"י אומר לנו בפרק כ"ד פסוק ג' "כהם וכהם מאה פעמים". שזה שתים [ארבע] שמונה, שש עשרה, שלושים ושתים, ואחרי זה ששים וארבע, מאה עשרים ושמונה, מאתים חמשים ושש, חמש מאות ושתים עשרה, אלף [עשרים וארבע]. בשניה אחת הגענו לאלף. אז בעשר שניות מגיעים למיליון בשלושים שניות מגיעים למיליארד, בששים שניות מגיעים לששים פעם – כל ששים זה שמונה עשרה אפסים, כל ששים כשמכפילים את השתים בששים, אז ששים [הכפלות] ראשונות זה שמונה עשרה אפסים, זה נקרא טריליון. אז אחרי זה יש – אחרי ששים יש מאה עשרים, אז זה כבר עוד שמונה עשרה, זה בדיוק שלושים ושבע אפסים, ואחרי זה בששים – פעם שלישית זה מאה שמונים זה כבר חמשים וארבע אפסים, זה נקרא מאה שמונים, ואחרי אנחנו מגיעים למאה שמונים זה אלף טריליון טריליון טריליון, מאתים זה כבר ששים אפסים. כי במאה זה שלושים [אפסים] ומאתים זה ששים [אפסים]. אז אנחנו מגיעים עכשו למיליון טריליון טריליון טריליון, ואחרי זה במאתים ועשר מגיעים למיליארד טריליון טריליון טריליון. מאתים עשרים מגיעים לאלף מיליארד טריליון טריליון טריליון. ומאתים שלושים מגיעים כבר למיליון מיליארד טריליון טריליון טריליון, שזה נקרא ששים ותשע אפסים, ובפעם הרביעית שאנחנו מכפילים טריליון ארבע פעמים אחד בשני אז זה שבעים ושתים אפסים. זה הסוד – זה הכד של רבקה. זה היה הכונה של רבקה לבטל את קלפת עשו מהעולם. שדוד כתוב "מדת ימי מה היא" מדת ימי זה גלית, כי שאול היה צריך להכרית את אגג, זה היה כל התכלית שלו, אדם יש לו תכלית מסימת אם הוא עושה אותה, אז מעיפים אותו מהמלכות, וזה קרה לשאול שכל התכלית שלו זה היה להכרית את אגג, אגג זה גימטריא שאול. אז איך זה יוצא אגג שלוש מאות שבעים ושבע? כי מלך – כמה זה מלך? תשעים. כמה זה תשעים ועוד שבע? תשעים ושבע. וכמה זה עמלק? זה כבר אתה לא יודע. מאתים ארבעים ועוד תשעים שבע שלוש מאות שלושים ושבע. [יוצא ש־מלך עמלק] זה [בגימטריא] בדיוק שאול. זה כל התכלית של שאול, אם הוא לא עשה את התכלית שלו אז "שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו" . כי זה היה כל התכלית, בשביל זה נבראת! להכרית את אגג – שלוש מאות שלושים ושבע. אבל שובו בנים לא יודעים את החשבון הזה, אז שילמדו את זה בגן ילדים. תלך לגן ילדים תלמד את זה איך עושים שלש מאות שלושים ושבע... אבל אצל דוד הוא בא להרג את גלית זה כל התכלית שלו. לכן הוא שואל "מדת ימי מה היא" מי הקלפה שלי? את מי באתי לכלות, [ה'] אמר [לו] באת לכלות את גלית. "מדת" זה גלית – ארבע מאות ארבעים וארבע, ארבע מאות ארבעים שלוש - עם הכולל. הוא למד בכולל, בכולל שלנו של כולל הוראה הוא היה לומד, אז לכן גלית עם הכולל זה בדיוק גימטריא "מדת" ארבע מאות ארבעים וארבע. שזה צריכים לכון בקריאת שמע ב־"ה' אחד". "ה' אחד" בד' מכונים ל"מדת" ארבע אלפין, אלף מאה ואחת עשרה, שזה ארבע אלפין זה ד' ואצל רחל זה היה היה היה, שם אהיה שזה ארבע פעמים היה. אז כל בת צריכה לדעת שהיא צריכה לדעת את כל החשבונות. ובחור לומד את זה בסוכה ובעירובין שהרוחב זה פי שלוש, אבל שלוש נקדה ארבע עשרה. כלומר: אם זה עשר זה שלושים נקודה ארבע, אם זה עשרים זה ששים ושתים נקודה שמונה, אז זה שלושים אז זה תשעים וארבע נקדה שתים. ואז זה ארבעים אז זה שתים עשרה – זה מאה עשרים וחמש נקדה שש. אז כל פעם צריך להכפיל שלוש נקדה ארבע עשרה. המהרי"ט אומר זה נקרא שלוש ושביעית. כל זה המהרי"ט מסביר בתשובה ו' ואחרי זה נשאר לנו להוציא שרש מבית סאתים. "חצר המשכן" כמה זה חצר המשכן? חמשים על מאה, כמה זה חמשים על מאה, חמשת אלפים. כמה זה שרש? שבעים ושירים. שבעים וארבע טפחים, כל זה כל בת צריכה ללמד את זה. יש לה עכשו ארבעים יום ללמד את זה להתקבל לסמינר של הרבנית שטרן – חוה שטרן. גם ידידות גם משכנתיך. כל בת צריכה להיות גם מנהלת וגם מורה. וחוץ מזה ללמד כל יום פרק ביהושע, פרק בשמואל ופרק בשופטים"‏.