לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום שני ליל כ"ד בתמוז פרשת מטות־מסעי:

"הפרשה מדברת מבנות צלפחד, גם פנחס וגם מסעי, בסוף הפרשה מסיימת פסוק לפני האחרון "מחלה תרצה נעה חגלה ומלכה". מחלה ספירת הכתר, תרצה ספירת החכמה, נעה ספירת הבינה. חגלה ספירת היסוד, מלכה ספירת המלכות. כי האשה היא תמיד ספירת המלכות "בהעלותך את הנרות" היא זוכה להיות כתר. מחלה זה כתר – "אשת חיל עטרת בעלה" מה' אשה משכלת הרב'ה מביא בתורה ב' חלק ב' "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת". שהאשה צריכה להיות משכלת חריפה, שנונה. כל אשה צריכה להיות חריפה ושנונה. ולדעת את הכל, ולדעת מתמטיקה, חשבונות. לדעת את סוד העיגול, שהגמרא אומרת – שלוש פעמים הרוחב. ששלוש נקודה ארבע עשרה, עשרים ושמונה, חמישים וחמש. אז אם זה עשר טפחים, זה שלושים ואחד נקודה ארבע, אם זה עשרים טפחים אז זה שישים טפחים נקודה שמונה. ואם זה שלושים טפחים אז זה כבר תשעים ושתיים נקודה ארבע, זה וארבעים סנטימטר, אז זה מאה עשרים וחמש נקודה שש. תמיד לדעת פי שלוש, אבל הגמרא אומרת לא שלוש בדיוק, [אלא] שלוש נקודה ארבע עשרה. שזה ארבע עשרה, עשרים ושמונה, חמישים וחמש. ואחרי זה לדעת את הרש"י. כל אשה צריכה ללמוד כל יום פרק ברש"י, פרק בשמואל עם רש"י. ופרק ביהושע עם רש"י, היא לא צריכה לדעת את כל שמות האר"י, זה לא שייך לבנות. אבל צריך לדעת את כל הסיפורים, ואיך כבשו את יריחו ואיך עברו את הירדן, איך טסו מעל הירדן בלי רישיון טיס, טסו מעל הירדן יש על זה משפט עכשיו בהאג, ואיך כבשו שלושים ואחד מלכים, כל זה אשה צריכה לדעת בדיוק את כל הרש"י, את כל יהושע וגם שופטים. כל הסיפורים על שמואל ועל שמשון, ועל בת יפתח, שבת יפתח כתוב. זה אף אחד לא יודע את הסיפור האמיתי. הסיפור האמיתי שלא שחטו אותה, בכל הספרים כתוב שכן שחטו אותה, שהיא באה לאבא עם הסכין, והסכין טפטף דם. ולכן אסור לשתות בתקופת טבת מים, האיסור זה על אותה שניה. אבל החמירו שלוש שעות קודם שלוש שעות אחר כך. אבל באמת האיסור זה על אותה שניה, אסור לשתות מים מהברזים, רק בקבוקים סגורים לא בקבוקים פתוחים. רק בקבוקים סגורים, זה כבר היה טבת. תקופה תשרי זה באו לשחוט את יצחק, אָז גם הסכין טפטפה דם, שלוש טיפות דם, נכנס בכל האגמים. ושמשה הכה בסלע, זה תקופת תמוז – זה עכשיו, אז "בקע צור ויזובו מים" "ויזובו" זה טיפות דם – יצא טיפות דם מהסלע וזה התערב בכל המימות שבעולם, ובת יפתח זה טבת. ואחרי זה יש לנו תקופת תמוז זה הסלע של משה. תקופת תשרי זה אז אברהם עקד את יצחק, הסכין טפטפה דם. ותקופה ניסן זה מכת דם, מכת דם הייתה בחודש ניסן. ואז כל המים בעולם נהפכו לדם, לכן אסור באותה שניה, שזה לבד יש חמש - שש שיטות, אפילו אחד עשרה שיטות, מתי בדיוק הדקה, אז עושים שלוש שעות קודם שלוש שעות אחר כך, אבל לנו זה כבר לא משנה. לנו – בדור שלנו כבר לא מקפידים על זה, כבר לא שמים לב לזה. זה רק תאורטי זה רק לדעת את העניין של בת יפתח, שהלכה עם הסכין ואמרה: אבא אתה לא משנה מילה אחת ממה שאמרת, אני לא ארשה לך. זה בת שתלטנית השתלטה על אבא שלה, לא נתנה לו לחזור. כבר התחרט קרע את הבגדים, אמר מה קרה לי, חשבתי על כבשה, על עז, על פרה, על שור, לא חשבתי עליך, אבל היא יצאה בתופים ובמחולות, לכן היא זוכה כל היום רק לשיר ולנגן בהיכלות של מעלה. וכל בת ששרה ומחוללת היא נכנסת להיכל של בת יפתח!"‏.