ח"י מרחשון תשפ"ה - תשנ"ה שלושים שנה להסתלקותו של הצדיק ר' ישראל בער אודסר זצוק"ל. לפניכם קטע מתוך שיעור שמסר הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א בו מספר את סיפור ההתקרבות המרתק: 

ר' יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר כָּל הַיּוֹם אוֹמֵר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, מַגִּיעַ עַכְשָׁו לְאַפְנָדָא – לְאַפַנְדְּרִי. הוּא רוֹאֶה אֶחָד בַּפִּנָּה שָׁם אוֹמֵר רַק לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, כְּבָר בֶּן מֵאָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה וְהוּא רַק בָּחוּר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, הוּא אוֹמֵר מָה עִם הַבָּחוּר הַזֶּה מִתְיַחֲסִים אֵלָיו בִּכְלָל כָּאן. יְשִׁיבַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, זֶה הַיְּשִׁיבָה לֹא הָיָה עוֹד יְשִׁיבוֹת. מָה זֶה בְּרֶסְלֶב בִּכְלָל, רַק קַרְלִינַאִים וּסְלוֹנִים, בִּכְלַל הוּא לֹא יָדַע שֶׁיֵּשׁ בְּרֶסְלֶב בָּעוֹלָם הוּא לֹא יָדַע כְּלוּם. הוּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ קַרְלִין וּסְלוֹנִים, זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ בִּטְבֶרְיָה עוֹד לֹא הָיָה גֵּרֵע'ר עוֹד לֹא הָיָה כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עוֹד לֹא הָיָה מְדַבְּרִים בְּתרע"ד כְּבָר [-] אֶת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. עוֹד לֹא הָיָה גֵּרֵר פֹּה עוֹד לֹא הָיָה כְּלוּם לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה לֹא כָּאן שׁוּם חֲסִידוּת לֹא הָיָה כָּאן רַק קַרְלִין וּסְלוֹנִים וְזֶה מָה שֶׁהָיָה. וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ קַרְלִין וּסְלוֹנִים וְהוּא עַכְשָׁו הוּא יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת מַגִּיעַ [-] לְאַלְפַנְדְּרִי הוּא אוֹמֵר מָה קוֹרֶה עִם הַבָּחוּר הַזֶּה? בָּחוּר יָתוֹם מִסְכֵּן אַבָּא עִוֵּר אֵין חַבְרוּתוֹת אֵין מִי שֶׁדּוֹאֵג לוֹ עוֹד יֵשׁ שְׁמוֹנָה יְלָדִים בַּבַּיִת, כֻּלָּם יוֹשְׁנִים בְּחֶדֶר פִּצְפּוֹן קָטָן כְּמוֹ מִטְבָּח, עַל הָאָרֶץ אֵין מָקוֹם. אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הָעֲנִיּוּת שֶׁהָיְתָה פַּעַם אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֵיזֶה עֲנִיּוּת בָּרֶגַע שֶׁהִגִּיעוּ הָאַנְגְּלִים כֻּלָּם נִהְיוּ חִלּוֹנִים בִּשְׁנִיָּה, כֻּלָּם כְּבָר בָּרְחוּ מֵהַבָּתִּים כֻּלָּם בָּרְחוּ, הָלְכוּ לִהְיוֹת עוֹרְכֵי דִּין רוֹפְאִים, לְהָקִים בָּתֵּי חוֹלִים. אֲנָשִׁים גָּוְעוּ מֵרָעָב כִּפְשׁוּטוֹ גָּוְעוּ מֵרָעָב. זֶה תֵּשַׁע יְלָדִים שׁוֹכְבִים עַל הָאָרֶץ חֶדֶר שְׁלִישׁ מִזֶּה, אוּלַי עֲשִׂירִית מִזֶּה. וְאֵין מָקוֹם לָשִׂים רֶגֶל וְאֵין מָקוֹם לָשִׂים יָד, וּכְבָר תֵּשַׁע בַּלַּיְלָה, וּפִתְאוֹם דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת. מִישֶׁהוּ דּוֹפֵק בְּתֵשַׁע בַּלַּיְלָה, וּבַחוּץ גֶּשֶׁם, טֵבֵת, טֵבֵת בִּטְבֶרְיָה יוֹרֵד גֶּשֶׁם יוֹתֵר חָזָק מִמָּה שֶׁבִּצְפָת כִּי זֶה נָמוּךְ. וְלֹא רוֹאִים מֶטֶר וְלֹא רוֹאִים כְּלוּם, וְאֶחָד דּוֹפֵק וְיִשְׂרָאֵל בֶּער פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, הוּא אוֹמֵר רָאִיתִי פִּתְאוֹם פְּרוֹזֶ'קְטוֹר רָאִיתִי אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, כָּל [הַזְּמַן] הוּא הִתְפַּלֵּל שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּרֶסְלֶב, הוּא הִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדוֹת אֲנִי הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הַבִּנְיָן הָיָה מֻקָּף בַּיְּעָרוֹת, לֹא הָיָה שָׁם שׁוּם בִּנְיָן שָׁם, הָיָה בִּנְיָן יְחִידִי מִחוּץ לָעִיר, שָׁם הוּא יֹצֵא מִחוּץ לְשָׂדֶה. וְאֵין מִי שֶׁלּוֹמֵד אִתּוֹ, אֵין מִי שֶׁיְּסַדֵּר לוֹ חַבְרוּתוֹת. הָיִינוּ אֶצְלוֹ בַּבַּיִת יְשֵׁנִים אוֹכְלִים הַכֹּל, שְׁנָתַיִם, וְהוּא הָיָה אֶצְלֵנוּ, אַתָּה צָרִיךְ לִזְכֹּר אוֹתוֹ בְּתוֹר יֶלֶד עוֹד, שֶׁהוּא הָיָה אֶצְלֵנוּ יֹשֶׁן וְאוֹכֵל. וְהוּא אָמַר לִי בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה לֹא מָה שֶׁהָיָה עִם הַפֶּתֶק, הוּא אָמַר לִי מֵעַצְמוֹ זֶה לֹא מֵהַשָּׁמַיִם, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִי כָּתַב לִי אֶת זֶה, אֲבָל זֶה הָיָה בְּאוֹתוֹ יוֹם אֲנִי הָיִיתִי כְּבָר שָׁבוּר הוּא אוֹמֵר וְהָיָה כְּבָר י"ז בְּתַמּוּז וְהָיָה הָלַכְתִּי עַל הַחֲמוֹר, זֶה הַיּוֹם הָכִי אָרֹךְ. יֵשׁ אָרֹךְ וְקָצָר, זָכָר וּנְקֵבָה, שָׁחוֹר וְלָבָן. הַנֵּץ זֶה אַרְבַּע וַחֲצִי וְהַשְּׁקִיעָה זֶה שֶׁבַע, וְהוּא הָלַךְ בַּשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת מִצְּפַת עַל הַחֲמוֹר וְהוּא כְּבָר הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מִתְעַלֵּף. אַז הוּא הָלַךְ שָׁם לַחֶדֶר סָגַר אֶת עַצְמוֹ בִּכְדֵי לֶאֱכֹל מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, וּמִישֶׁהוּ עָקֵב אַחֲרָיו. וְהוּא כָּתַב [לוֹ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָכַלְתָּ עַכְשָׁו] בְּי"ז בְּתַמּוּז לָכֵן אַתָּה מְקַבֵּל פֶּתֶק מִשָּׁמָיִם, בִּזְכוּת שֶׁאָכַלְתָּ. רוֹצֶה לְקַבֵּל פֶּתֶק מֵהַשָּׁמָיִם תֹּאכַל בְּי"ז בְּתַמּוּז, תְּקַבֵּל פֶּתֶק מֵהַשָּׁמַיִם, זֶה הָעֵצָה. הוּא אָמַר - הוּא עָשָׂה מִמֶּנּוּ צְחוֹק - הוּא אָמַר לוֹ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָכַלְתָּ. וְהַסִּימָן שֶׁזֶּה הָיָה אֲמִתִּי שֶׁאַתָּה אָכַלְתָּ עַכְשָׁו, אַז הוּא שָׂם לוֹ אֶת זֶה בַּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת יוֹרֶה דֵּעָה, וְהוּא בְּדִיּוּק הוֹצִיא אֶת הֲלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מֵהָאָרוֹן אַז הוּא רָאָה אֶת הַפֶּתֶק. הוּא יָדַע שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְתֹּחַ עַכְשָׁו לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. אַז הוּא אָמַר לִי בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא מֵהַשָּׁמָיִם, וְהוּא שָׁלַח אֶת זֶה לְאוּמָן, וְשָׁם כֻּלָּם צָחֲקוּ עַל זֶה. ר' לֵוִי יִצְחָק סִפֵּר בְּדִיּוּק אֵיךְ זֶה הִגִּיעַ לְאוּמָן, וְלֹא רָצוּ לִפְגֹּעַ בּוֹ... מָה בְּסָךְ הַכֹּל בָּחוּר, מָה יֵשׁ כָּאן לִפְגֹּעַ בּוֹ עַכְשָׁו. אָמְרוּ לוֹ בְּסֵדֶר עָבַרְנוּ, לֹא אָמְרוּ לוֹ כְּלוּם לֹא כֵן וְלֹא לֹא. עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת הוּא הִתְפַּלֵּל עַל בְּרֶסְלָב, כִּי הוּא חָזַר מֵהַשָּׂדֶה עִם הַהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, הוּא מָצָא אֶת זֶה בַּגְּנִיזָה וְכָכָה הוּא הִתְחִיל לְהִתְחַיּוֹת. כְּבָר הָיָה בְּשִׂיא הַיֵּאוּשׁ, וְאֵיזֶה אֶחָד תָּפַס לוֹ אֶת הַסֵּפֶר מָה זֶה..? זֶה בְּרֶסְלָב? בְּרֶסְלָב!!?? אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ, הָיָה פֹּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְכָל הָאַדְמוֹרִי"ם וְכָל הָרַבָּנִים הָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת עָשׂוּ חֵרֶם עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה. הוּא אָמַר עַכְשָׁו יָבוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֲנִי לֹא אֶשְׁמַע, אַתָּה לֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מָה זֶה... זֶה כָּל הַחַיּוּת שֶׁלִּי. [אוֹתוֹ אֶחָד] קָרַע לוֹ [אֶת הַהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ], נִשְׁאַר לוֹ שְׁתֵּי דַּפִּים, אַחֲרֵי שֶׁהוּא קָרַע לוֹ, וְעִם זֶה הוּא הָלַךְ לַשָּׂדֶה. וְעַכְשָׁו [-] פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ בְּרֶסְלָב בָּעוֹלָם, וְהוּא הֵבִין בְּרֶסְלָב זֶה ל"ו צַדִּיקִים בְּרֶסְלָב זֶה צַדִּיקִים נִסְתָּרִים. וְאָז הוּא הִתְחִיל, וְהוּא הִתְפַּלֵּל כְּבָר חָדְשַׁיִם עַל בְּרֶסְלָב שֶׁה' יִשְׁלַח לוֹ בְּרֶסְלָב, פִּתְאוֹם הוּא רוֹאֶה אֶחָד, הוּא אוֹמֵר זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זֶה לֹא בְּרֶסְלָב, זֶה כְּבָר ל"ו צַדִּיקִים, הוּא יָעוּף לִי בַּאֲוִיר עוֹד מְעַט. וְאָז הוּא עָשָׂה נְטִילַת יָדַיִם כָּזֶה נְטִילַת יָדַיִם שֶׁאֵין בָּעוֹלָם, כָּזֶה הַמּוֹצִיא שֶׁאֵין בָּעוֹלָם, וְכָזֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שָׁעָה שְׁלֵמָה, בַּכָּאֵלֶּה שְׁאָגוֹת. וְהָאַבָּא הָעִוֵּר הִסְכִּים הוּא שָׁאַל רְשׁוּת, אַבָּא עִוֵּר אַבָּא לֹא רוֹאֶה כְּלוּם. וְהוּא יוֹשֵׁב שָׁם הוּא שָׁם מַרְתִּיחַ לוֹ כּוֹס תֵּה. הוּא אָמַר אֲנִי רַק שׁוֹתֶה כּוֹס תֵּה וּפְרוּסָה. הוּא עָשָׂה שְׁאֵלַת חֲלוֹם, ר' יִשְׂרָאֵל קַרְדּוֹנֵר עָשָׂה שְׁאֵלַת חֲלוֹם כַּמָּה לֶאֱכֹל כָּל יוֹם אַז אָמְרוּ לוֹ שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת לֶחֶם וְכוֹס תֵּה, זֶה פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם. הוּא אָמַר תַּעֲשֶׂה לִי כּוֹס תֵּה, וְהוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת לוֹ חֲבִיתָה בֵּיצָה מַשֶּׁהוּ, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא. וְזֶה הָיָה הַנֵּס שֶׁהוּא מָצָא בִּנְיָן מְפֹאָר בְּ... אָח שֶׁל אִשְׁתּוֹ – שֶׁל אִמָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֶּער, זֹאת שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה אֶת הַקֶּמַח... אַז כָּל זֶה מְדַבְּרִים רָאִיתִי אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא אָמַר כָּכָה הוּא יוֹשֵׁב שָׁעָה מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא יֹצֵא וּבַחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם מַבּוּל, מָה זֶה גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת לֹא רוֹאִים מֶטֶר! לֹא רוֹאִים סַנְטִימֵטֶר! אֲבָל הַמַּשְׁקוֹף הָיָה טִפָּה רָחָב, עָמְדוּ וְהוּא [ר' יִשְׂרָאֵל בֶּער] אוֹמֵר לוֹ [לְר' יִשְׂרָאֵל קַרְדּוֹנֵר]: אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי עַל חָסִיד בְּרֶסְלָב - הוּא אוֹמֵר לוֹ – בָּא לִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֲנִי מְפַחֵד שֶׁתָּעוּף לִי עַכְשָׁו. אֵיךְ... אַז אַל תִּבְרַח... הוּא אוֹמֵר טוֹב בּוֹא, הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ בֵּית כְּנֶסֶת, אֵין בֵּית כְּנֶסֶת הַכֹּל סָגוּר נָעוּל, גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת הָעֲרָבִים יְכוֹלִים שָׁם לִשְׂרֹף אֶת הַבָּתֵּי כְּנֶסֶת אֲנִי יוֹדֵעַ... וּבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר לוֹ אֵין שׁוּם בֵּית כְּנֶסֶת פָּתוּחַ? מַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכְחוּ לִנְעֹל...? הוּא אוֹמֵר יֵשׁ אֶחָד עַל שְׂפַת הַיָּם, שָׁם לֹא נוֹעֲלִים זֶה כְּבָר מָלֵא מַיִם שָׁם אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד, אַז בֹּא נֵלֵךְ לְשָׁם. הָלְכוּ רָאוּ הַכֹּל מָלֵא מַיִם, נִשְׁאַר סַפְסָל אֶחָד וְשֻׁלְחָן אֶחָד, הוּא פּוֹתֵחַ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן "כִּי מֵרַחֲמָיו יְנַהֲגֵם" וְהִדְלִיק נֵר, בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה כְּבָר אֵין נֵרוֹת אֵין אוֹכֵל, יְלָדִים מֵתִים מֵרָעָב. אַז יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ עַד חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר "כִּי מֵרַחֲמָיו יְנַהֲגֵם" אֶת כָּל הַתּוֹרָה. שֶׁהָרֶבֶּ'ה אוֹמֵר שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הָרַחֲמָן הָאֲמִתִּי שֶׁכֹּל הָעִנְיָן זֶה לְהַאֲמִין בְּצַדִּיק הָאֲמִתִּי!!!