הרה"ח הרב אליהו מירב זצ"ל בדברי קודש מצמררים אותם מסר בראש חודש אייר תשפ"ד, בביתו נאווה קודש של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

בדברי קודשו מדבר הרב אליהו מירב זצ"ל מתהליך ההתקרבות שלו לחסידות ברסלב ובפרט למורו ורבו אותו אהב והעריך, מורינו הרב ברלנד שליט"א. מדבריו רואים עד כמה העמיק בדרכי הקודש והאמונה, תוך מסירות נפש גדולה על היסוד הכל כך חשוב של אמונת החכמים.

אלה דברי קודשו זצ"ל:

יש מושג כזה של אנשים כמוך, אנחנו הרי איפה גדלנו, גדלנו אצל הקומוניסטים (בקיבוץ). פתאום התחלתי להבין שיש אנשים שנראים כמונו, אבל הם משהו אחר לגמרי. אח”כ לימים שהתחלתי ללמוד תורה וראיתי את המדרש רבא שאומר שמשה רבינו איש האלוקים. המדרש שם אומר, מה זה איש האלוקים: מחציו ומעלה אלוקים, מחציו ומטה בן אדם, אתה מתחיל להבין.

זכיתי קצת לשמש את הבבא סאלי וראיתי איך שהוא קורא את המחשבות שלי ועושה דברים נפלאים. היה לי פשוט חינוך אישי ופרטני להבין שבאמת, כי אמונת חכמים זה הדבר הכי קשה בתורה. באמת אנחנו יודעים את זה שאדם יכול להאמין בהכל, ובוודאי גם בצדיקים שנפטרו, אבל להאמין שבדורנו הדור החשוך הזה עם המחלוקות והבעיות, והשנאות, והמתירנות המטורפת וכל מה שקורה, להאמין שיש עוד אנשים שהם, לא יודע איך להגדיר אותם, אני יודע? כאלה שהם באמת מחוברים לבורא עולם.

https://vimeo.com/1033714122?share=copy

כולם מאמינים בבורא עולם, אפילו להבדיל הגויים, אבל יש אנשים, ה’ זיכה אנשים בכל דור ודור, יש בעל טורים מפורסם בפרשת 'כי תבוא' שמפרש: 'כי' זה גימט’ 30, 'תבוא' זה אותיות אבות, 'אל ארץ', כך מתחילה הפרשה. אומר בעל הטורים שזה בא ללמד אותך שאין דור שאין בו בארץ ישראל צדיקים שהם כמו האבות הקדושים, אבות - תבוא, אברהם, יצחק ויעקב, בעל טורים כזה.

לא מצאת? אתה שקוע איפה שאתה שקוע? אתה חושב שכולם רמאים וטיפשים כמוני? בסדר יש לך בעיה, אבל תדע שיש כזה דבר, תתחיל לחפש, תתחיל לחפש.

אני זוכר שפעם ראשונה, לקח אותי ידיד יקר לפני שנים רבות, לשיעור שהרב אמר בבית פומרנץ. זה היה בשבילי מעמד הר סיני חדש, ב”ה שחזרנו בתשובה וזכינו היינו אצל הליטאים, הרבי הראשון שלי היה הרב חיים גריינימן ע”ה, יהודי צדיק ונפלא. הייתי חזון איש’ניק כזה, התלהבתי מהדקדוק במצוות, מרחוב רשב”ם וההתמדה בתורה. תודה לה’ יתברך שזכיתי להיות ליטאי מקודם, תודה לה”י שהעניין של תורה, תורה, ביטול תורה כל דבר.  עד היום אני זוכר שפעם ביקשו ממני הרצאה, והיה לי חבר טוב בשם אדלר, אמרתי לו, אני אעזוב את הספר? אין מצב!

אמר לי, לא זה חשוב מאוד פותחים ישיבות. אמרתי לו, לא יודע, אמר לי, אני אשאל איזה גדול הדור?

אמרתי לו, את מי אתה יכול לשאול?

אמר לי, אני מקורב לרב חיים שמואלביץ שהיה משגיח בישיבת מיר, אדם גדול מאוד מי שקרא את הספרים שלו.

טוב תשאל אותו, אם הוא יגיד לי לעזוב את הספרים וללכת בסדר אני אעשה, כי אני צריך לשמוע מצדיקי הדור. אותו אדלר החבר היקר, הוא היה מקורב אליו, הוא אמר לו תשמע יש איזה בעל תשובה אחד, והוא ככה, והוא מספר את הסיפור שלו וזה מקרב אנשים. אבל הוא אומר שהוא לא רוצה לעזוב את הספר, הוא בסה”כ חזר בתשובה לפני יומיים וחצי, פתאום הוא נהיה מתמיד כזה, מה זה הדבר הזה? וצריכים אותו וזה זיכוי הרבים.

אריה מספר שהרב חיים גריינימן אמר, להוציא אותו מהספר?! אין דבר בעולם שיוציא אותו!! אריה בא אליי ואמר, צדקת, עזוב.

הכח הזה של ללמוד וללמוד, לכן תמיד הרב אומר, אשרי מי שזכה להיות ליטאי קודם. אע”פ שאני אומר, הלוואי שהייתי מגיע ישר ממלחמת יום כיפור לרב. זה היה תשל”ד איפה הרב היה אז? מה היה אני לא יודע, אבל אולי לא היה עובר עליי מה שעבר עליי. מֵעֵין מה שכותב רבינו הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן בכוכבי אור, הוא אומר, אם הייתי שומע לאבא שלי והייתי יודע את מעלתו, כי הוא אמר לו, לך לארץ ישראל, אתה לא בשביל חוץ לארץ. אם הייתי זוכה לשמוע לאבא וללכת ישר לארץ ישראל, לא היה עובר עליי מה שעבר עליי בגוף ונפש, בעל ייסורים נורא.

בדיעבד אנחנו רואים שהכל מדוייק ואין פה טעויות, רק צריכים לדעת ולבקש רחמים על זה. לדעת זה לדעת שארץ ישראל, העולם הבא והתורה נקנים בייסורים. אין מה לעשות זה המטבע עד כדי כך שגדולי העולם היו אומרים בואו אחיי ורעי - הייסורים. כולם מכירים את הגמרות הידועות על רבי אלעזר ברבי שמעון. אפילו רבינו הקדוש יש לו את הכח הזה, הייסורים זו המתנה הכי גדולה רק שהגמרא אומרת, אין בידינו לא מיסורי הצדיקים ולא משלוות הרשעים בדור האחרון הזה.

אבל דבר אחד אני יכול לומר לכם, מבשרי אחזה אלוקה, הרי כל אחד עבר מה שעבר. תמיד הרב מספר שפעם המגיד ממזריטש ישב עם תלמידו בעל התניא ולמדו לילה שלם. בבוקר הוא שואל את תלמידו הקדוש והנורא, כמה עבירות עשית הלילה? הוא לא שואל אותו אם הוא עשה עבירות, הוא שואל אותו כמה עבירות עשית הלילה?

והוא עם המוח האדיר שלו חושב וחושב ואומר 2. הרב מספר שמהגיד אמר לו, מה, עשית רק 2, אני עשיתי כבר 400. שני שרפי מעלה כאלה שיושבים כל הלילה ולומדים תורה והוא אומר עשיתי 400 והוא אומר עשיתי 2, לילה מה הם עשו? אותו לילה ודאי שהשכינה היתה שם, וכל המלאכים, למדו תורה, למדו עץ חיים כל הלילה, למדו מה שלמדו! ללמדך שהמציאות שלנו, תמיד כמו שהרב אומר עצם היותינו בתוך גוף, בפרט בגוף הזה. אתם ב”ה הדור השני, הדור השלישי, מה נאמר ומה נדבר אשרינו שזכינו, 'הבנים הטובים רפואה טובה לאבות' רבינו אומר. אז אתם ב”ה, מישהו בא לבכות לפני שנים אומר ראיתי איזה 'ידיעות אחרונות' מה עושים, ראיתי איזה כותרת בידיעות אחרונות?

ילד שהיה אז בן 16 בישיבה, זה העבירות, אבל מה שההורים והסבים שלכם כזה גיהנום שעברו. לכאורה זה יאוש גמור, מי יכול לתקן את זה? בפרט מי שיודע קצת זוהר ויודע מה זה עבירות. רק רבינו אומר דבר נפלא, תורה בל”מ בטח ראיתם את זה, עבירה מכבה מצווה, אבל אין עבירה מכבה תורה ואין עבירה מכבה תורה.

ב”ה בכל השנים שזכיתי להיות שליח של הרב בעולם כולו, עוד יסופר מזה מה שראינו ואיך עשינו. באמת זה ספרים שלמים מה שזכינו לראות, לראות מה זה. כל הסיפורים שאתם קוראים בשבחי הבעש”ט, שבחי האר”י ז”ל, שבחי רבינו, הכל ראינו עין בעין והרבה יותר מזה, הרבה יותר מזה. לא יודע מה זכינו, באמת זה הקושיה היחידה שאפשר לשאול - איך אני זכיתי?

לא יודע איך זכיתי, לא יודע איך בני זכו, לא יודע איך אתם זכיתם, זה קושיה שעוד מותר לשאול, אבל זכינו, בפועל זכינו. ברור לי שאם לא היינו מקורבים, "מקורבים", בא נאמר את זה במרכאות כפולת ומכופלות, אבל נעשה בתמימות - שייכים לקהילה הקדושה הזו. להשוויץ שאנחנו מקורבים? בעז”ה אולי כן, אני מקווה מתפללים על זה, כוספים לזה, עושים למען זה. ברור לי שלא הייתי שורד את השנים האחרונות מה שעברנו ברוחניות, בגשמיות - לא הייתי שורד, אבל כל פעם שבאים לפה, כל פעם שרואים את הפנים הקדושות האלה, וכל פעם ששומעים את הדיבור בפרט הספרים החדשים שיצאו.

הספר החדש 'הנחמדים מזהב ופז רב' ממש לא זז מהשולחן שלי, כל מילה היא באמת מזוקקת, וכל מילה היא מחיה, כל מילה היא מאירה, וכל מילה צועקת אתה לא לבד ה’ איתך אל תתבלבל מכלום. עוברים מה שעוברים, זה כלום לעומת מה שעוד מחכה לך, יהיה עוד טוב, יהיה עוד נפלא, עוד נזכה. הייסורים האלה זה מתנות מאוד מאוד גדולות, ואני יודע בעצמי, בדידי הווה עובדא, מלא פעמים  שהרב היה מתקשר אליי בכל מיני הזדמנויות, ב”ה זכינו. גם היום זוכים בכל מיני מצבים בלתי אפשריים, פתאום מוצאים איזה קרן אור שלא חשבנו עליה, ממש בחינת קריעת ים סוף בכל מקום וה’ עוזר.

אני אסיים בדיבור אחד של השפת אמת, זה דיבור שמאוד מאיר ששמענו מהרב לפני שנים. הפסוק אומר בספר דברים (ח ה) "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה’ אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ", והוא מקשה, הוא שואל שם למה לשון יְיַסֵּר בעתיד? היה צריך לכתוב כאשר מיסר בהווה, אני אבא שלך, איש את בנו ואני מייסר אותך כמו שאבא מייסר את הבן שלו. אומר השפת אמת שזו המשמעות הפשוטה של הפסוק.

הרב אמר דבר נפלא בשם השפת אמת כמובן, תדע לך, הקב”ה אומר: אני מייסר אותך כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ. דהיינו, עוד לא נולד האבא הזה, יְיַסֵּר פעם (בעתיד) שיהיה האבא המושלם הזה שיידע לייסר את בנו, ככה אני מייסר אותך. הייסורים שאני מייסר אותך זה כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר, זה כַּאֲשֶׁר מייסר, אין אבא כזה במציאות, אבל אולי פעם יוולד כזה אבא נפלא שידע לייסר את הבנים שלו בצורה הכי  נכונה, הכי מדוייקת, הכי שלא תפיל אותם, הכי שלא תשבור אותם, הכי שתחיה אותם, הכי שישארו אחרי הייסורים חדורים באמונה וביטחון ושמחה אחרי כל מה שעובר.

וזו הנקודה, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ - רבינו הקדוש, מורינו הרב הקדוש הוא מייסר אותנו. אי אפשר להגיד שאנחנו לא עוברים ייסורים, לא נאמר, אבל ההמתקות לעומת מה שהיה ראוי. איך רבינו אומר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אל תאמר לְרֵעֲךָ אלא לרעך, כי כָּמוֹךָ אני ה'. כמו שהיה ראוי, התיקונים שנצרכו, כל אחד יודע בעצמו מה הוא עבר, ואיך עבר היה ומה צריכים. פעם אדם היה צריך להתגלגל מיליון פעם בשביל להגיע לתיקון, אבל מגיעים לרבינו הקדוש אז גומרים את הכל.

למה אני אומר את זה? כי כל הנהגה והנהגה, כל בקשה ובקשה ושוב אני רוצה לומר בתחילת ההתקרבות שלי לפני שנים רבות, הרב אמר לי ככה. הרב בעצמו אמר לי וזה עזר לי כל החיים מאוד מאוד. אני חוזר על זה המון פעמים, כי זה יסוד בהתקרבות, הוא אמר לי, דע לך אני שונא רובוטים! וגם שאני אומר לך לעשות משהו תתבונן בזה! שאני אומר לך לדוגמה לקפוץ מהגג אז אל תקפוץ מגג של מגדלי.., לא יודע תמצא גג נמוך! תעשה מה שאני אומר לך, אבל תעשה את זה בשכל, אל תהיה רובוט!

כי דברי הצדיקים עמוקים מיני ים, ונתקלתי במשך השנים בדברים שהרב אמר לאנשים והם לא קלטו.  הוא מנהיג את האדם, בסוף אם מישהו מחזיק בתמימות הוא מגיע בסוף לדברים הכי נפלאים. רק לפעמים נופלים בדרך, חברים הכי טובים שלי נפלו בדרך. כל מה שקרה בשובו בנים בשנים האחרונות, החברים הכי טובים שלי, באמת חברים יקרים, חברים טובים, אבל לא החזיקו מעמד. זה לא פשוט זה אש.

רבינו אומר בתורה ל”א שהתקרבות לצדיק זה כניסה לפרדס, אחד מת, אחד משתגע, אחד מתפקר ואחד נכנס בשלום. שראיתי את התורה ל”א לפני שנים, ב”ה, בהדרכת הרב הלכתי לעשות 6 שעות התבודדות, מיד צעקות, מה איך אני אתקרב עכשיו? מה, אני ליטאי טוב לי שם, אני לומד תורה הכל טוב ויפה, אני אברך ועכשיו אני אכנס למקום שאפשר למות, שאפשר להשתגע ולהתפקר, מה אני משוגע?

לך תתפלל שתזכה להיות בזכות רבי עקיבא להיכנס בשלום ולצאת בשלום. אולי בכח התפילה הזו זכינו להישאר פה ונזכה להישאר פה, כמובן הכל בזכות הרב, בעז”ה עד 120 ועד בכלל בזה, בבא זה כל התקווה שלנו.

בעז”ה אני מאמין באמונה שלימה שבוודאי,  איך הרב אומר, כל יום הוא אומר שהיום זה ככה, וכל יום זה היום הכי גבוהה בשנה, כל יום הגאולה צריכה לבוא. כי זה באמת נכון, מה אפשר לעשות שאנחנו לא זוכים, אבל הצדיק רואה. עכשיו באתערותא דלתתא קטנה אפשר להגיע למה שאפשר להגיע, בפשיטות ובתמימות.

באמת לזכות ללמוד ולהתפלל, להיות יהודים כשרים, לשמור על העיניים, לשמור על הקדושה ולעשות הכל נכון בכוח הצדיק האמת - ולא מחזיק טיבותא לנפשא זה אחד התנאים להיכנס לעולם הבא.

"שייף עייל שייף ונפיק" [מתכופף ונכנס ומתכופף ויוצא] "וגריס באורייתא תדירא" [ולומד בתורה בקביעות], אבל בעיקר "ולא מחזיק טיבותא לנפשיה" [טובה לעצמו] (סנהדרין פח ב) שזה השטן הכי גדול. תדע לך שהכל בכח הצדיק אל תחזיק לעצמך כלום, אפילו זה הדברים הכי נפלאים תדע לך שהכל בכח הצדיק שמשפיע עלינו ונותן לנו.

ויהי רצון שנזכה