לרגל יום השלושים להסתלקותו של המשפיע הרה"ח ר' אליהו מירב זצוק"ל. אנחנו לפניכם קטע נדיר ומרתק ביותר מתוך ראיון שערך הרה"ח ר' אליהו מירב זצוק"ל לגיליון "התחדשות" בשנת התשע"ו. בו הוא מספר על מסעותיו לאומן בשנות מסך הברזל:

"הרב בשיעוריו לא הפסיק להלהיב על אומן. כך החלטנו יום אחד אני ואשתי לנסוע לאומן עם ששת ילדינו לרבינו הקדוש". כאשר מדובר בילדים קטנים, מגיל שנה ואילך, וכשמדובר בעיצומו של השלטון הסובייטי, הסיפור מקבל משמעות אחרת... ידענו שלא יהיה קל, וכלל לא מובטח שנגיע, אבל את שלנו עשינו. מלווים בעידודו של מורינו הרב שליט"א, יצאנו מהארץ לכיוון בוקרסט. כשהגענו ל'ברית המועצות' החלו הם מיד בחשדות. רצינו להגיע לקייב, משם יקל עלינו להגיע לאומן, אבל הרוסים לא הסכימו. היעד אותו הרשו הם לנו היה רק מוסקבה, ומשראיתי שאין לנו ברירה, פניתי אליהם בתמימות משהו, וביקשתי מפורש לנסוע לקייב דרך אומן רק לכמה שעות. "תלוו אותנו, ותראו שאין לנו שום דבר אחר. שום דבר מפחיד או לא-חוקי איננו עושים". אולם הרוסים בשום אופן לא אפשרו לנו לנסוע ליעד אחר מלבד מוסקבה. וכך מחוסר עניין חזרנו לארץ.

"בערך בשנת תשמ"ג פונה אליי רבי יצחק ויצהנדלר, מי שידיו רב לו בנסיעות קדושות אלו, ומודיע לי שהוא התכונן לנסוע לאומן, וכבר הוציא ויזה על שמו, ולבסוף לא מתאפשר לו לנסוע. "אם אתה מעוניין, אתה יכול לנסוע עם הדרכון שלי" אמר. לרבי יצחק היה דרכון אמריקאי על שם נחמן הומינר, והדמיון ביני לבינו לא היה משהו... אבל על כזאת הזדמנות לא מוותרים. נסעתי יחד עם רבי אלון דימרמנס שהחזיק בדרכון צרפתי אמתי ועם ר' אורי חנן לברטובסקי שגם לו היה דרכון אמיתי. רק שלי היה מזוייף. כשהגענו לרוסיה, לקחו אותנו למוסקבה, שם החלו לחקור אותי על הדרכון 'שלי'. "זה לא אתה" אמרו לי, זה מישהו אחר בתמונה. אבל אני התעקשתי שזה כן אני. הם החלו לחקור אותי על פרטיי שוב ושוב, אבל אני לא התבלבלתי כלל, היות וחוץ מהשם שאמרתי כפי שהוא רשום בדרכון, סיפרתי את כל פרטי חיי האמתיים. אדהכי והכי, התחלתי "להתיידד" אתם. הצעתי להם סגריות, גם ויסקי הוצאתי אלא שהם אמרו לי שאסור להם לשתות בזמן עבודתם. לבסוף לאחר חקירה ארוכה אמרו לי: "אנחנו יודעים שזה לא אתה, אבל בכל זאת נשחרר אותך". ואכן זכיתי בחסדי ה' להגיע לציון רבינו הקדוש. כך התקיימה בי ברכת הרב שאמר לי מפורשות שלא אמנע, ושאכן בס"ד אגיע.

לאחר נסיעה זו הבנתי שזה לא עסק לנסות כל פעם בדרכים מסוכנות, והחלטתי להוציא דרכון על שמי. אבל איך עושים כזה דבר? אין לי אזרחות זרה? הלכתי לישיבת "אור שמח" לנסות לאלתר דרכון.

[caption id="attachment_63557" align="aligncenter" width="1080"] הרב אליהו מירב בדרך לאומן בשנות השמונים[/caption]

בניסים גלויים הגעתי שם לגר צדק שלמד בישיבה, בעל אזרחות בריטית, ששמו הגוי היה ג'מי פיטר מקלמר, והוא הסכים לתת לי את אישיותו... התכנית הייתה שעם עם הפרטים של זהותו אלך לשגרירות הבריטית ואציג את עצמי כמקלמר, ואומר שאבד לי הדרכון ואני מבקש לעשות חדש, והנה התמונה שלי... הבעיה הראשונה בסיפור הזה שהשם "מקלמר" הוא שם של אישיות ידועה בבריטניה, ואני בעל מבטא שכלל לא דומה לשל אנגלי. לצורך כך הלכתי עם מי מקרוביי, כאשר הוא מדבר במקומי. הסברנו לשם שלקיתי בדלקת חריפה בגרון וכך הדיבור קשה עליי. הם קבלו את ההסבר, ואמרו לנו שלפי הפרוצדורה, עליהם לשלוח את תמונתי לבריטניה לאימות, ואז אוכל לקבל דרכון חדש. הייתי בלחץ גדול מזה. מה יהיה אם יגלו שתמונתי כלל אינה דומה לאותו מקלמר המוכר להם? הרי אז זה להסתבך גם עם השלטונות. אולם בס"ד אחרי כמה ימים התקשרו מהשגרירות שהכל בסדר ושאבוא לקחת את הדרכון החדש... דרכון זה שימש אותי במשך עשר שנים לנסיעות לאומן. זה לא שעם דרכון זה תמיד היה אפשר להגיע. פעמים רבות עצרו אותנו השלטונות בתואנות שונות, אבל כמעט תמיד הצלחנו בסופו של דבר להגיע.

הרב אליהו מירב זצ"ל באומן בשנות התשעים עם ילדו שיחי'. מתוך גיליון התחדשות

הכתבה באדיבות גיליון "התחדשות".

עדיין לא קיימתם את הוראתו של מורינו הרב שליט"א להצטרף לגיליון? תוכלו להצטרף כעת כמנוי בצורה מאובטחת לחץ כאן ולקבל בכל חודש גיליון מפואר מלא בתוכן יהדות וברסלב עפ"י דרכו ומשנתו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א עד לביתכם.