היונה ששולח נח מן התיבה היא לא רק סמל לתקווה ולשלום, אלא דמות מסתורית עם משמעות עמוקה. הזוהר הקדוש מגלה כי היונה הזו היא לא פחות מאשר ישות מקודשת הקשורה למשיח, ושהיא זו שתניח את הכתר על ראשו. בחיזוק זה מאת מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, נעמיק בפרשנות הזוהר על היונה ונגלה את הקשר המופלא בין סיפור נח, משיח בן דוד והגאולה השלמה.

יום ב', י"ט שבט תשפ"ה – אלה דברי קודשו שליט"א:

נקרא את הזוהר על היונה של נח שמסביר מי זו היונה הזו.

היונה הידועה – מי היא באמת?

וַתָּשָׁב הַיּוֹנָה, שואל הזוהר, מי זו היונה הזו?

הזוהר אומר, אני אגלה לכם, זאת היונה שנמצאת בהיכלו של משיח, היא תבוא עם משיח. בזמן שהמשיח יבוא בהקהל היא תשים לו את הכתר. זאת היונה שתשים את הכתר למלך המשיח במצוות הקהל, כל זה כתוב בזוהר (דף קס”ד).

הקשר בין היונה להיכל קן ציפור

וַתָּשָׁב הַיּוֹנָה כתוב בה"א הידיעה, היונה הידועה ואף אחד לא יודע מי זאת היונה הזאת ולאן היא הלכה. "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה" (בראשית ח ח), מי זו היונה הזו? אלא היונה הזו, היא היונה שנמצאת בהיכל של משיח, זה היכל קן ציפור, והיא תשים את הכתר על מלך המשיח. "תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז" (תהלים כא ד), "הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו" (שם שם ו).

הכתרת המשיח במעמד ההקהל

ושיבוא מלך המשיח לקרוא בספר התורה במצוות הקהל, במוצאי יום טוב הראשון של סוכות, יבואו שני נשרים ויביאו כתר וימסרו את זה ליונה, והיונה היא תרד עד הראש של מלך המשיח, והיא תשים את העטרה על ראשו.

נח, האריה והמשמעות הרוחנית של הכאתו

ואחרי שהוא יגמור לקרוא בתורה, היונה תיקח את זה ותמסור את זה לשני הנשרים, ועטרה בפומא. מה זה, "עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית ח יא)?

עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ, זה נשמת משיח, נח היה בתיבה והוא סבל שם תמרורים, הוא האכיל את החיות וקיבל מכה מהאריה. כתוב ב”זר זהב" של התלמיד של הבעל שם, שזה אריה של מעלה, האריה במרכבה.

הוא פגם באריה שבמרכבה ולכן האריה נתן לו מכה. אנחנו אומרים שנח איחר שתי דקות מלהאכיל את האריה, ולכן נהיה בעל מום ופסול מלהקריב קורבנות. כתוב "תמים", שלא בעל מום, אז איך הוא הקריב את הקורבנות? אלא, ה’ הקריב ולא הוא, הוא רק אירגן את זה.

מי באמת פגם?

כתוב בפרקי דרבי אליעזר שכנען עשה את המעשה המגונה הזה, את הסירוס, לכן כנען התקלל! עכשיו אנחנו קוראים בפרקי דרבי אליעזר שכנען פחד שנח יביא עכשיו את מלך המשיח ויהיה סוף העולם. גמרנו, מלך המשיח זה סוף העולם, אף אחד לא יעשה יותר עבירות, אי אפשר.

הפחד של חם והקשר לנשמת המשיח

חם פחד שעכשיו יהיה עולם חדש בלי תאוות. מי שעשה את הסירוס זה היה כנען, כי חם פחד שנח יביא את הילד הרביעי. מה אכפת לך שיהיה ילד רביעי? מה, אי אפשר לחלק את העולם לארבעה אנשים?

אלא לפי הזוהר אפשר להבין, כי הזוהר אומר שזה היה ממש נשמת משיח, "וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹקים" (תהלים נב י). "זַיִת” זה נשמת דוד המלך, ה’ רצה לזכות את נח בנשמת משיח, ואז היה נבנה הבית השלישי, היה מתגלה עם ישראל והיו מקבלים את עשרת הדברות.

ה’ רצה לתת את עשרת הדברות גם בדורו של אדם הראשון, גם לעשר דורות הראשונים. גם בדורו של נח ה’ רצה לתת את עשרת הדברות, אבל הם לא רצו, "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ" (איוב כא יד). ה’ רצה לתת את עשרת הדברות, אבל כנען פחד שיבוא המשיח וגמרנו, ולא יהיה תאוות יותר.

"עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" – הנשמה שהוחמצה

אומר הזוהר שזה "עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ", שה’ רצה לזכות את היונה של נח שתביא לו את נשמת משיח בן דוד. זה מלך המשיח בנו של דוד וזה רמוז ב*"עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ"*, שהיא רצתה להביא את הנשמה של משיח בן דוד, אבל כנען קילקל את זה.

לכן כנען נהיה ארור לכל החיים.