מה קורה לבחור ביום הבר מצווה? איך הצליח גדעון לנצח צבא ענק עם 300 חיילים בלבד? מאמר מרתק על אמונה, ביטחון ובחירת אנשי חיל בדרך ה' -  החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

היגיון צבאי אומר שכדי לנצח מלחמה צריך כמה שיותר חיילים, אבל גדעון עושה בדיוק ההפך—הוא שולח הביתה אלפי לוחמים רגע לפני הקרב מול צבא עצום בגודלו. איך זה הגיוני?

למה דייקא מיעוט הלוחמים מביא את הישועה?

ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה לימינו?

הצטרפו למסע בעקבות גדעון והנהגת ה' במלחמות ישראל, בהדרכתו של הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

יום ד', כ"ח שבט תשפ"ה, אלה דברי קודשו:

נסביר מה זה הבר מצווה - בר מצווה זה שהבחור מקבל נשמה חדשה.

הרב שואל את החתן בר מצווה: אתה רוצה להיות צדיק?

עונה החתן: כן!

אז יש לך עכשיו נשמה חדשה, עכשיו הנשמה שלו רק רוצה את ה'. עכשיו קראנו "וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח יג), וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלָיו בבר מצווה, כי בחור הבר מצווה מקבל נשמה מעולם האצילות. ברגע שהוא אומר - כן, אני רוצה להיות צדיק, הוא מקבל נשמה מעולם האצילות! אז הוא רק רוצה את הקדושה, הוא רק רוצה את ה'.

הבחור צריך לעשות תשובה על כל מה שהיה עד הבר מצווה, אם הוא יעשה תשובה הוא ישאר צדיק גם אחרי הבר מצווה!

כי אדם מלא פגמי ברית, "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהלים נא ז). דוד היה בן תמורה, לכן הוּשַׁת על ישי אביו עונש לבוא בגלגול ברבי חייא, ואז אשתו עשתה לו תמיד צרות, כל היום צרות ("וכן דוד המלך ע"ה, לא יצא מן החיצונים, אלא באותו מעשה הנזכר לרז"ל על פסוק הן בעון חוללתי, שחשב ישי אבי דוד שבא אל פילגשו, והיתה אשתו ממש. וכן אשתו ראתה טפת דם בסוף הזיוג, וזש"ה ובחטא יחמתני אמי, כי אלולי כך, לא הניחוהו החיצונים לצאת לעולם. וכן זהו הטעם, של תמר, ורות, ורחב הזונה, וכל נשמות הגרים, וכל מלכי בית דוד, והמטיח, שבאים מן רות המואביה, ומזווג יהודה ותמר, וכן ר' עקיבא בן גרים, שהוא מבני בניו של סיסרא, כי זו היא המרמה ותחבולה שהקב"ה עושה עם הקליפה, ומרמה אותה להוציא נשמה עשוקה בתוכם והבן זה" [שער הגלגולים לרבי חיים ויטאל ז"ל, הקדמה לח] ).

כתוב שישי אבי דוד התגלגל ברבי חייא, כי דוד היה בן תמורה. למה הוא היה בן תמורה?

כי כתוב: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד-עוֹלָם", אנחנו היום יודעים את ההלכה, מואבי ולא מואבית, אבל אז לא ידעו את ההלכה. לא תתעב מצרי, לא תתעב אדומי, "גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל" (דברים כג ד).

אבנר אמר "בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר" (שמואל א', י"ז, נ"ה)? מה זאת אומרת? אתה לא יודע מי זה הנער? אתה לא מכיר אותו? הוא מנגן לך (שאול) כבר חצי שנה!

אולי שאול הכיר את אבא שלו? הרי כתוב בגמרא ברכות (נח ע"א - יוצא באוכלסיה, אמר רב: ששים ריבוא) שאבא של דוד היה יוצא עם 600 אלף איש. היום שואלים: כן להתגייס, לא להתגייס? ואילו אז היו 600 אלף חיילים, כולם היו ברסלבים בחורי ישיבות, שש מאות אלף חיילים (מסכת ברכות דף נח).

שאול שואל על דוד: מי זה? בן מי זה? הוא לא מכיר את אבא שלו. שאול שואל את אבנר, אתה מכיר את אבא שלו ? "וַיֹּאמֶר אַבְנֵר: חֵי נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי", הוא נשבע שהוא לא מכיר אותו ולא את אבא שלו, "חֵי נַפְשְׁךָ".

כל הצבא היום זה מאה אלף, אז היו 600 אלף כולם בחורי ישיבות. לקחו למלחמה רק מי שלא דיבר בין ישתבח ליוצר אור, ושגם לא דיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש (מסכת סוטה דף מ"ב ע"א). אם אדם במקרה דיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, לא קיבלו אותו לצבא.

גדעון הגיע למלחמה עם 32 אלף חיילים (שופטים, פרק ז), כולם בחורי ישיבות, הוא אמר להם אתם ישר הולכים הביתה, שלח אותם הביתה - משתמטים. מה עם לשאת בנטל? שויון בנטל? איזה שוויון זה? איך 10 אלפים יצליחו? היו צריכים לנהל מלחמה מול מיליון איש, "כַּחַלְלוֹת הַיָּם" הם היו, אֵ֣ין מִסְפר, אֵ֣ין מִסְפר לגמלים.

גדעון התחיל עם 32 אלף חיילים, אח"כ הוא אמר ש- 22 אלף ילכו הביתה. מה זה, זה לא לשאת בנטל, זה לא שוויון, זה לא צודק ככה לא מכינים צבא. תסלח לי, אם תהיה פעם רמטכ”ל תדע, הוא היה צריך להביא עוד 32 אלף, והוא עוד שלח אותם הביתה, שלח את כולם הביתה, לא צריך אותם.

גדעון הוא לא ידע הלכות, הוא לא למד בשובו בנים והוא לא ידע הלכות. הוא פיטם פר 7 שנים לכבוד עבודה זרה, שבע שנים הוא מפטם פר עד שהפר נהיה כזה שמן שהוא לא הצליח להיכנס מתחת לדלת. חוץ מזה הוא חבט חיטים בגת (ולא בגורן כמקובל), וזה איסור דאורייתא, זה דש, זה לדוש את החיטים ולהפריד את הגרעינים מהשיבולים.

גדעון ישב בליל הסדר, ולמָחֳרָת הוא כבר הלך לחבט חיטים בגת ולהניס את מדין. מה זה להניס את מדין? כי המדינים היו לוקחים (גוזלים) מישראל את החיטים, אז את החיטים הם היו עושים בגת. בגת עושים יין, בית הבד זה שמן ובגורן דשים חיטה, אז את היין עשו בגורן ואת החיטים עשו בגת כל זה בכדי לבלבל את המידינים שהיו לוקחים הכל. הם היו מחכים שישראל יעשו יין ואז לקחו את כל היין, כך זה היה 7-8 שנים.

אז ה’ אמר לגדעון אני לא צריך צבא, לא צריך חיילים, שלח את כולם הביתה ונשארו 10 אלף. אז ה’ אמר לו זה גם מידי הרבה, עכשיו תקח את ה- 10 אלף ותביא אותם לנחל, מי שישים את הראש במים כשהוא שותה נשחרר אותו. אדם הגיע לנחל אחרי שלא שתה כבר שלושה ימים, אז הוא שם את הראש במים בכדי שיוכל לשתות. ה’ אמר לגדעון, מי ששם את הראש במים תשלח אותו הביתה - הוא נשאר עם 300 איש ומנגד מידיין היו כמו ארבה, מיליונים.