ביום שישי כ"ג שבט ציינו שלושים ואחת לפטירתו של מגדולי העובדים של ברסלב בדור הקודם הצדיק רבי אלעזר מרדכי רובינשטיין זצוק"ל.

לפניכם תיעוד נדיר על הקשר המיוחד שהיה לר' מרדכי לוזר עם להבח"ל מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א. מתוך כתבה שהתפרסמה אשתקד בגיליון "התחדשות" בחודש אדר התשפ"ד:

הערכה עצומה רחש רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין אל מורינו הרב שליט"א לפועלו הרב ולעבודתו בקודש, כשהייחודיות שלה מתבטאת בעובדה שבהתחלה זה דווקא לא היה כך... אותם חולקים שמאז ועד היום מנסים להסתיר את אורו של מורינו הרב שליט"א הגיעו אל ר' מרדכי לוזער, ומכיוון שהוא לא נשא פנים לאיש הצליחו להסיתו בתחילה נגד מורינו הרב שליט"א. לא עזרו לבנו הרב יהושע דב שליט"א טענותיו וניסיונותיו עת שאל את אביו מפני מה ולמה אתה חולק על הרב, האם אתה מכיר אותו?! האם בדקת את הדברים?! הרי כבר אמרו חז"ל: חזקה על לשון הרע שתתקבל... עם זאת, לא קיבל רבי מרדכי אלעזר את דבריהם כאמת לאמיתה. לבנו ר' יהושע דב סיפר, שכשבאו אליו אותם אנשים בדיבורים נגד מורינו הרב שליט"א, אמר להם ר' מרדכי לוזער: "אם ככה, בואו יחד אתי ונלך לצעוק עליו", אולם באורח פלא אותם אנשים מיד השתמטו ונעלמו... "מזה אני מבין שהם לא אנשים אמיתיים", אמר ר' מרדכי אלעזר. "אם אמת בפיכם, למה אתם לא רוצים להגיד לו את הדברים בפניו, ורק מנסים לשלוח אותי לצורך העניין?" שאל. אולם לא ארך הזמן ולר' מרדכי לוזער יצא להיווכח מקרוב במורינו הרב שליט"א ובתלמידיו, ואזי במידת האמת שבו, לא די שהתפעל מאוד מהליכותיו ומפעליו הקדושים של הרב, ואף ביקש את סליחתו, אלא שכעת הפנה את חיצי ביקורתו על אותם חולקים שפלים ונבזים. היה זה בנסיעה לקראת הקיבוץ של ראש השנה תשמ"ט, השנה הראשונה בה התקיים קיבוץ גדול של כמאתיים וחמישים מאנשי שלומינו ליד ציון רבינו הקדוש באומן. החידוש שבדבר שאפשר לנהוג ברוסיה הקומוניסטית כיהודים לכל דבר, ולהשתטח על ציונו הקדוש, גרם לשמחה עצומה בקרב חסידי ברסלב, ולתקווה שיצמחו מכך עוד טובות לכל ישראל. אולם, לא זה היה החידוש היחיד בראש השנה זה. מספר ר' יהושע דב: "לאחר ראש השנה ניגש אליי ר' ישראל הירש ז"ל ואמר לי: 'השנה משיח מגיע!' חשבתי שהוא מתכוון לומר שבעקבות הקיבוץ אצל רבינו נזכה כבר לגאולה, אולם הוא אמר לי שלא לכך כוונתו, וביאר את דבריו: 'ראיתי את אביך [ר' מרדכי אלעזר], שבלילה ראשון של ראש השנה, התכופף על הריצפה, נישק לר' לייזר ברלנד את הרגליים וביקש את סליחתו'. לא האמנתי למשמע אוזניי, אך, בירור שערכתי בקרב אנשים נוספים, שנכחו במעמד הבהירו לי שהדברים נכונים. לא ידעתי מה גרם לשינוי הזה בעמדתו של אבי. ולא, לא שהיה קשה לי להאמין על אבי כדברים הללו. מה שראה לנכון לא עשה שום חשבון, אבל איך השתנתה פתאום דעתו כל-כך? לשאול את אבי היה קצת קשה, היות והוא לא היה מדבר על עצמו אף פעם, ולכן חיכיתי לשעת הכושר. בסוכות, מצאתי הזדמנות נאותה לשאול את אבא שלי לפשר השינוי בעמדתו, והוא סיפר לי על כך, שבנסיעה לאומן, ראה את תלמידיו של מורינו הרב שליט"א, גם הבעלי תשובה שבהם, והנה הוא רואה אנשים צדיקים ותמימים, ממש לא כפי שסיפרו לו עליהם. כשהייתי צריך עזרה איש לא בא לעזרתי מלבד אותם בעלי תשובה, אותם כל-כך השמיצו. כמו-כן, ראיתי והתבוננתי על ר' לייזר ברלנד, וראיתי שביזיתי אותו לחינם. ראיתי שהוא אדם צדיק וכל מה שסיפרו לי אודותיו זה שקר מוחלט! לכן ביקשתי את סליחתו.

קשריו במרוצת השנים, עם מורינו הרב שליט"א

רבי יהושע דב: "כשהשתדכתי עם מורינו הרב שליט"א, ובני ר' נתן נהיה חתנו של הרב, הודעתי לאבי שהשבת אויפרוף (שבת העליה לתורה) תהיה ב'שובו בנים' בעיר העתיקה. כששאל אבי מתי מתחילה התפילה? עניתי לו שהתפילה מתחילה בשלוש לפנות בוקר... אצל אבי לא היה כזה מושג לאחר לתפילה והוא הגיע בזמן, לתפילה שנמשכה 11 שעות ואף יותר! אבי מאוד נהנה, והיה בתפילה מתחילתה ועד סופה. לאחר מכן, כשהלכנו לרגל השמחה לאכול בביתו של מורינו הרב שליט"א אבי הכלה, הצטרף אלינו מור אבי. באמצע הסעודה פנה אל הרב שליט"א ושאלתו בפיו: "עליך אין לי שאלה איך אתה יכול להתפלל כל-כך הרבה זמן, אבל אני לא מבין איך אתה משאיר את כל הציבור עד כזו שעה עם תפילה כל-כך ארוכה? מה גם שרבינו אמר שאכילת שבת כולה קודש כולה רוחניות, ומה יהיה עם הסעודות?" מורינו הרב שליט"א השיבו שתי תשובות לשאלותיו. "קודם כל, אני לא ביקשתי מאף אחד שיבוא להתפלל אתי, ובטח שאיני מכריח. מי שרוצה יכול לבוא, ומי שלא רוצה יכול גם ללכת". ואז הוסיף מורינו הרב שליט"א לבאר את הנהגתו: "אני עצמי לא צריך אף אחד. מצדי עדיף לי לשבת שבעים שנה בחדר עם ספרים, ולעבוד את ה' בלי אנשים סביבי. אלא מאי? רבינו ציווה עלינו להשקות אילנות, ולכן אני עושה זאת, אבל אני לא מכריח איש לבוא להתפלל אתי". "ובאשר למה ששאלתם - הוסיף מורינו הרב - אם רבינו אמר שאכילת שבת כולה קודש, אז התפילה של שבת על אחת כמה וכמה שהיא יותר קודש. ברור אם-כן, שעדיף כמה שיותר להרבות בתפילה". ר' יהושע דב מציין, שאביו ר' מרדכי אלעזר מאוד התפעל מתשובותיו של הרב. "כאשר בני מאיר הכניס את בנו הבכור בבריתו של אאע"ה ב'שול', נעמד מור אבי, וזעק מנהמת ליבו על מתנגדי הרב: "שדין! רוחין! לילין! מה אתם רוצים מהיהודי הזה שמחזיר את העבודה של ברסלב. ה' עשה לנו טובה ושלח לנו אותו! אנשים כבר שכחו מה זה חצות, מה זה התבודדות. מי היום מדבר משדות? והנה בא ר' לייזר ומחזיר את העבודת ה' שכבר התחילו לשכוח מה היא! מה אתם רוצים ממנו?!" וכך המשיך בדבריו כשהוא לא חת מפני איש מלומר את האמת הברורה (הודות לשמחת הברית שהתקיימה אז, דבריו אלו נשתמרו בהקלטה המצויה בידי אנ"ש). כבר הוזכר בגיליוננו מחודש תמוז תשע"ו, המעשה אותו סיפר מורינו הרב שליט"א, כיצד, לאחר יומיים שלא בא אוכל לפיו, עקב כך שלא היה לו מתי לאכול, היות והיה כל אותם ימים בשדה... הבחין בו ר' מרדכי אלעזר ובפניו, שניכר בהם שלא בא אוכל לפיו זמן רב, ובאמצע התפילה קרא לו אחריו, והביאו לביתו, שם הכין לו סעודה דשנה מחיה נפשות. כל זאת מבלי להכיר את מורינו הרב שליט"א, רק ממידת החסד הגדולה שהיתה טבועה בו.

"ובלילה שירה עמי" – השיעורים בבית רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין זצ"ל

ר' יהושע דב: "מורינו הרב, היה משתדל לשמש כל אחד ואחד מזקני אנ"ש. ואף אל אבי הגיע בכדי ללמוד ולקבל עוד ועוד. כך נוסד השיעור בשנה האחרונה לחיי אבי, כאשר מורינו הרב שליט"א מביא עמו עוד מספר אנשים לשיעור. שיעור נפלא ומיוחד זה היה ביום רביעי בלילה [ליל חמישי], כאשר מורינו הרב שליט"א מדבר יחד עם ר' מרדכי אלעזר, ומנסה להוציא מפיו עוד ועוד דיבורים יקרים. לפעמים, לאחר פרק זמן מסוים היה שואל ר' מרדכי לוזר: 'ר' לייזר שוין גינוג?' (כבר מספיק?) ומורינו הרב שליט"א משיבו: 'נאך פינעף מינוט... נאך צען מינוט…' (עוד חמש דקות, עוד עשר דקות). כך זכינו לסדרה בת ששה קלטות, בהם מובאים חלק נכבד משיחות יקרות אלו, וכן הקלטות מניגוניו הבוערים של ר' מרדכי לוזער. "השמחה של סבי רבי מרדכי אלעזר כשמורינו הרב היה מגיע היתה עצומה". מספר נכדו הרב נתן רובינשטיין חתנו של מורינו הרב שליט"א. "היה לו חיות גדולה מהרב, והיו יושבים ברוגע, מדברים שואלים ומנגנים. לעיתים רבות היינו אנחנו מדברים או שואלים שאלות. "גם לסבתי אשת ר' מרדכי לוזער היתה הנאה גדולה משיעורים אלו, בהיזכרה בימי העבודה של חבורת ה'עובדים' של חסידי ברסלב בצעירותם". מעניין לציין שכך גם התבטאה אשתו של רבי שמואל שפירא כשהגיעו אליה מתלמידי ישיבת 'שובו בנים', שהם מזכירים לה את חבורת עובדי ה' של ברסלב שבעלה היה הראש והראשון שבהם. (חלקם הראשון של אותם שיחות כבר הובאו על גבי גיליונות 'התחדשות', ואי"ה שאר השיחות יובאו בגיליונות הבאים).

הכתבה באדיבות גיליון "התחדשות".

עדיין לא קיימתם את הוראתו של מורינו הרב שליט"א להצטרף לגיליון? תוכלו להצטרף כעת כמנוי בצורה מאובטחת לחץ כאן ולקבל בכל חודש גיליון מפואר מלא בתוכן יהדות וברסלב עפ"י דרכו ומשנתו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א עד לביתכם.