סוד הפרה האדומה: ביטול העין רעה וחיי הצדיקים - החיזוק היומי מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

בתורה נ”ה בליקוטי מוהר”ן מגלה רבי נחמן מברסלב את עומק סוד פרה אדומה – כוח התפילה לבטל את העין רעה ואת הכוח המשחית של הרשעים. פרה אדומה מסמלת את הצדיק האמת, שמוסר עצמו לגמרי בתפילה עד שהוא מגיע למצב של "עפר ואפר". דרך פרשיות התורה והרמב"ם, אנו לומדים כיצד אפילו טיפה אחת של מים חיים יכולה לטהר, וכיצד הצדיקים לעולם אינם מתים אלא חיים וקיימים.

יום ב', כ"ד אדר תשפ"ה, אל דברי קודשו:

בתורה נ”ה (ליקוטי מוהר”ן) הרבי מסביר את סוד פרה אדומה, "קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי". מה זה, "קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי"?

שקברתי את העין רעה! עין רעה זה המוות, זה עָפָר וָאֵפֶר!

בתורה נ”ה פעם כתוב, קוֹבֵר מֵתִים, ופעם כתוב שנפלתי אל תוך העין של אבשלום, פתאום נפתחה מערה ונפלתי אל תוך בור עמוק. זו העין של אבשלום, שקעתי בתוך העין וכמעט טבעתי שם.

מה, היתה לאבשלום כזו עין גדולה שאפשר לטבוע שם?

כן, כי העין שלו זו העין הכי רעה שיש בעולם! הוא רצה להרוג את אבא שלו!

ובהמשך רבינו מדבר גם כן על עין רעה, על עוֹג מֶלֶך הַבָּשָׁן שרצה להרוג את הרב שלו. הרי עוג היה תלמיד של אברהם אבינו, אברהם מל אותו והוא רצה להרוג את אברהם.

אז רבינו למעשה מדבר על איך אדם מבטל את העין רעה, שאדם יש לו עין רעה והוא רוצה להרוג את הצדיקים, להרוג את דוד.

הרב’ה אומר בתורה נ”ה "'שְׂרֵפָה', 'אֲסִיפָה' הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה", זה שאדם מתפלל בכוונה. האדם צריך לקרוע את עצמו לגזרים בתפילה, להתנתק מכל המחשבות. הרב’ה אומר שפרה אדומה זה התפילה בכוונה, וע”י התפילה בכוונה אדם נהיה עפר ואפר.

אדם הרי יכול להתפלל מעריב ב- 2 דקות, מנחה בחצי דקה, לעשות את כל ההגדה של פסח ב- 2 דקות. כמה זה הגדה? כל ההגדה זה 2 דקות, אנחנו עושים את ההגדה בחמש שעות. מתחילים את ההגדה ב- 8 בערב ומסיימים ב- 12 בלילה, כי צריכים עד 2 לסיים, שתיים זה חצות, כי צריך לגמור את הסעודה ואת האפיקומן עד חצות.

אז פרה אדומה זה הצדיק, לכן זה כתוב רק בסוף שנת ה- 40, רק אצל מרים, כי מרים היתה הצדיק האמת. מרים אמרה לעמרם אתה יותר גרוע מפרעה, היא היתה בת 5. חוץ מזה היא היתה האחות הגדולה (למשה ואהרן), לכן היא נבהלה כשמשה מת, היא התעלפה, משה מת, מה זה משה מת?! זה הכל שקר, שקרים!!

וכי משה יכול למות? הצדיק יכול למות? אפילו שראו את המיטה של משה (שהשטן הראה להם כדי לבלבלם), משה לא מת!

אמרו, תראה את המיטה (שבת פט עמוד א), תראה לוויה, זה לא משנה! ראינו לוויה של יעקב, היתה לויה חנטו אותו 70 יום, אבל לא כתוב שיעקב מת, כתוב "וַיִּגְוַע" (בראשית מט לג), כתוב "וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו", לא כתוב מת, התורה לא אומרת מת!

הצדיק לא מת, הוא לא יכול למות!! לא אברהם, לא יצחק, לא יעקב ולא אהרן, הצדיקים לא מתים! הצדיקים חיים וקיימים!! את זה באה התורה ללמד אותנו בפרה אדומה, אפילו שלמדו פרה אדומה  מיד שיצאו ממצרים בשבת שניה, שבת מרה. אחרי זה למדו פרה בפרשת נשוא כשבנו את המשכן ב- א’ ניסן, אז למדו פרה אדומה ושרפו את הפרה.

כותב הרמב”ם (סדר טהרה, פרק י’ בהלכות פרה אדומה) שמספיק שֶׁטִּפָּה אחת של מים חיים, מי מעיין תיגע בנטהר וזה מוציא אותו. הכהן שופך טיפת אפר למים החיים, למטה עומדים מאה אלף שעוברים לפניו בעשיריות והוא משפריץ לעברם. אם זה על השפה זה עוד בסדר, זה נקרא בחוץ, אבל אם זה נוגע בלשון הטִּפָּה לא מוציאה ידי חובה!

מספיק טיפה אחת, הנטהר צריך להרים טיפה את השרוול והטיפה נוגעת בו, אז הוא נהיה טהור. הכהן מזה על הקהל עד שיתמו המים מהחבית, הוא יכול מחבית אחת להזות 10 שנים, אבל לא יפשיל הכלי לאחוריו. אסור להפשיל את הכלי לאחוריו, אלא להזות רק כשהוא לפניו, כי אסור להסיח דעת מהכלי, אם הוא הסיח דעת הכל נטמא.

אז אומר הרמב”ם שמספיקה שטיפה אחת תיגע בו במקום חשוף, בצוואר, בזרוע או ביד.

כל זה אנחנו לומדים כאן בהלכות פרה אדומה.