לפניכם תקציר מתוך השיעור היומי כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום חמישי ליל ו' ניסן פרשת ויקרא:

עוד עשרה ימים ליל הסדר, קוראים עכשיו ויקרא משה היה עקשן שבע ימים ה' אומר לו תלך שוחטים ילדים זורקים ילדים ליאור, ה' אומר תלך. זה נגד ההלכה, בהלכה אם מגישים מישהו אז הוא צריך אחרי שלוש פעמים להסכים. משה היה כבד פה, בגיל 3 הוא הוריד לפרעה את הכתר, אז המלאך הזיז לו את היד לגחלת אז הוא שם את היד בפה. אחר כך בנתינת התורה הוא לא מסכים הוא רוצה שרבי עקיבא יתן את התורה. הוא הולך לשיעור של רבי עקיבא הוא לא מבין מילה, אז משה לא הסכים ללכת. רבי אלעזר בן ערך שהוא הלך ביער הוא שרף את כל היער בסוף הוא אמר חרש - במקום חֹדֶשׁ, הוא היה חרש בלב בסוף אליהו הנביא פתח לו את הלב. עכשיו בפרשה פעם שלישית ה' אומר למשה תכתוב ו' ק' ר' הוא כותב הכל, א' הוא לא מסכים לכתוב א'. אומר בעל הטורים משה אמר אני בלעם כתוב "ויקר" כל הויכוח בין בלעם למשה. שמשה אומר אני בלעם ובלעם אומר אני משה בסוף עשו פשרה א' קטנטונת. משה שואל למה הלויתן זכה להיות - "הירבה אליך תחנונים ... עבד עולם" ואני לא... ה' אומר לו תדבר כמוהו בתחנונים הידבר אליך רכות. לכן ליל הסדר זה סעודת הלויתן. הבל וקין הבינו שזה הזמן שכל שערי שמים נפתחים, הבל הביא מיד את כל הסימנים. וקין הביא מהפשתן. פשתן זה נשמות הרשעים, אבל אי אפשר לתקן את נשמות הרשעים רק ע"י שירים וניגונים. לכן "והיה לאבל כינורי ועוגבי לקול בוכים" כי לא ניגנתי אז הוא לא יכל לתקן את כל הנשמות.