ביום רביעי ליל כ"ד אייר פרשת בהר־בחוקותי התקיים שיעור בבית מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א  לתושבי אחיסמך והסביבה.

השיעור נמשך כשעתיים לפניכם תקציר מנושאים שנמסרו במהלך השיעור:

הספר קרניים מסביר את המובא שאיוב לא היה ולא נברא הכוונה שלא הביא את כל מה שעבר עליו לעשיה - להתגייר ועבר שבעה גלגולים. בתקופת תמוז היה הכאה בסלע, אסור לשתות מים, בתקופת תשרי נשחט יצחק, ובתקופת טבת בת יפתח נשחטה. הנשים במצרים הקבוצה הראשונה היו רצות ויולדות ביאור והמלאכים היו תופסים את הילדים והיו מעבירים אותו לצד השני "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור". כשמשה הלך להוציא מים מהסלע כל הערב רב היו צועקים עליו שבסה"כ יודע איפה יש גייזרים וזה היה הניסיון האם להתייחס לחילול ה' או לא להתייחס לחילול ה' ולעשות מה שה' אמר. ואם היה עומד בניסיון היה בונה את ביהמ"ק ולא היה נחרב לעולם, לפני החורבן היו אומרים "היכל ה'" דהיינו שיכולים לעשות עבירות ובית המקדש מכפר. חנניה בן עזור אמר שעוד שנתיים יחזיר ה' את כלי המקדש שלקח נבודנצר מיהוכין, ואילו ירמיה אמר שתדעו שיהיה לכם עוד שבעים שנה להיות בבבל, יש שלושה שיטות איך מחשבים את השבעים שנה. אבנר יכל להזיז את כל כדור הארץ, והיה הכי גיבור כמובא בגמרא "התקדשי לי על מנת שאני גבור", אין אומרים שלא תהא מקודשת עד שיהא גיבור כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה מאנשי דוד, שהיו גבורים גדולים. כל העניין זה לימוד הגמרא, אבל "דברי אל בני אהרן" אומר בעל הטורים ולא בנות אהרן, כי הנשים לא שייכות בחטא. בחטא העגל חתכו להם את העגילים עם האוזנים ובגלל זה נתנו להם את ראש חודש כחג. אבישי היה עף באוויר בשביל להציל את דוד. כל שיעור יורד אש, כל שיעור זה כמו האידרא. יעקב היה נלחם עם ארבע עשרה אלף שש מאות אריות, כל יום היה הורג שתי אריות. בשבועות נקרא על רות שנפרדה מעורפה בנשיקה, וזה שכתוב יבואו בני הדבוקה ויפרעו מבני הנשוקה, כי באותו לילה כבר עורפה הייתה עם כלב וזה שגלית אומר "הכלב אנכי", דוד אומר לו כן! את כלב בן כלב. מיכל אמרה לדוד אתה ביזית אותי, ראו את הרגליים שלך! אמר לה דוד ה' בוחר בשמיניות שעשיתי באוויר יותר מכל האצילות של אבא שלך - שאול. נעמי אמרה לרות וערפה תשובו לארצכם, ערפה חזרה ואילו רות דבקה. דוד אמר לה' כבשתי את כל העמים אני רוצה לכבוש את רומא, שלא יכבשו את ביהמ"ק. נירון קיסר כבר חשב להתייאש שהיו שופכים זפת על הראשים של אלו שניגחו את החומה במשך שלוש שנים. "לא האמינו כל מלכי ארץ ... כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים". ובסוף לקח את המנורה אבל זה לא המנורה של שלמה המלך, כי המנורה של שלמה לא הייתה נכבית לעולם, כמו הבת של רבי חנינא בן דוסא ששמה חומץ במקום שמן. וכן אצל שרה ורבקה לא היה הנר כובה. האמהות במצרים היו רצות ליאור והמלאכים היו מספיקים לתפוס אותם לפני שהמצרים הגיעו. בלק ישב ובכה הנה עם יצא ממצרים, כי ידע שממנו יצא דוד שיכחיד אותו. "וציוויתי את ברכתי" כי אם האדם שואל "מה נאכל" אז צריך ברכה מיוחדת. רבי חיא ורבי יוסי רואים שלושה אנשים לפניהם זוג ועוד אחד שפגשו. רבי נתן אומר שצמים בה"ב על זה שלא שמחו מספיק בחג. "כטל חרמון שיורד על הררי ציון" כל השפע מגיע מירושלים. בלק בן ציפור שהיה לה מביא לה קטורה היה דוקר אותה שבע דקירות בלשון, והציפור אמרה לו אתה לא תוכל לנצח אותם, ואז הוא אמר לבלעם "כי עצום הוא ממני" - ממני יצא דוד שיכחיד את מואב. דוד אמר "על אדום אשליך נעלי". יש גמרא שלא מובנת "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגליו" וזה סוד המנעלים. מתחילת המלחמה נהרגו 858 חיילים, חוץ מאזרחים עכשיו נהרגה צאלה גז היא הייתה צדיקה אמיתית בדרך לחדר לידה, הם הרגו אותה מה היא עשתה?! היום נהרג יהודה יוסף בחור דתי ביד אחת אם־16 ביד שניה הגמרא, אשתו קראו לו אמונה. שאל הקונסטינר למדתי את החומש ורואים שחסר אלף שבע מאות חמש שבעים בחשבון של המשכן, יצאה בת קול שמשה לא עשה ווים לעמודים העץ חיים אומר שהווים זה נשמות ישראל שאין יהודי שלא עושה תשובה. כל יהודי זה שערות דא"ק שורש נשמתו גבוה מאוד, הייתה את החטופה אגם ברגר ואמא שלה מירב ברגר, אמא ובת שניהם התחילו לשמור שבת ולא ידעו בכלל אחת מהשניה. עכשיו כל הילדים רוצים להניח תפילין בבתי ספר המנהלים משתגעים לא מבינים מה קרה. אף אחד לא יכול להבין מה זה נשמה של יהודי, היו אנשים שהיו אוכלים ביום כיפור ובסוף חזרו בתשובה. היינו בשפרעם אחד המקומיים אמר לנו שהפירוש של המילה היא "שופרא - עם" זה היה מושב הסנהדרין. כתוב כל מסעות הסנהדרין, מיבנה לאושה ומאושה ליבנה ומיבנה לשפרעם משפרעם לבית שערים ומבית שערים לציפורי ומשם לטבריה ומשם יבוא משיח, משיח יבוא מטבריה. משיח יבוא מטבריה לקבר רחל ומקבר רחל למערת המכפלה ואז ירדו ארבע שופרות מהשמים יתקעו תרועה תקיעה תרועה ואז יבוא מלך המשיח במהרה בימינו אמן!