יש אור שבוקע מהשמן – ויש אור שבוקע מהאמונה. היו דורות שבהם הנר דלק מיום שישי לשבת הבאה, והאוהל היה עטוף בענן של מעלה. היו צדיקים שעצם הביטחון שלהם הדליק את הנר. אבל דווקא חנוכה – אותו פך קטן שדלק שמונה ימים – הוא שזכה לחג. למה? מה יש באור הזה, שאין באורות ההם?

החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - יום ו' י"ח סיון תשפ"ה

מי שהאמין בשרה (זכה), לא כולם האמינו בשרה. עשו גדל בבית של צדיקים (ולא זכה לאמונה בהם), אי אפשר להבין את זה, אתה רואה שהנר לא כבה, אתה רואה שהענן מעל האוהל. (יש ברכה בעיסה) שרה עושה חלה ל- 100 איש באים אלף איש וזה מספיק לכולם, אדם עושה אוכל למאה איש מגיעים אלף, אישה עושה אוכל לאלף מגיעים עשרת אלפים - אתה רואה רק ניסים, אתה רואה יום ולילה ניסים, הנר לא כבה לעולם (ולא לוקח את זה ללב)!

אנחנו שואלים, מה הנקודה של נס חנוכה? (הרי) אצל האמהות הנר לא כבה לעולם!

חנינא בן דוסא אמר לבת שלו שבאה אליו בוכה (תענית דף כ"ה ע"א ). היא אמרה, תשמע מה שקרה לי, התבלבלתי בן בקבוק שמן לבקבוק של חומץ, זה אותו הצבע. החומץ והשמן זה אותו צבע אז היא הוציאה בקבוק שמן, היא ידעה שהשמן בצד ימין, אבל בצד ימין היה בקבוק החומץ, עכשיו כבר אחרי השקיעה ואי אפשר לשנות את זה.

〈(מס' תענית דף כ"ה ע"א) חד בי שמשי חזייה לברתיה דהיות עציבא אמר לה בתי "למאי עציבת אמרה ליה כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו איך לשבת אמר לה בתי מאי איכפת לך מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק תנא היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה〉

היא באה בוכה, מסכנה בוכה, היא אומרת תשמע אבא מה שקרה לי, אל תשאל שפכתי חומץ במקום שמן,זה אותו צבע, זה אותו בקבוק.

ר’ חנינא בן דוסא אמר לה - מה הבעיה? מי שאמר לשמן שידלק יגיד לחומץ שידלק!! אצל הצדיקים אין שום בעיה!!

אז מה מחנוכה עושים (עניין מהשמן שהספיק לשמונה ימים)? הרי נעשה את הנס של ר’ חנינא בן דוסא עם הבת שלו, או לכבוד שרה (הנר דלק מערב שבת עד ערב שבת), גם אצל רחל ולאה בחיים השמן לא נגמר (חיי שרה, רש"י בשם המדרש), הנר לא כבה בחיים!