בשיעור היסטורי ומלא הוד ישב הרב אליהו מירב זצ"ל בסמיכות למורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כתלמיד מובחר שמרגע שעמד על דעתו היה דולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים

יום ה', כ"ח תמוז | בחיזוק הבא נידון הנושא שעומד ברומו של עולם - כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם (תהלים יב ט), אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם

צריך לכתוב את עניין הפרה האדומה בנשוא, הנה אתה רואה זה מופיע בחוקת (פונה הרב ברלנד שליט"א לרב אליהו מירב זצ"ל).

הזוהר אומר שאהרן לא יכל לעשות (פרה אדומה), כי הוא נטמא. הרי זה שֶׁמַּזֶּה (מי חטאת) הוא נטמא ולאהרן אסור להטמא אפילו לשניה. אהרן הוא קודש קודשים, הוא נקרא קדוש.

איש טהור יכול להיות טמא, אבל קדוש אי אפשר, אהרן בקודש קודשים, וְאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (דברי הימים א ו’ ל”ד).

https://vimeo.com/1103974192?share=copy

מורינו הרב ברלנד שליט"א פונה שוב לרב מירב זצ"ל: אז מדברים על זה שדבר ראשון אתה מתקן את הטעות שלך, אתה יותר לא כותב פרה אדומה בפרת חוקת. לא שייך פרה אדומה לפרשת חוקת, אתה יכול לכתוב את זה בנשוא, בשלח.

אז למה באמת זה כתוב בחוקת?

כי הצדיק זה הפרה האדומה!

יש כאן ליקוטי מוהר”ן? (מצביע מורינו הרב שליט"א על הספריה הקדושה בביתו נאווה קודש)

רבינו כותב (ליקוטי מוהר”ן תורה נ”ה) שהיום פרה אדומה זה תפילה בכוונה, עוד מעט נתפלל מנחה.

כל תורה נ”ה הולכת על פרה אדומה - שפרה אדומה זה אפר. אם אדם מתפלל בכוונה כל מילה, הוא נהיה עפר ואפר.

הוא צריך להתנתק בתפילה מכל המחשבות, הוא צריך לשכוח מאשתו ומהילדים, כי הוא עכשיו מתפלל לה'.

הרב’ה מסביר כאן (שצריך) לבטל את תפילות האֲרָזִים (כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ), את תפילות הכופרים, לברא להם לב.

למה האדם ההוא כופר?

כי אין לו לב, כי הוא נואף!

הוא נואף אז אין לו לב!

החכמה שלו גורמת לו לכפירה!