ביום שני פרשת חקת, ליל ה' תמוז, התקיים שיעור לתושבי נתיבות במעונו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

לפניכם תקציר הדיבורים אותם הזכיר מורינו הרב שליט"א במהלך השיעור:

הצדיק מעביר את כולם בליל זכור ברית כל מה שמש רצה זה לחבר רחל ולאה "מגדל עדר" = רחל לאה ומשם יבוא משיח. צריך לבעור לה' באש תמיד כמו דבורה הנביאה שכולה מוקפת לפידים של אש, הרמב"ם אומר ביסודי התורה שבין איש בין אשה אם הוחזקו כצדיקים ומילדות לא הלך עם חברים רעים למקומות לא טובים ורק ישב ולמד, אזי מחזיקים ממנו בנביאות וחייבים להאמין לו. כל העניין של החתונה זה רק להביא את משיח בן דוד, לנשים אין יצה"ר בכלל, הם לא הסכימו להביא את התכשיטים לעגל, הגברים תלשו מהם את זה בכוח. גם אם אומרים חצות אפשר להספיק ללמוד הכל. אז מי שמי שהוא מגיע לראש השנה אז הוא זוכה שהצדיק מעביר אותו ביום הראשון, כי הצדיק זה לאה, קרח אמר למשדה אתה לא יודע לחבר ס"ג עם ע"ב. כל פעם שאדם מגיע הבייתה זה חיבור ס"ג עם ע"ב, אדם צריך לחזור לאשתו על השיעור אז נהיה חיבור ס"ג עם ע"ב. קרח לא הבין איך הוא עף באוויר ומשה בן שמונים ואחת הולך על הארץ, בוודאי שצדיק יותר ממנו, אבל אדם לא יודע שמי שמעיף אותו באוויר זה הצדיק, בלי הצדיק אין לאדם כלום. רבינו אמר אני לא מבין למה הולכים לחתונות אם זה בשביל יצה"ר, אז לא מתחתנים, רבינו מאס בזה בתכלית המיאוס, רבינו גם היה חטוף אצל הערבים, כל הגירושים זה כי נוגעים אחד בני, אבל יוסף כל יום הייתה באה אשת פוטיפר ומתגנדרת בפניו, כל יום עם מלבוש אחר במשך עשרים שנה בכלא והוא לא מסתכל. היא איימה עליו אני יעקר לך את העיניים, "ה' פוקח עורים". אני יתלוש את מלבושך, "ה' מלביש ערומים". אתה תשאר בכלא כל החיים, "ה' מתיר אסורים". וכך עמד בניסיון. "כד חזי משה ענוותנותיה דיהושע" הענווה של יהושע היה שידע שהולכים להרוג אותו בגלל הנבואה של אלדד ומידד - משה מת ויהושע מכניס. ולמרות זאת הלך עם המרגלים לארץ ישראל.