ביום שני פרשת מטות־מסעי, ליל כ"ח תמוז התקיים בבית מורינו הרב שליט"א שיעור לאברכי הכולל שע"י מוסדות 'נחלי נצח' בראשות הרה"ח ר' שמואל שטרן שליט"א.

לפניכם תקציר הנושאים אותם הזכיר הרב שליט"א במהלך השיעור:

צליה עף באוויר בשביל לתפוס את בלעם באוויר. "בן פורת יוסף" הזוהר אומר שכשיוסף נעמד לפני אמו רחל מפני עשו נעשה שש אמות על שש אמות. רבי פנחס בונים מפשיסחא אומר שמשה בעצמו בחר את השמות למכות, כי על המטה היה רשום רק דצ"ך עד"ש באח"ב. אבל יעקב פרנק פרסם שזה ראשי תיבות של ד'ם צ'ריכים כ'ולנו ע'ל ד'בר ש'עשו ב'אותו א'יש ח'כמים ב'ירושלים. אומרים המן הרשע כי המן ידע שיתהפך לחג ולא הסכים שיהיה יותר מיום אחד של חג. וה' אמר לו איזה מכה שתרצה תגיד ויהיה. סוגית שתי גינות זו ע"ג זו, רבי שמעון אומר כמה שיכול לפשוט את ידו שייך לעליון, זה הצדיק כמה שהוא פושט את ידו ככה הוא יכול להציל את הנשמות. אז הלכו לשבור מלכא והוא החזיק מרבי שמעון בר יוחאי. והפירוש לגמרא זו בפנימיות זה שיש צדיק עליון וצדיק תחתון, צדיק עליון זה רבינו הוא בעל הגינה העליון, וצדיק תחתון זה שצריך לשפוך עפר, שעדיין צריך להתאמץ. אז לפי רבי שמעון כמה שיכול הצדיק העליון לפשוט ידו נותן לו את הירק - זה ש"י עולמות. בפרקי דרבי אליעזר מובא ששלוש שנים ושליש לפני שמשה נולד כבר ראו כוכב בשמיים. כשנסענו לאומן עם נחמן אז שמו אותנו בכלא, בסוף גילינו שהשער פתוח, אמרו לי אתה ר' לוי יצחק, תהיה באותו תא שר' לוי יצחק היה. אז מאותו זמן שראו את הכוכב של משה התחילו לזרוק את כל הילדים. ולמשה היה עשרה שמות, וה' קרא לו בשם של בתי־ה, כי זה הגיע במסירות נפש. ציפורה היחידה שידעה להרוג את הנחש ולמול את בנה, כי היא היה לה את המסירות נפש לשבור את הפסלים של בית אבא (יתרו). אבא שלי היה לוקח אותי לבית הכנסת בשבת, אמא שלי הייתה מכריחה אותי לקום בשמונה, עד אחת וחצי - לפעמים גם עד ארבע כל חיפה הייתה באה לשמוע את החזנים. פעם כל החילונים היו גומרים זמירות, גולדה מאיר כותבת אני לא אשכח את הזמירות של אבא שלי. ר' ישראל סלנטר התעלף כשאמר 'לכה דודי'... בתשכ"ז כששחררו את הכותל הגעתי בפעם הראשונה בערב שבועות זה היה עוד סגור, אחרי שבועות כבר פתחו לכולם. אז רק השם שבתיה נתנה, בגלל שהיא מסרה את הנפש וסיפרה לאביה שזה שהוא מהול זה בגלל שהוא מוסלמי. כל בר מצוה הבית מתמלא באש, כי היצר הרע בורח לכן צריך שלושה ימים לא לדבר. וביום של הבר מצוה, החתן צריך לפתוח את ארון הקודש ומה שהוא מקבל על עצמו זה נשאר לכל החיים כי באותו אין יצר הרע והוא יכול להיות צדיק גמור כמו רבינו הקדוש.