ביום חמישי פרשת מטות־מסעי, כ"ח אב ערב ראש חודש אב מוקדם, התקיים כינוס 'תיקון חצות' היסטורי, שלא נראה כמותו זה למעלה מעשרים שנה בהשתתפות הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א.

לאחר ההצלחה האדירה בכנסים האחרונים, התאחדות האברכים שע"י מוסדות "שובו בנים נחמת ציון" בניהולם של האברך החשוב ר' שמואל אייזיק רובינשטיין ומנהל המוסדות הרב נתן חנניה. החליטו הפעם לערוך כינוס 'תיקון חצות' שטרם נראה כמותו בשנים האחרונות בקהילתנו הקדושה. הכינוס התקיים כאמור בערב ראש חודש אב, בהשתתפות למעלה מאלף אברכי החמד של קהילתנו הקדושה. זמן הכינוס נקבע לשעת חצות היום בו נהגו אנשי שלומינו ובכל תפוצות ישראל לומר תיקון רחל בימי בין המצרים. בשעת חצות היום החלו לנגן ניגוני רגש והתעוררות אשר הכניסו את הציבור הגדול לאווירת ימי בין המצרים, "רחם בחסדך על עמך צורינו..." תוך כדי השירה המעוררות כמחצית השעה לאחר שעת חצות היום מורינו הרב שליט"א נכנס להיכל בית מדרשינו הגדוש בכאמור למעלה מאלף אברכי משי אשר חן של טהרה ועמקות נסוך על פניהם הקדושות. לאחר סיום השירה מורינו הרב שליט"א החל באמירת תיקון חצות כסדר בניגונים המעוררים ומרטיטים כל לב, תחילה בסדר הוידוי ולאחר מכן ב"מזמור לאסף...", כיצד נאמר ומה נתאר את אשר התרחש כאשר הגיעו למילים "יִוָּדַע בַּגּוֹיִם נִקְמַת דָּם...", מורינו הרב שליט"א נאחז כולו ברוח אש ופניו הקדושות האדימו ידיו מונפות אל־על במשך חמישים דקות תמימות ! חזר על המילים "נקמת דם, נקמת דם, אוי נקמת דם עבדך השפוך...!!!" אין לתאר את העוצמות, כיצד העלה יוכל להכיל את הרגשות הסוערים, הזעקות נשמעו למרחקים "נקמת דדדםם..." אויי "נקממת דםםם...", והרב מראהו באותה השעה כשליח ציבור מעין דמות של מעלה, אשר זועק ומתחנן, מרים את ידיו לשמים, במחיאת כף להמתקת הדינים הקשים, מבקש ומתחנן בדמעות על צרות עם ישראל, על הרציחות הנוראות אשר מתחוללות מידי יום, על ההריגות האיומות והמשונות אשר עם ישראל עובר בכל דור ודור, כאשר כל אומות העולם עוטים על עם ישראל ככבשה בין שבעים זאבים המבקשים לכלותה ולא להשאיר שריד ופליט היל"ת! רק לאחר קרוב לשעה ארוכה מורינו הרב שליט"א סימן בידיו הקדושות והמשיך את תיקון חצות כסדר בניגון ההתעוררות הידוע של הרב שליט"א אשר גורם לכל השומע אותו להוזיל יותר מדמעה ושניים על חורבן הבית, על גלות השכינה, על הסתרת הצדיק בזה העולם. לאחר למעלה משעה וחצי סיימו את תיקון חצות היום לימי בין המצרים, בשירת 'כי מציון תצא תורה' הנאמר בסוף הקינה החמישית בתיקון רחל. מורינו הרב שליט"א האריך בשירה הנ"ל כעשרים דקות ולאחר מכן סימן בידו לאות והציבור כולו שקַט. דממה השתררה עת פתח את פיו הטהור בדברי אלוקים חיים חוצבי להבות אש היוצאים מפי הגבורה לפניכם תקציר הנושאים אותם הזכיר הרב שליט"א במהלך השיעור:

יש תורה פ"ה בליקוטי מוהר"ן, כל אחד צריך ללמוד ליקוטי מוהר"ן. הייתי נגד ברסלב הרבנית הכריחה אותי ללמוד סיפורי מעשיות. דוד המלך נלחם עם אריות. יעקב גם עשרים שנה נלחם עם אריות. גנובתי יום, גנובתי לילה. כל המלחמה זה היה להפיל את ביבי. לקחו לכולם את הנשק. אז מה בא כאן רבינו ללמד אותנו איך כובשים מדינות? דרך לוז נכנסו לבית אל. שאדם לומד ליקוטי מוהר"ן זה פצצת אטום, אם אדם רוצה לבין תורה אחת צריך לדעת את כל הש"ס. אז סוד לוז זה תחית המתים, כי העיר לוז לא היו מתים לעולם ולא היה אפשר להיכנס לעיר אז אחד שיצא והראה בעקימת פיו היכן הכניסה אז כל העבודה זה לחבר רחל ולאה משיח יבוא ממגדל עדר = רחל לאה. על אדום אשליך נעלי זה לחבר את הנעל של לאה עם כתר דרחל. כל התורה הזו כלול בזה כל העץ חיים וכל הש"ס. בימי בין המצרים אפשר לפעול הכל. שיהיה חיבור רחל לאה תהיה הגאולה השלמה בב"א.

לאחר כחצי שעה של דברות קודש מורינו הרב שליט"א אמר קדיש ופנה לעלות לביתו נאווה קודש. כאשר כלל האברכים יוצאים עם רשמים עמוקים, מבינים היטב את מעלתם של הימים בהם כל "רודפיה", "השיגוה". מתתחננים כבר מתי תשוב לציון ברחמים, ושחים זה לזה בהתרגשות עצומה על הכינוס ההיסטורי העוצמתי שטרם נראה כמותו זה למעלה מעשרים שנה.