בימים אלו בהם אנו ניצבים בין חורבן לגאולה, בין שלושת השבועות לציפייה לבניין בית המקדש, נחשף בפנינו העומק האדיר של מה שנראה כלפי חוץ פשוט ורגיל – הקמת בית כנסת. האמת היא שכל בית כנסת הוא המשך ישיר לעבודת המשכן, "מקדש מעט", מקום בו השכינה שורה, בו נרקמים חיבורים עליונים. דווקא בזמן השבר – בין המצרים – מתגלה הסוד של תחיית המתים, של תיקון גדול, של לוחמה רוחנית עמוקה. זהו הזמן להבין לעומק מהי עבודת הקודש שבבניין בית כנסת, ואיך כל לבנה בו היא אבן גשמית ורוחנית גם יחד

יום ג' י"א באב - החיזוק היומי מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

עכשיו אנחנו בונים בית כנסת, זה משכן במקום בית כנסת, זה מעלת המשכן. כל בית כנסת זה עבודת המשכן - אם בונים בית כנסת אז זה ‘מקדש מעט’, זה בית המקדש.

עד שאין לנו בית מקדש ממש אז בונים בית כנסת שמתפללים שם, בפרט שמתפללים ארבע שעות שחרית, אחרי זה מתפללים מנחה, שאַלעשידעס (סעודה שלישית). מלווה מלכה זה הכי גבוהה כי יש את העצם לוז, עצם הלוז של תחיית המתים.

https://vimeo.com/1107237236?share=copy

ע”י (הקמת) בית כנסת אפשר להחיות מתים, אדם יכול לרפא את כל המחלות. שלושת השבועות (בין המצרים) זה זמן לרפא את כל המחלות.

הרב’ה ¹מסביר בליקוטי מוהר”ן (ח”ב תורה פ”ה) על עצם הלוז, שעכשיו (בבין המצרים) זה לוז. בלוז יש שלושה שבועות מי”ז (תמוז) עד ח’ (אב), אז המרגלים הגיעו, עד ח’ זה 21 יום.

ט’ באב זה כבר “קָרָא עָלַי מוֹעֵד" (איכה פרק א פסוק טו), זה הזמן של תחיית המתים, אפשר להחיות את כל המתים, לרפא את כל החולים. יש לנו שלושה שבועות לרפא את כל החולים - להפסיק את המלחמה הארורה זו.

לא יודע מי החליט לעשות את המלחמה הזו, אין בזה שום תועלת (השיעור נמסר כבר בבין המצרים תשפ”ד), לא מרוויחים כלום. ברגע שביידן אמר שאנחנו הרוצחים, שהיהודים הם הרוצחים וצריך לתת לחמאסניקים מדינה, באותו רגע הוא נפל מטה מטה. הוא התבלבל לגמרי כמו בלעם הרשע שהתהפך לו הלשון. אומר התוספות שהוא רצה לומר כלב נהיה לו מלך."וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר פרק כג כא), "וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנָּשֵׂא מַלְכוּתוֹ" (במדבר כ"ד, ז'), כי שאול היה צריך להכרית את אגג, כי אגג זה גימטריה 337.

אגג זה בדיוק 337 - אל”ף (מ'אגג') זה 1, כמה זה 2 גימלי”ם? 6.

6+1=7

ועוד ל”ג (33) בעומר, ועוד 40, יחד 337 שאול המלך - שאול המלך היה צריך להכרית את אגג, "וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ", אבל באמת זה בדיוק.

צריכים לדעת איך לצרף את ה- 7 עם עוד 33. אז אגג זה 7, מלך זה 90 ועמלק זה 240 - אז זה יוצא בדיוק (337) - שאול בא לעולם להכרית את אגג, ודוד בא לעולם להכרית את גולית. הוא בא להילחם עם גולית עם מקל, גולית לא סלח לו (הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת), גולית אמר אני לא סולח לך כזה ביזיון אתה עושה לי, מה אני כלב?

אמר, אלא מה אתה, אתה כלב בן כלב, אתה לא יותר מכלב!

זה לא יתכן אל תקרא לי כלב, באת אליי במקלות אני לא כלב.

אתה כן כלב!

אז היה ויכוח בין גולית לדוד אם הוא כלב או לא כלב. התורה אומרת שהוא כן היה כלב, הוא היה בן כלב (מדרש רות רבה).

כמו נגיד בלק בן ציפור, שכם בן חמור, (לעומתם) יש את כלב בן יפונה, זה כלב בקדושה.

אליהו גימטריה כלב, כי אליהו מכניע את קליפת כלב. כי כשאליהו מגיע אז הכלבים צוחקים. אם רואים כלבים צוחקים סימן שאליהו בעיר.

——————————

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים

אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא בָּערֶף שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּך נִכְנָסִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת: יַעֲקב קְרָאוֹ בֵּית אֵל. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁדֶּרֶך לוּז, נִכְנָסִין לְבֵית אֵל. וְזֶהוּ:"נַחֲמוּ נַחֲמוּ", נַחֲמוּ גִּימַטְרִיָּא קָדְקד שֶׁהוּא בְּחִינַת ערֶף, שֶׁעַל יָדָהּ נִכְנָסִין לְבֵית אֵל וְזֶהוּ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז