Torah Wisdom
"החותם הראשון בליל זכור ברית" ◇ הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א
הלילה הקדוש הזה נקרא בשם 'זכור ברית', על שם הסליחות הנאמרות בערב ראש השנה ובעיקר הפיוט התולה את הסליחות בעמודי העולם 'זכור ברית אברהם ועקידת יצחק והשב שבות אוהלי יעקב והושיענו למען שמך'.
רבות בשנים דיבר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א על החובה והמעלה בהשתתפות בקיבוץ בראש השנה אשר מתחיל בליל 'זכור ברית' ובו החתימה הראשונה, כאשר עיקר העניין מובא על סמך דיבורו של רבינו הקדוש למוהרנ"ת המובא להלן. אנו מביאים לפניכם קיבוץ גחלי אש, דברות הוד קודשו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א במעלת 'זכור ברית':
"בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַעֲבִירִין הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת לֵאָה אֶת כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, וְנֶחְתָּמִין מִיַּד בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים. וְרַבֵּינוּ הוֹדִיעַ שֶׁהוּא כְּבַר מַעֲבִיר אֶת כּוּלָם בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּסְּלִיחוֹת, וּלְמַעֲשֶׂה כְּבַר עוֹבְרִים כֻּלָּם בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל סְלִיחוֹת, כִּי קִדּוּשִׁין חַיָּיבִים שְׁנֵי עֵדִים..."
"מֹשֶׁה נִּפְטַר בְּהַר נְבוֹ. אוֹמֵר הַשְּׁלָ״ה בְּוָאֶתְחַנַּן שֶׁ(נְבוֹ) = נ׳ בּוֹ, שֶׁבִּפְטִירָתוֹ זָכָה לְנ׳ שַׁעֲרֵי בִּינָה — שַׁעַר נ׳. וְרָצָה לְהַגִּיעַ לִלְבָנוֹן — נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה וְל״ב שַׁעֲרֵי חָכְמָה. אָמַר לוֹ ה׳: "עַד כָּאן! זָכִיתָ לְנ׳ שַׁעֲרֵי בִּינָה, סוֹד וָאֶתְחַנַּן, וְתִּקַנְתָּ אֶת שְׁנֵי הַנוּנִין שֶׁהֵם נ׳ שַׁעֲרֵי בִּינָה. יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לְךָ רְשׁוּת לְהִתְקַדֵּם כִּי חָטָאתָ בְּמֵי מְרִיבָה. תָּבֹא בְּסוֹד נַחְמָן נָתָן וְאָז תְּתַקֵּן אֶת שְׁנֵי הַנוּנִין". וְאָז יָחוּלוּ הַקִּדּוּשִׁין מֵחָדָשׁ עַל יְדֵי "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר", כִּי הָעֵדִים עוֹשִׂין אֶת הַקִּדּוּשִׁין וְלֹא הֶחָתָן וְהַכַּלָּה [חִידּוּשֵׁי אַבְנֵי מִלּוּאִים מ״ב ח׳]. בְּלֵיל זְכוֹר בְּרִית כְּבַר נַעֲשִׂית חֲתִימָה רִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי שְׁנֵי עֵדִים — רַבֵּינוּ וּמוֹהַרַנַ״ת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא הַהֲלָכָה בִּקְצוֹת הַחֹשֶׁן צ״ז וּבְאַבְנֵי מִלּוּאִים מ״ב ח׳. וְלָכֵן הַקִּדּוּשִׁין נַעֲשִׂין בְּלֵיל זְכוֹר בְּרִית, וְהַתְּפִלָּה בַּקְלוֹיז הִיא חֶדֶר הַיִּיחוּד. וְסוּכּוֹת הֵם שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּבְכֶתֶר שִׂמְחַת תּוֹרָה — הַיִּיחוּד. וּבְלֵיל הַסֵּדֶר — הַלֵּידָה, שֶׁאָז אוֹכְלִים מָרוֹר = גִּמַטְרִיָּא מָוֶת = גִּמַטְרִיָּא מ״ש״ה = מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מַמְתִּיק אֶת הַמָּוֶת. וְעַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן אֶת הַנוּנִין".
"מֵהַסְּלִיחוֹת, מֵהָרֶגַע הַזֶּה מַתְחִילִים לִפְעוֹל אֶת הַכֹּל וְגַם לְפַרְסֵם אֶת הַמַּעֲמָד. צְרִיכִים לָבוֹא לִסְלִיחוֹת שֶׁל לֵיל זְכוֹר בְּרִית. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי נָתָן לַאֲנְשֵׁי טַעְפְּלִיק: "אִם אַתֶּם לֹא מַגִּיעִים לִסְלִיחוֹת — יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ". זָכוֹר בְּרִית הָיָה בְּדִיּוּק בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אָז הֵם הִגִּיעוּ רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. אָמַר רַבִּי נָתָן: יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ, כִּי הָרַבִּי אָמַר: "הָעוֹלָם יְאַחֵל לְעַצְמוֹ כָּזֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה". הָעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ הוּא כְּמוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל מַה שֶׁמַּזְכִּירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל הָעוֹלָם".
זה שיחות בחיי מוהר״ן, וכל אחד יראה ויכיר את השיחות על ראש השנה.
ד. כשאנשים מטעפליק הגיעו ביום ראשון אמר להם ר' נתן: "מי מגיע ביום ראשון?! בשביל מה להגיע ביום ראשון?! יותר טוב שלא הייתם באים בכלל! אתם באים ביום ראשון — תישארו בבית!" בן-אדם חושב שהוא יגיע בערב ראש השנה בבוקר, בצהרים, לפני השקיעה. אם זה לא אונס גמור חס ושלום — מה פירוש שהגעת ביום ראשון? איזה דבר זה להגיע ביום ראשון?! אתה לא יכול להגיע בזמן עם כולם??? כי מה שנעשה מראש השנה ועד יום הכיפורים, הרבי עושה את זה כבר בסליחות האחרון שלפני ראש השנה. אז למה אתם מגיעים ביום ראשון?! תישארו בבית! הפסדתם את כל התיקונים! אחרי זה, בראש השנה כבר נהיה התיקון הגדול — כבר נהיית החתימה. מי שהוא בחינת לאה נחתם מיד: "צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים טובים ולשלום", ומיד נהיית החתימה. צריכים להגיע לבחינת לאה — זה לצאת מהיפך אל היפך. כי "עקב ענוה יראת ה'". לאה זה "מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענוה עקב לסולייתה". כמו שכתוב: "ראשית חכמה יראת ה'". ראשית החכמה זה היראה, והענווה עשתה אותה עקב לסולייתה: "עקב ענוה יראת ה'".
ה. הצדיקים נקראים ידידי ה'. הם באים לתת לנו את העצות הנכונות, ורוצים לבטל את כל הדינים של השנה. ואם עדיין נעשה תשובה בלילה הזה — קוראים לזה ליל זכור ברית (בפתיחה של הפיוט קוראים "זכור ברית אבות") — רק אם נעשה תשובה בלילה הזה, אזי כמו שנחתמים בלילה הזה, כך אנחנו נחתם כבר מחר בלילה. מחר בלילה רבנו יחתום את כולנו בתפלת מעריב לחיים טובים ולשלום, לכן חותמים שם את שני החותמות. סוד החותמות מגלה לנו רבינו בסוף התורה: "חותם בתוך חותם". חותם אחד — נחתמים מחר בערב. כל מי שהיה עכשיו בליל זכור ברית, ייכתב וייחתם כבר מחר בערב.
ו. מה שאדם זכה ביום ראשון של סליחות וביום אחרון של הסליחות של השנה — לזה זוכים כל העולם מראש השנה ועד יום הכיפורים.
ז. מי שלא יבוא לליל זכור ברית בערב ראש השנה עדיף שלא יבוא בכלל... רק אם זה באונס גמור גמור. בליל זכור ברית מתחיל ראש השנה. רבנו אמר: "שהעולם יאחל לעצמו כזה ראש השנה כמו אצלכם ערב ראש השנה". בליל זכור ברית בעצם מתחיל ראש השנה, וכל מה שפועלים בכל ראש השנה פועלים בשעתיים הראשונות של הסליחות. בליל זכור ברית כבר פועלים את הכל. וכל העניין — זה לצאת כל פעם למשהו אחר, מהות חדשה לגמרי. מהות שהוא בכלל לא מכיר אותה, לא יודע מה זה. אדם — אין לו השגה איך צריך לחיות באמת, מה צריך להיות באמת. אף אחד לא יודע את זה — רק רבנו שזכה להשיג השגות של "אדם קדמון" הוא יודע!