"ולקח משה ג' רבנו נחמן בן שמחה בן פיגא רפ''ד משה רבנו ובת יתרו"

"כי בחנוכה יורדים שני משיחים, לכן קוראים מקץ בחנוכה, בדרך כלל אפרים ומנשה, כי בחנוכה זוכים ליחידה, ל"קדקד נזיר אחיו"

"כתוב וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמשֶׁה [שמות פרק ב] משה בחיים לא אכל, לא תיראו אוכל מונח אף פעם, כתוב בעשרה מאמרות (על הפסוק) "ויואל משה", מה פתאום "ויואל משה לשבת"? לא כתוב לאכול, (אצל יעקב) כתוב "ויאכלו לחם" (בראשית לא נד) (אצל אברהם) כתוב על המלאכים בואו קחו "פת לחם סעדו לבכם" (בראשית יח ה), פה לא כתוב פת לחם, אין פת לחם, (יתרו אמר) קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם [שמות פרק ב] משה לא אכל, משה לא אוכל, הצדיק לא אוכל, יתרו ביקש ממנו לשבת, הוא ישב. טוב עשר שנים הוא היה בתוך הבור והוא זרק לו פרוסת לחם כל יום, ועוד עשר שנים אחרי זה עד גיל שישים, רק בגיל שישים הוא הגיע למדיין, כי הוא היה מלך בכוש, הוא היה שמה בגיל שישים, ואיך שמת המלך עשו אותו למלך, שהמלך הלך להילחם, אז בדיוק בלעם תפס את השלטון, כמו טראמפ תפס את השלטון, עכשיו, עכשיו הוא אומר שהוא הולך עם הערבים עד הסוף, הוא לא מפחד מהם."

"אז ככה בלעם שהוא היה מלך על כל הערבים, הוא היה מלך על כל כוש, על כל כוש, המלך יוצא למלחמה אז בדיוק משה מגיע, והמלך בחוץ, ואי אפשר להיכנס לעיר, העיר מוקפת בנחשים בחיות טרף, אז המלך שאל (איך אפשר להיכנס לעיר?) משה אמר קחו חסידות, תרעיבו אותם שלושה ימים, ככה הם אכלו את כל הנחשים, ואז המלך נכנס לעיר, ואחרי זה הוא נפטר ונתנו את בתו של המלך למשה, אחרי ארבעים שנה אשתו שואלת אותו, אחרי ארבעים שנה מה אתה לא מתייחס, מה אתה שובו בנים שלא מתייחס, שלא מתייחס לנשים, אמר אני יהודי את גויה מה אני יכול לעשות? (אז היא אמרה לו) אני מוכנה להתגייר, אמר (לה משה) זה לא יעזור לך להתגייר, את לא יכולה להתגייר."

"(אז היא אמרה לו) טוב אז תחזיר אותי, (והיא) שחררה אותו, הלך למדין, אז בדיוק הוא מגיע, בדיוק קודם יתרו אמר שכל העבודות זרות שקר, (1550 ?) עבודות זרות היו, כל יום הוא היה אומר למי ללכת, עבודה זרה מסוגלת רק ליום אחד, הוא ידע את כל הסגולות, אתה רוצה להתחתן, לך היום לזה, היום לזה, היום לזה, וככה אנשים ראו שהוא יכול לרפא אנשים, הוא ידע שהכל שקר, הוא לא ידע את האמת, הוא רק ידע שהכל שקר, (אז כל הגוים החרימו אותו) פתאם מגיע משה וזורקים אותם ליאור, למעיין, לנחל, זרקו את כל השבע (בנות שלו), אז אם יתרו היה מקבל את זה באהבה, אז על המקום היא היתה יולדת את מלך המשיח, משיח בן יוסף. כי בחנוכה יורדים שני משיחים, לכן קוראים מקץ בחנוכה, בדרך כלל אפרים ומנשה, כי בחנוכה זוכים ליחידה, ל"קדקד נזיר אחיו"." "רק יוסף זכה ל"קדקד", כתוב בתורה פ''ה שרק יוסף זכה ל"קדקד", בנימין זכה לכתפיים (כמ"ש) "בין כתפיו שכן" [דברים ל''ג י''ב]. האחים לא זכו לכלום, האחים לא שווים אפילו את האבק של הסוליה של יוסף, הם רק חלקו, הם רק זרקו חיצים, אז הם לא זכו לכלום, יוסף עוצר אותם שלושה ימים ושלושה לילות, מנסה שיקלטו את הטעות שלהם, ואז הם יחזרו לדרגות שלהם, אבל הם לא קולטים את הטעות, הם רק אומרים כן זה לא יפה, עשינו דבר לא יפה, מכרתם את אבי, 22 שנה יעקב יושב ובוכה בוכה, בדמעות שליש, עם שק ואפר יוצע לרבים, יושב בשק ואפר, בגלל שיצא עם שק ואפר, אז לכן גם מרדכי היה צריך לצאת עם שק ואפר. זה דבר נורא, כי ברגע שיעקב יצא עם שק ואבל, נגזר על עם ישראל להיות תמיד עם שק ואפר."

"תתחיל לרקוד נהרג לך בן, ה' רק עושה טוב, ה' לא עושה יותר רע, אין דבר כזה יותר רע. למה כתוב "הרעותי"? עכשיו כאן בכלא ראיתי את המהרי''ט 10 שניות, אז הוא אומר, מה זה למה הרעותי? הצדיק יגיד למה הרעותי? אז הוא כבר קיבל עונש, על שתי מילים "למה הרעותי" (צ"ע אולי הכוונה למה שאמר יעקב לפרעה בראשית מז ט' מעט ורעים היו ימי שני חיי, או שם מג ו' יעקב אומר לאחים למה הרעותם לי להגיד לאיש וכו'), הבן שלך ניהיה מלך, עכשיו אתה הולך להיות מלך במצרים, אתה תמשול בכל מצרים, כל טוב הארץ לכם הוא, שולחים לכם עגלות, כרכרות זהב, על כל כרכרה ארבע סוסים, מה חסר לך? מה אתה אומר "למה הרעותי"? תצא בריקוד! אליעזר אומרים לו חמור חמורותיים הוא יוצא בריקוד, חמור חמורותיים."

"גלית הוא לא מוחל, גלית לא מוחל, אפילו שהוא בקבר הוא לא מוחל, ארבעים שנה אפילו שהוא בקבר הוא לא מוחל, הוא לא מוחל לדוד, הוא בא אליו במקל, הוא אמר (לדוד) מה אני כלב אני (אז דוד אמר לו) כלב בן כלב אתה, אז עד היום הוא לא מוחל לו על זה. אבל אליעזר יוצא בריקודים עד הבוקר אברהם קרא לי חמור, הוא אמר לי את האמת, איזה שמחה זה, איזה שמחה שאומרים לי את האמת, איזה שמחה שהרב שלי (אומר לי את האמת). כי לראובן לא אומרים כלום, לראובן, הדעת זקנים בעלי התוספות אומר למה אשר היה בחרם? הדעת זקנים בעלי התוספות (שואל) למה אשר היה בחרם? אשר היה בחרם יש על זה שישים מליארד פירושים, למה אשר היה בחרם?"

"אנשים בכלל לא יודעים שאשר היה בחרם, אתם לא לומדים, עשיתם חרם על בעל הטורים, אתה יודע שובו בנים עשו חרם על בעל הטורים, שמעתי את זה אז אני מוריד לכם את החרם, אני מתיר לכם תתחילו ללמוד בעל הטורים, (בעל הטורים דברים לג כד) אז למה אשר היה בחרם, יש על זה שישים מליארד פירושים, משה הוריד לו את החרם אחרי 250 שנה. ירדו למצריים עוד 210 ועוד 40 (במדבר) זה 250 (שנים) הוא בחרם. אתם לא לומדים, עשיתם חרם על הפרשת שבוע גם כן, אתם לא לומדים פרשת שבוע, אתם שובו בנים, אז אני מתיר לכם את החרם, מותר לכם, מותר לכם, מותר לכם ללמוד פרשת שבוע, מותר לכם ללמוד בעל הטורים, אני אומר לכם מותר לכם, מותר מותר מותר."

"נכון צריך יחיד מומחה (כדי להתיר חרם) אני לא יחיד מומחה, אבל אני אומר לכם שמותר לכם. אשר היה בחרם דברים נוראים, האחים הם עשו הרבה טעויות, זה לא רק שמכרו את יוסף, הם גם ‏שמו את אשר בחרם, וכל מיני דברים, ונתנו מכות לבנימין הצדיק. אם הוא היה מקבל את המכות ‏בשמחה, הוא היה מקבל את כל הבית מקדש, נותנים לך מכות על הכתפיים תשמח, יוסף זכה ‏ליחידה כי ירו בו חיצים בלי סוף, אשר גם כן החרימוהו אחיו, הבת שלו (סרח בת אשר) נכנסה אם ‏הגוף לגן עדן, כי שמו אותו בחרם אז תיכנס עם הגוף לגן עדן, כל מי ששמים אותו בחרם, אז הוא ‏זוכה לרמ''ח, מה זה רמ''ח? מתי כשיש צלם, את הצלם מקבלים בחרם. עכשיו ראיתי את זה בעץ חיים, ‏זה כתוב בקדושת צלם בפרק תשיעי. הקדושת צלם אומר יש צלם איש, לגויים יש צלם איש, צלם ‏אדם זה לא למחבלים, בצלם אלוקים ברא את האדם זה הולך על הצדיקים, על יוסף הצדיק, שזוכה ‏רַחַם רַחֲמָתַיִם [שופטים פרק ה ל] יש שלש צלמים, פנימי, מקיף, ואמצעי, הצדיק זה החיצון, הל' זה ‏האמצעי, והמ' זה האמיתי הפנימי. אז יש שלשה צלמים, דבורה זכתה לכל הצלמים: ‏

שובו בנים לא מדברים על אף אחד, לא חולקים על אף אחד, ולא מתנצחים עם אף אחד, לא עונים לאף אחד, רבנו אומר בתורה כ' חלק ב' על הפלת נפלים, שכולם יבעטו אותנו, שכולם ילעגו לנו, מה זה העניין שלנו? העניין שלנו זה רק להתפלל, ללמוד תורה. שיגידו שאנחנו אפיקורסים, שיגידו שאנחנו לא ברסלבים, שיגידו שאנחנו הכי פושעים, הכי גנבים, שהכל יגידו, כמה שיותר יגידו, ככה נגיע יותר אל התכלית. שאנשים האלה יאריכו ימים ושנים בטוב ובנעימים ותדשנה עצמותיהם בכל עונג שבעולם, ורק יהיו בריאים ושלמים שיוכלו לדבר הלאה, שה' יתן להם לשון ארוכה, שיוכלו לדבר בבריאות. בכח ובאונים, יתן (ליעף כח ולאין) אונים עוצמה ירבה (ישעיה מ מט), יתן אונים כח ועוצמה לדבר לדבר יום ולילה בלי הפסק שבריר שניה, וכמה שיותר ידברו ככה יותר נזדכך, יותר יותר נתקדש, יותר נתעלה.

"וזה שחושבים על הצדיק כאלו חשדות, זה בא מחטא הנחש. שברגע שחוה אכלה מעץ הדעת, אז כל אחד הוא נחש אדם. כל אחד מורכב מנחש אדם, והנחש מדבר מתוכו. כשמדברים על הצדיק אז הנחש מדבר. כי אדם מורכב משתי חלקים: חלק אחד אדם, חלק אחד נחש. ואז (כשמדבר על הצדיק) הנחש מדבר. וכשהנחש מדבר, אז אוי ואבוי, אז באותו רגע הולכים לגיהינום. כשמדברים על הצדיק, אז הנחש מדבר מתוכו. והאשה צריכה להציל (את בעלה וילדיה), (כמו בחטא העגל) שהעגל צעק אנכי ה' אלוקיך. אז הגברים אמרו אם העגל אומר  אנוכי ה' אלוקיך, אז הוא אלוקים והוא הוציא אותם ממצרים. אז בסוף הנשים נשארו אלמנות כי הם לא התנגדו לבעלים. הבעלים רצו להשתחוות לעגל, והנשים שלהם היו צריכות לתת להם צלחת בראש, מה אתם רצים להשתחוות לעגל? הם היו צריכות לשבור להם את העצמות."

"אדם הוא נחש אדם. אדם הוא אדם שמורכב על נחש, שכולו לשון הרע, כולו רציחה, הוא כל רגע רוצח מישהו אחר, עם היצר הרע שלו, כמו האחים שרצחו את האבא. הם בכלל לא ידעו שהם רוצחים את האבא, הם בכלל לא עשו תשובה על זה, אדם חושב שהוא יכול לנהל את העולם, בלי הצדיק. אין דבר כזה! רק הצדיק הוא משפיע את כל המוחות, אפילו אדם הכי רשע, הוא הופך לו את המוח. בן אדם מאמין בצדיק, שום דבר לא דוקר לו, הכל חלק, הכל הולך על מי מנוחות."

"(אבל) כשהוא חולק על הצדיק אז הכל דוקר, הצדיק זה האבן שתיה, (תורה סא) הצדיק הוא מטהר מהכל (חי"מ שלב וקפט), הצדיק האמת שהוא מרגיש את הצער של כל יהודי ויהודי הצדיק האמת הוא מרגיש את הצער של כל יהודי ויהודי לא יכול לישון לא יכול לאכול הוא מרגיש את הצער של כל יהודי ויהודי כל אדם שחולק על הצדיק הוא גלגול של אנשי סדום. אדם תמיד שיש לו קושיא, הוא רץ לאיזה רשע שיפתור לו את הבעיה, הוא לא הולך לצדיק שיפתור לו את הבעיה, יש לו קושיא על הצדיק, אז הוא רץ לאיזה רשע שיסביר לו, אז הרשע מסביר לו בצורה הגיונית בצורה משכנעת. אם היה רץ לצדיק להסביר, למשה רבינו, היה רואה את הכל בבירור, אז זה מה שמסביר כאן ר' נתן, כשה' רצה לתת את התורה לכל הברואים והוא דיבר עם כל הברואים עם כל אדם, כל אדם שמע איזה בת קול, רק כל אחד נתן לזה פירושים משלו, במקום לעוף למשה רבינו שהוא יפרש לו את זה, או לראות את הקולות, לראות אותם ממש בשמים איך שהם מאירים למ"ד אל"ף, לא תרצח, למ"ד אל"ף לא תגנוב, (לא) עם אל"ף לא עם וא"ו."

"אז מי שזוכה, מי שהיה בראש השנה אצל הצדיק, ורוצה לשמוע בקול הצדיק, כי אפשר לבוא לצדיק וה' ירחם מה שקורה, הוא בכלל לא יודע שבאים לצדיק, אבל אם הוא רוצה לשמוע בקול הצדיק, אז הוא אומר דבר ראשון תדע ש"ס, ותדע ש"ס, עם שכל הרבי אומר, הרבי אומר עם שכל, עם שכל לדעת את זה, לא באמירה בעלמא, עם שכל, עם עיון. קח חברותא טובה תשב בסבלנות תלמד ואז אתה תצא מכל המידות רעות, ותתחיל לשמוע את הבת קול שיש בכל שניה, בכל רגע אדם צריך לחפש את הצדיק האמת, והוא צריך להיות אין, וברגע שימצא את הצדיק האמת, הצדיק האמת ימחק את כל הדינים מעל כל אחד ואחד, אם אדם הולך אחרי הצדיק הוא תמיד ינצח. כל העבודה של האדם זה ללכת אחרי הצדיק בכל מחיר. אדם צריך ללכת אחרי הצדיק בכל מחיר. ואם אדם הולך אחרי הצדיק בכל מחיר, אז הוא תמיד מנצח אף אחד לא יכול לעמוד נגדו, הוא תמיד מנצח."

רבנו אומר אדם לומד, כל הלימוד זה לשבור את הגאווה, כל הלימוד זה אדם שובר את הגאווה שלו, בדרך כלל שאדם לומד, אז הוא מקבל גאווה מהלימוד, אז ע"י הצדיק זה להיפך, שכיוון שאדם הוא מקשר את הכל לצדיק, כל דבר הוא רוצה שזה יהיה לכבוד הצדיק, שזה יהיה נשיקין עם הצדיק, כמו שכתוב בתורה י"ב שזה בחינת נשיקין עם הצדיק, יש כאן ליקוטי תפילות תפלה י"ב שמה שאני לומד עם התנאים, זה להתנשק עם הצדיק, אם אני לומד בשביל גאווה, להיות למדן, להיות ראש ישיבה, אז אחד משמיץ את השני, וזה אומרים הבחינה אם זה תורה לשמה או לא לשמה, שאדם הוא לא ישמיץ אף אדם בעולם, אם אדם לומד תורה לשמה, הוא לא משמיץ שום אדם בעולם, שיהיה מה שיהיה, שידברו עליו, שיעשו לו הכל, הוא לא ידבר, אף פעם בעולם הוא לא ידבר, יחתכו אותו חתיכות חתיכות הוא לא ידבר על השני, זה מהשם, ה' חותך אותי, אז זה הסימן שאדם הוא לומד תורה לשמה, אבל אם אדם לומד תורה שלא לשמה, אז הוא משמיץ את זה, ומדבר על זה, וכל התורה הוא מקיא, כל התורה הוא מקיא, הרבי אומר זה שמדברים עליו הוא צריך להיות פיקח, אז הוא עכשיו יכול ללמוד עכשיו שבוע שלם בלי לישון, כל כך הרבה תורה שפכו עליו, הוא בכלל לא צריך לישון, עכשיו ככה עד שהוא מבין, ועד שהוא ככה וככה שפכו עליו, שפכו עליו ים של תורה, טונות של תורה, אז שמדברים על בן אדם, אז האדם הזה שופך את התורה שהוא למד, הוא שופך על הבן אדם הזה.

                     ספר משלי יעקב - פרשת וארא

(פז) משל לאחד שהיה מחזיק אצלו משרת כמה שנים ובכל פעם שהיה צריך להלוות לו מעות אצל רעהו העשיר שלח אליו משרתו זה ועל פיו ועל ידו שלח לו הכסף ובהגיע תור המשרת הזה להתחתן לקח אל ביתו משרת חדש. ולאיזה ימים שלח גם את המשרת הזה אל רעהו להלות לו סך ידוע. ויאמר לו המלוה לא אתן לך כסף עד אשר תביא שטר חוב מאת אדוניך. וילך אל ביתו ויספר לו כדברים האלה ויתפלא מאד וישא את רגליו וילך בעצמו אל רעהו וישאלהו מה יום מיומים. ויען ויאמר דע אחי כי איש נאמן אתה לי מעולם אולם המשרת הראשון אשר כבר ידעתיו כי הוא נאמן ביתך הנה מאתו לא דרשתי להביא שטר חוב לא כן הבחור הזה כי עוד איני מכיר בו מי הוא ומי אדונו אם כן כהוגן שאלתי מאתו ראיה:

הנמשל כן הדבר אצל פרעה כי מבואר במדרש וש"ר ה) אשר בבוא משה אל פרעה ואמר אליו כה אמר כו' כעס ואמר מי ה' וגו' לא ידעתי וגו'. אבל המתינו לי עד שאחפש בספר שלי. מיד נכנס לבית ארמון שלו והיה מביט כל אומה ואומה ואלהיה התחיל קורא אלהי מואב ואלהי עמון ואלהי צידון. ואלהי ישראל לא מצא. אמר משה למה הדבר דומה לכהן שהיה לו עבד שוטה ויצא הכהן חוץ למדינה הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות אמרו לו אנשי העיר שוטה מה לכהן בבית הקברות כך אמר משה אלו שאתה אומר מתים הם. אבל אלהינו הוא אלהים חיים ומה לו בבית הקברות ואם כן כהוגן שאל פרעה מופת. כי עוד לא היה יודע ממנו.