היציאה ממצרים הייתה אירוע דרמטי, אך לא כולם היו שותפים מלאים לה. דתן ואבירם לא האמינו במשה, חשבו שהיציאה היא זמנית, ולבסוף חוו קריעת ים סוף בצורה יוצאת דופן. ומה לגבי בלעם? הוא ראה את עצמו כמנהיג ראוי להוציא את בני ישראל, וכשהבין שמשה לקח את מקומו – החל לבעור מכעס.

במאמר הזה נצלול לעומק הסיפורים והמשמעויות שמאחוריהם - אלה דברי קודשו של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א:

"(כשיצאו בני ישראל ממצרים) דתן ואבירם לא הלכו אחרי משה רבנו, הים ניבקע להם פעם שנייה (בזכות עצמם). המעיינה של תורה ‏מביא ב(פרשת) בשלח (על הפסוק) "המים להם חומה מימינם ומשמאלם" שדתן ואבירם איך הם לא מתו ‏בימי החושך? אז אומר (המדרש) דתן ואבירם ‏(בני ישראל) לא סיפרו להם שיוצאים ממצרים, שהולכים לארץ ישראל, לא גילו להם את הסוד, והם חשבו ‏שהולכים עד הר חורב חוזרים בחזרה, (והם אמרו ש)ללכת עד הר חורב ולחזור בחזרה זה לא משתלם לנו, לא ‏סיפרו להם שיוצאים לגמרי, אם היו מספרים להם שיוצאים (ולא חוזרים) היו יוצאים."

אם פרעה היה יודע שעם ישראל לא חוזר – הוא לא היה רודף אחריהם, ולא הייתה קריעת ים סוף!

"למה (לא ספרו להם)? כי כל דבר (הם) היו מספרים ‏לפרעה. אם היו מספרים פרעה (שבני ישראל לא מתכוונים לחזור, הוא) לא היה רודף אחריהם, (ואז) לא היה קריעת ים סוף. אם פרעה היה יודע ‏שיוצאים לגמרי, הוא היה מסכים שיצאו לגמרי. (אבל) אמרו לו (שמות ח כג אחרי מכת ערוב) "דרך שלושת ימים נלך במדבר", הם לא ‏אמרו לו שלא נחזור. משה לא שיקר אותו, הוא אמר "דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו ‏לה' אלוקינו", אז הוא הבין שהם חוזרים, (ורק מבקשים) תן לנו לצאת לשלושה ימים, הוא לא אמר שנחזור אחרי שנצא שלושה ימים, אז פרעה הבין כפשוטו שהולכים עכשיו שלושה ימים, ‏הוא הבין כפשוטו שחוזרים, ה' אמר שלושה ימים, משה אמר רק שלושה ימים,  אז דתן ואבירם חשבו שהולכים רק להר חורב למתן תורה, זה לא משתלם, יהיה מתן תורה, נשמע את המתן תורה ‏במצרים גם כן, מתן תורה שמעו גם כן במצרים."

"אדם חושב הוא ‏שומע קסטה, אבל העיקר זה לראות את התנועות (של הצדיק) העיקר זה התנועות ‏שמדברים. אדם שומע קסטה, הוא יכול לשמוע קסטה מתחת השמיכה גם כן. אז (דתן ואבירם אמרו) אנחנו נשמע את מתן ‏תורה במצרים, נשמע, יהיה קולות מסוף העולם ועד סופו, יהיה ב 70 לשון, נישמע ‏את זה גם כן. אז דתן ואבירם בכלל לא רצו לצאת ממצרים, פתאום שמעו שהולכים לארץ ישראל, ‏הגיעו (בחזרה) השליחים (ששלח פרעה עם בני ישראל וסיפרו) בכלל הם לא מתכוונים לחזור, (אז) התחילו מיד לרוץ, הם כבר ראו שהים ‏נבקע, שאין ים, הים כבר כיסה את המצרים, לכן כתוב פעם שנייה והמים חומה מימינם ומשמאלם, ‏פעם שנייה, אז מתי קיבלו את האמונה במשה רבנו, כי אלה שיצאו ממצרים זה לא מתוך ‏שהם מאמינים שהוא צדיק הדור, (רק) מאמינים שהוא מנהיג טוב, מאמינים שהוא יודע להשתמש ‏בשמות, יודע (ע"י) כל מיני שמות להביא ערוב, להביא מכת בכורות, יכול להיות שהוא יודע לקלל, (אבל זה) בלעם ‏גם כן ידע, (כמו שבלק אמר לו) "אשר תברך מבורך אשר תאור יואר" בלעם גם כן ידע לקלל, אם בלעם ‏קילל מישהו, אז כולם מתו, אז מי אומר שהוא יותר טוב מבלעם?"

בלעם ראה בעצמו את המנהיג הטבעי של עם ישראל – והוא לא סלח למשה ש"השתלט" על מקומו

"כתוב במדרש הגדול שבלעם היה בטוח שכשיצאו ממצרים יקראו לו, בלעם היה בטוח שאם ‏ישראל יצא ממצרים יקראו לו, (מאן דאמר) אחד אמר שהוא היה לבן בעצמו, אז אומר האר"י הוא היה גלגול של ‏לבן, (ומאן דאמר) אחד אומר שהוא היה הבן של לבן, (ומאן דאמר) אחד אומר שהוא היה הנכד של לבן. אז אם הוא הבן של ‏לבן, הוא אח של רחל ולאה, ואם הוא נכד של לבן, אז הוא אחיין של רחל ולאה, אז הוא כבר ‏יותר מ 400 שנה, הוא כבר כמעט 400 שנה עכשיו, אז היה מתאים לקרוא לו (שיוציא את בני ישראל ממצרים), לא ‏לאיזה (צעיר) אחד בן 80, אלא היו צריכים לקרוא לבלעם, אז בלעם אמר (תהלים קיב י') "רשע יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס" הוא ‏אמר אני אנקום במשה רבנו על זה, אני לא אסלח למשה רבנו, שהוא העיז לקחת את המקום שלי, ‏מה משה רבנו הילד הקטן הזה בגיל 80 הוא צעיר ממני ב 300 שנה, מה! הוא לקח את המקום שלי! אז ‏אומר המדרש "רשע יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס גאוות רשעים תאבד"."

לא כל מי שמברך וקללתו מתקיימת – הוא בהכרח צדיק הדור

"בסוף אחרי 40 שנה ראו (את הסוף שלו שהרגוהו בחרב) ‏כל זה לפי המדרש, אבל) לא לפי מה שדרשו (בגמרא) ש"אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" (נאמר גם על בלעם) אז בסנהדרין כתוב שהוא ‏רק חי 33 שנה, אבל יש מדרש שהוא היה הנכד של לבן או הבן של לבן, אז הוא חי כבר כמעט 400 ‏שנה, אז הוא אמר אני כבר אקח נקמה ממשה רבנו על זה שתפס את המקום שלי, הוא היה צריך ‏לקרוא לי, (היה צריך) להתנהג בדרך ארץ, יש איש זקן אחיין של רחל ולאה, וכולם יודעים (מה שכתוב) "אשר תברך מבורך ‏אשר תאור יואר", אז אלה שהלכו עם משה רבנו לא האמינו שהוא הצדיק הדור, חשבו שיש לו ‏כח לקלל, כח לברך, וגם לבלעם יש לו כח לקלל ולברך, (אז) מה ההבדל בין משה ובלעם, עוד לא ראינו ‏את ההבדל בין משה ובלעם, גם בלעם מקלל, גם בלעם מברך, גם הוא מקלל, גם הוא מברך."

צדיק אמיתי לא רק מברך, אלא גם מקשר את האדם לשורש נשמתו

"זה ‏שאדם הברכה שלו מתקיימת, אולי הוא בלעם, מי אומר שהוא הצדיק, אז יכול להיות איזה ‏ערבי שיתן ברכה פעם אחת שתתקיים, זה עוד לא ראיה שהוא צדיק. אז זה שהלכו אחרי משה ‏רבנו זה עוד לא היה, עוד אין פה שום ראיה שמאמינים בו בתור צדיק הדור, בתור שליח ‏הק-ל, (אלא ש)מאמינים בו בתור מנהיג טוב, בתור שהוא יכול לברך, יכול לתת ברכות, אבל מי אומר שהוא יכול לתקן נשמות? שהוא יכול לתקן את שורש הנשמות, הרי אדם יכול להיות צדיק שנותן ‏ברכות, אבל אנחנו מדברים על צדיק שיכול לקשר אותך עם שורש הנשמה שלך בשמים!! אדם יכול לעמול 120 שנה אומר הזוהר בפינחס בדף הראשון, אדם יכול ‏לעבוד כל החיים שלו, כל החיים, ובסוף יתברר שהוא לא עשה שום דבר, זה בכלל לא העבודה שלך, זה ‏בכלל לא התיקון שלך, אז אדם יכול לתת ברכות, והברכות שלו זה לא אומר שהוא צדיק הדור, אלא ‏אומר שהברכות מתקיימות כיון שהוא ברך (בזמן ש)יש עת רצון יש כל מיני דברים, (סיבות שהברכה מתקיימת גם של אדם שאינו צדיק הדור)