מהילדות בתל־אביב, ועד ההכרעה ששינתה עולמות בבית רבו המובהק. חיים של פרישות מופלגת, שקדנות עצומה וביטול גמור של חיי העולם הזה:
תולדות חייו של האי חסידא קדישא, הרה״צ רבי משה צנעני זצוק״ל.

החסיד הגאון הצדיק רבי משה צנעני נולד ביום רביעי ט"ז ניסן א' דחול המועד פסח התשי"ג לאביו מרדכי ולאמו ימימה זכרונם לברכה. בשנות ילדותו ובחרותו גדל בעיר תל אביב. ככל שכבת גילו התגייס לצבא ולאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב. בשל מוחו החריף כל מכריו ניבאו לו גדולות. מיום ליום התקדם והפך לתלמיד המצטיין ביותר בכל האוניברסיטה.

בשנת כ"ג לחייו, פגש את ר' משה שווילי שהביאו לראשונה אל מורינו ורבינו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שיבדלחט"א. כאשר נפגשו הרב והתלמיד לראשונה. הרב צנעני החליט ללא עוררין: "פה אשב כי אוויתיה", בעוד משאיר הוא מאחוריו את כל כס התהילה וכל ההצלחה האדירה שחיכתה לו מבעד לפתח. אך הוא נדבק בדרכו הקדושה של רבינו הנממ"ח זיע"א לאורו של מורו ורבו המובהק. לאחר מספר שבועות הבין כי יש פוטנציאל אדיר במהלך שיכול לשנות את פני הדור כולו להחזירו לכור מחצבתו. יום אחד בעודו יושב ועוסק בלימודו בחדרו של הרב ברלנד, נכנס רבו אל החדר, הוא קם וביקש ממורינו ורבינו שליט"א לפתוח את ישיבת "שובו בנים". הרב ברלנד נענה לו כי אינו רוצה בעסקי הציבור, ורוצה הוא לשבת ולשקוד על התורה. אך התעקש והודיע למורו ורבו כי אינו זז מהחדר עד שיפתח ישיבת שובו בנים. ובכך בשנת תשל"ז נפתחה בזכותו ישיבת שובו בנים – הרב משה צנעני זכה להיות ראשון תלמידי ישיבת שובו בנים והגורם העיקרי להקמתה – הקמת מאות דורות של בעלי תשובה.

מיומו הראשון עד ליומו האחרון יושב היה רכון על ספריו אל מול קודש הקודשים, והוגה בתורה הקדושה משוש חייו. בקי וחריף היה בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר. סיים אין־ספור פעמים את הש"ס הקדוש בלימוד בעיון עמוק. ותיקי הישיבה מספרים כי במשך ימים שלמים יכול היה לשבת צמוד לגמרא ולקצות החשון ולא להזיז את עיניו.

עובד ה' בפלא עצום, תעניות ופרישות היו מנת חלקו בכל ימי חייו, כאשר נשמתו עמוד האש בוערת עולה ומתעלה למדרגות אין סופיות. דבר פלא היה כי גם בתפילות היה דבוק בסידור ומתפלל כמונה מעות באצבעו אות אחר אותו, ולא מפני שלא ידע את התפילה על בוריה. אלא מפני שרצה להדבק באותיות הקדושות המחכימות. זכה להיות מפורצי הדרך אל ציון המצויינת בעיר אומן.

מלבד התורה והעבודה לא חסך מעמוד החסד כאשר בכל ערב שבת היה נותן אלפי שקלים עבור מאות משפחות נזקקות. מלבד הצדקות אשר היה מפזר לכל עני ואביון.

במשך שנים היה לתלמידו המובהק, וגדול תלמידיו של מורינו ורבינו רבי אליעזר ברלנד שליט"א. זכה להעמיד מאות ואלפי תלמידים לקרבם אל היהדות לדבקם בצדיק דורינו ולהיות לעזר להם, לתת לכל אחד ואחד עצה ותושיה במאור פנים.

בשנים האחרונות גופו הטהור נכנע לתעניות הסיגופים והפרישות הנוראה שלקח על עצמו. ובעקבות כך נפל למשכב. הוא אושפז ארוכות בבית החולים, בניסי ניסים רוחו נשארה עמנו לרפאות נדכאים נשברים. אך הוצרך להיות מחובר אל מכשיר חמצן. למרות המצב הרפואי בפלא עצום שלא ניתן להסבירו על פי טבע, במסירות נפש אדירה, המשיך לעבוד את קונו ללא שום רבב וזעיר בשינוי מדרכו בקודש.

היה מגיע בכל בוקר אל בית מדרשינו כאשר הדרך שאמורה לארוך כחמש דקות, בשל מצבו הרפואי ארכה לעיתים למעלה מחצי שעה (!). למרות הכל לא היה מוותר ומגיע מידי יום ומידי שבת בשבתו לעיתים בכפור הכבד צועד הוא מספר צעדים ושוב נעמד בכדי להסדיר נשימה. בכל יום היה מוסר דברי אלוקים חיים מהמעיין הנובע מעדן היוצא להשקות את הגן במשך שעה ארוכה. כשלעיתים קרובות היה נשנק בתוך כדי מסירת השיעור, אך לא הפסיק כלל.

ביום ראשון א' טבת בעוד עומד בתפילתו לפתע נפל ארצה בשארית כוחותיו, משמשיו שדאגו להרימו רצו ליטלו מיד אל בית החולים, אך התעקש לסיים את תפילת שחרית של ראש חודש טבת כשכל כולו מתפתל ביסורים נוראים ואדירים ורק לאחר התפילה התפנה לבית החולים.

בהגיעו לבית החולים מצבו התדרדר ביותר ובמשך שבועיים ימים נאבקו הרופאים על חייו, כאשר מתקיימים כל העת תפילות לרפואתו השלימה. בשבת האחרונה לסדר "וישב משה אל ה' ", בשעת רעווא דרעווין, עת הסתלקותו של משה רעיא מהימנא, אחזו אראלים ומצוקים בארון הקודש וסמוך לשעת יציאת השבת, ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים – – –

החסיד הגה"צ רבי משה צנעני זצוק"ל נתבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש – כ"א לחודש טבת, והוא בן ע"ב (72) שנותיו המלאים וגדושים בעבודת ה' עד יומו האחרון.

מסע הלוויתו יצאה במוצאי שבת קודש מבית מורינו ורבינו שיבדלחט"א – ברחוב החומה השלישית ולאחר שהספיד את תלמידו המובהק בכי תמרורים. המשיכה מסע הלוויה מרחוב החומה השלישית מאות מאנשי שלומינו נשאו את המיטה הטהורה עד לחלקת ברסלב בהר הזיתים.

השאיר אחריו ששה בנים ומאות צאצאים כולם תלמידי חכמים עוסקים בתורה לשמה הולכים לאורו ולדרכו.

ת.נ.צ.ב.ה.