המאמר שלפנינו צולל לעומק סוד הימים הנוראים של תמוז תקכ"ח – ימים של דין נורא ושל אור עליון גם יחד, שבהם נהרגו שלושים אלף קדושים באומן, ימים שהיו אמורים להיות ראשית הגאולה. מתוך חיבור בין דברי חז"ל, הזוהר והכתבים הנסתרים של האר"י ורבנו הקדוש, מתגלה תובנה עוצמתית: דווקא ברגעי שיא של חושך – מתגלה קרבת ה' בעוצמה שאין למעלה ממנה, וכל התיקונים הגדולים של הדורות תלויים ביכולת האדם להתבטל, לבכות, ולהיוולד מחדש בכל יום – עד שיזכה לאור הביטול של תחיית המתים, האור הנורא של רבנו

המאמר מאת מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א נכתב בתמוז תשע"ו

"הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל ו' ז' ח' תַּמּוּז, הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁל קְדוֹשֵׁי אוּמַן, שְׁנַת תקכ"ח, 4 שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמַת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא לָעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׁנַת גְּאוּלָה, כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר מוֹהֲרַנַ"ת בְּהִלְכוֹת חוֹבֵל בְּחַבֵירוֹ ג', שְׁלֹשָׁה יָמִים אֵלּוּ שֶׁכִּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף נְפָשׁוֹת נֶהֶרְגוּ עַל קְדוּשַׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל הַמִּיתוֹת הֲכִי מְשׁוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹתָם מִימוֹת עוֹלָם, וּבְכָל פַּעַם שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת הִתְגַּלּוּת הַשְּׁכִינָה הַנּוֹרָאָה, וּגְאוּלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז יוֹרֶדֶת הָרוּחַ חַיִּים דִּלְעֵילָא, וְזוֹ עֵת רָצוֹן לְהִתְגַּלּוּת כְבוֹד הַשְּׁכִינָה, קּוֹרֶה לְפֶתַע הֲהֵיפֶךְ, בִּבְחִינַת "תּוֹסֶף רוּחָם יִגְוָעוּן" [תּוֹרָה ס"ו]." "כִּי הַתּוֹסְפוֹת בָּבָא מְצִיעָא קי"ד: מְגַלֶּה לָנוּ עַל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב לְאוֹתָהּ אַלְמָנָה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "צִוִּיתִי אִשָּׁה אַלְמָנָה". וְשׁוֹאֵל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בִּפְקוּדֵי קפו: מָתַי ה' צִוָּה לָהּ. אֶלָּא לִפְנֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם ה' מְצַוֶּה עָלֶיהָ אֶת כָּל הַמַּסְלוּלִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת לַעֲבוֹר, וּמִי לִפְקוֹד, וּבְמִי לִתְמוֹךְ, וְלָכֵן כָּתוּב 'תֵּת', וְקוֹרְאִים 'תִּתֵּן', אוֹמֵר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבִּזְכוּת שֶּׁנָּתְנָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת מַחֲצִית כַּף הַקֶּמַח הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהּ, נָתַן ה' מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְעַל יְדֵי זֶה צָעֲקוּ כוּלָּם "ה' הוּא הָאֱלֹקִים ה' הוּא הָאֱלֹקִים". וְקִבְּלוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶת תִּקּוּנָם, שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדוּ, לְהוֹרִיד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, רַק שֶׁאֲכָלוּם דַּקָּה לִפְנֵי זְמַן הִתְגַּלוּתָם, וְאָמְרוּ 'מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים אֵלּוּ' - מַה שֶׁלֹּא אָמְרוּ דָּתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא רַק אָמְרוּ 'לָמָּה תִּתְנַשְּׂאוּ', אֲבָל לֹא חָלְמוּ חַס וְשָׁלוֹם עַל מִיתַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן - בִּפְרַט שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן הֵם אֲבִיהֶם וְאַח אֲבִיהֶם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא." "מַסְבִּיר הָ'עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת' בְּמַאֲמַר חֲקוֹר דִּין, שֶׁמַּה שֶׁאָמְרוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא 'מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים אֵלּוּ'[סַנְהֶדְרִין נב.], זֶה הוֹלֵךְ עַל הַפָּסוּק בְּסוֹף מִשְׁפָּטִים כ"ד א – "וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק וְנִגַּשׁ משֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה'",  וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל 'זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד כָּאן', וְ'נָדָב וַאֲבִיהוּא עַד כָּאן', וְרָאוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁאַהֲרֹן הוֹלֵךְ עִם מֹשֶׁה, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאַהֲרֹן יַעֲלֶה עִם מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְרָקִיעַ שְׁחָקִים [מְגַלֶּה עַמוּקוֹת צ"ט], וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה וְיֵרֵד. כִּי חוּץ מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אַף אֶחָד אֵינוֹ זוֹכֶה לָרֶדֶת מִשָּׁמַיִם, וְאִם כֵּן הֵבִינוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹלִין כָּעֵת הַשָּׁמַיְמָה, וּמִסְּתָמָא לֹא יֵרְדוּ יוֹתֵר." כִּי מֹשֶׁה זָכָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם לָרֶדֶת, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר בַּזוֹהַר כִּי תִשָּׂא קצ. שֶׁאָמַר לוֹ ה' "מַה לְךָ פֹה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא", דּוֹרֵשׁ בַּזוֹהַר בְּפַרְשַׁת נָשֹׂא, "מַה לְךָ פֹה" אַל תִּקְרָא 'פֹה' אֶלָּא 'פֶה', אִם אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַפֶּה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָלֶיךָ לָלֶכֶת לְכָל הַבְּרִיתוֹת, וְלִהְיוֹת בִּבְחִינַת תִּינוֹק "כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי"." "כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁבְּכָל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה הוּא מַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ, רַק אִם אָדָם זוֹכֶה בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ, וּבְכָל שְׁנִיָּה חֲדָשָׁה, לִהְיוֹת בִּבְחִינַת תִּינוֹק מֵחָדָשׁ. כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר רַבֵּינוּ בְּתוֹרָה רי"ט, "בִּצַּע אִמְרָתוֹ" אֵיכָה ב 'בִּזַע פּוּרְפִירָא דִּילֵיהּ', שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר", כִּי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל ה' שֶׁבְּכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה מִתְחַדְּשִׁים בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, כִּי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם רַק עַל יְדֵי "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ", רַק כְּשֶׁאָדָם נֶהְפַּךְ לְלֹא גָּמוּר, רַק אָז אֶרְאֶנּוּ = "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים", רַק אָז הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת בְּגֵאוּת ה' בִּלְבוּשֵׁי תִפְאַרְתּוֹ, כִּי 'בִּמְקוֹם גַּדְלוּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצָא עַנְוְתָנוּתוֹ', וְכַמָּה שֶׁה' מִתְגַּדֵּל וּמִתְנַשֵּׂא כָּךְ בְּכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִתְבַּטֵּל מִמְּצִיאוּת בְּכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה." "שֶׁזֶה סוֹד כָּל הַהֲרִיגוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר וְדוֹר, כִּי בְּכָל דּוֹר וְדוֹר ה' מִתְגַּלֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז. וְלָזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבַּטֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר לָאוֹר אֵין סוֹף, כִּי אוֹרוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ מַכְפִּיל עַצְמוֹ בְּכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה, וְכָךְ יִהְיֶה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה הַבִּטּוּל אֲמִיתִּי, שֶׁ'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים', כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים יַגִּיעוּ לְבִטּוּל הָאֲמִיתִּי, שֶׁזֶה סוֹד 'פָּרָה אֲדוּמָה', וְסִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֵּר כְּ'פָרָה אֲדוּמָה'." "וְזֶה אָנוּ קוֹרְאִים לִפְנֵי ו' ז' ח' תַּמּוּז, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְפָנָיו", אוֹמֵר מִדְרַשׁ רַבָּה, "וְלָקַח אֶלְעָזָר" זֶה נְבוּכַדְנֶצַאר, שֶׁהוּא מִלֵּא אֶת תַּפְקִיד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה - אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלוֹ, בִּבְחִינַת "נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ". וְלָכֵן הַדַּרְגָּה הֲכִי גְּדוֹלָה הִיא שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ, שֶׁאוֹמֶרֶת [מִשְׁלֵי כ"ה כ"א כ"ב] "אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ"." "וְאֶת בְּשָׂרוֹ שֶׁל רַבִּי עַקִיבָא מָכְרוּ בְּמָקוּלִין, אוֹמֵר הָאֲרִ"י, זֶה הָיָה בָּשָׂר שֶׁל שֵׁדִים, אֲבָל רַבִּי עַקִיבָא עַצְמוֹ שֶׁזָּכָה אָז לַסּוֹד תְּפִילִין שֶׁל רֹאשׁ [מְגַלֶּה עַמוּקוֹת ע"ב קע"ג], "וְכָל יְקַר רָאֲתָה עֵינוֹ", כִּי דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ לְמֹשֶׁה נִתְגַּלּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא [מִדְרַשׁ רַבָּה י"ט], כִּי מֹשֶׁה זָכָה רַק לִבְחִינַת "וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי" קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִילִין, וְרַבִּי עַקִיבָא זָכָה לְסוֹד 'ש' שֶׁל תְּפִילִין, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלַל בְּקוּצוֹ שֶׁל אוֹת ד' דְּאֶחָד." "שֶׁזֶּה רָצָה מֹשֶׁה מֵהַמְרַגְּלִים "לָתוּר אֶת הָאָרֶץ", "נָתַתִּי לִבִּי לָתוּר בְּחָכְמָה" [שְׂפַת אֱמֶת], שֶׁיַּעֲלוּ מִבִּינָה לְחָכְמָה, בְּסוֹד "לָתוּר אֶת הָאָרֶץ" [רָאשֵׁי תֵּיבוֹת לֵאָה], אֲבָל הֵם הָלְכוּ מֵ"רְחוֹב לְבֹא חֲמָת" [רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רָחֵל], וְנִשְׁאֲרוּ בִּבְחִינַת רָחֵל. וְלָכֵן נִגְזַר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהִגִּיעוּ, כָּל הַחוּרְבָּנוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת." "כִּי אֵין אָנוּ זוֹכִין לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת לֵאָה, בִּבְחִינַת "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" סוֹד הַבְּכִיָּה, שֶׁהִיא סוֹד הַתִּקּוּן, [כִּי בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם רָאשֵׁי תֵּיבוֹת בְּכִיָּה], כִּי עַל יְדֵי הַבְּכִיָּה כָּל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, אָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְסוֹד הַבִּטּוּל וְהַתִּקּוּן, שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם הוּא יַגִּיעַ לְבִטּוּל חָדָשׁ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נוּכַל לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הֶחָדָשׁ שֶׁל כָּל יוֹם וְיוֹם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "פִּי שְׁנַיִּים", שֶׁזֶּה מַה שֶׁבִּקֵּשׁ אֱלִישָׁע מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, לִזְכּוֹת בְּכָל יוֹם וְיוֹם לְבִטּוּל חָדָשׁ שֶׁל פִּי שְׁנַיִּים." "כָּךְ עַד שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי הֶחָדָשׁ שֶׁל כָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִּים, וְאָז לֹא נִצְטָרֵךְ יוֹתֵר לְתִקּוּן שֶׁל חוּרְבָּנוֹת, אֶלָּא נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וְיוֹם לִבְחִינָה שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כֵּלִים שֶׁל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, לִרְאוֹת אֶת ה' פָּנִים בְּפָנִים, וְלֹא נִצְטָרֵךְ לִבְחִינַת "בִּזַע פּוּרְפִירָא דִּילֵיהּ", אֶלָּא נִזְכֶּה לָאוֹר הַנִּצְחִי שֶׁל נֵצַח נְצָחִים, שֶׁהוּא הָאוֹר שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, אוֹר הַבִּטּוּל, שֶׁלָּכֵן צָרִיךְ הָאָדָם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לַעֲזוֹב אֶת הָאָרֶץ וּלְהַגִּיעַ לְחוּץ לָאָרֶץ, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַבִּטּוּל הֶחָדָשׁ [תְּפִלַּת עַרְבִית ד], וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר חוּרְבָּנוֹת חַס וְשָׁלוֹם."